לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יותר טוב כלום מכמעט


כותבת למגירה, מעצבת לקולב, שרה למקלחת, מדברת לקיר.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2017

סיוט


הלוואי ירד מבול.

ואני אעמוד במרכזו

על פסגה תלולה

ואקבל אותו בשקיקה, בזרועות פתוחות ומונפות אל מעל ראשי

ואתחנן שישטוף את כולי.

שלא ידבוק בי דבר, שאחדש את עצמי.

שהמבול ישטוף את פניי מקמטי הזמן שהזקינו את דעתי,

שישטוף את דמעותיי הנוטפות-שלא משליטתי.

שישטוף מעלי זיכרונות כואבים, שריטות ופציעות על הנפש.

שישטוף מעלי סימנים כחולים, שדבקו אלי כמו רפש.

שישטוף מראשי מחשבות תועות.. סיוטים עם רדת החושך,

שישטוף מעלי זכרונך היגון ואת מגע ידך על גופי.

הלוואי וירד מבול כה חזק

שישטוף את קיומי

אהפוך לטיפות, שלוליות זרמים ומפלים.

אהפוך למים שלווים שנעים על פני הגלים,

אהפוך לנחשול

שנשבה בין סלעים נודדים.

אהפוך לקצף מתפוגג 

בין גרגירי החול החם

ועליו ידרכו ברגלים יחפות

כל עובר ושב

נכתב על ידי גוקרית , 24/4/2017 02:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ארמון


אז אתה בונה ארמון, לבנה אחר לבנה. 

מתחיל מבסיס איתן ומטפס לגובה, שלבים שלבים-לימודים, אהבה, משפחה, חברים. 

וזו הופכת מין תחרות שכזו, לא מול אנשים אחרים, אלא בינך לבין עצמך-זה האתגר שלך. 

לבנות את הארמון הכי יפה

הכי מושלם

הכי גדול

הכי צבעוני

הכי נוצץ

הכי יציב

ובכל פעם שאתה מסיים עוד קומה, אתה מתבונן מהצד על יצירתך בגאווה, טופח לך קלות על השכם-השגת עוד מטרה. 

אתה לא עוצר, אתה שאפתן, עקשן, חולם חלומות, מציב לעצמך שאיפות חדשות.

ואתה ממשיך לטפס,עוד שלב ועוד שלב,מוסיף לבנה, משפצר פינה

מתכנן, מחזק, מתאמץ, משקיע, דוחף

אבל באופן מפתיע

מגיע הרגע הזה

שלבנה אחת קטנטנה

באיזו פינה

חשוכה

שלא בהכרח נראת לעין, משתחררת ממקומה ואיתה-

הארמון שלך, 

פאר יצירתך, 

מתרסק. 

לאלפי חלקיקים.. 

שמתפזרים במרחב ובזמן ומפילים אותך אל התחתית. 

אתה ישוב או שכוב, חבול וכפוף. 

על הבסיס שממנו התחלת, אך שונה מזה שהכרת-קצת סדוק וכבר לא כל כך איתן, כפי שהיה מזמן.. 

ושואל את עצמך-מה עכשיו? לאן מכאן?

כשהכל טוב , אני תוהה לעצמי מתי תבוא הנפילה הבאה

וכמה חזקה היא תהיה.. 

יש אנשים שיחשבו שאני פסימית, אבל זה מה שאני רגילה אליו. 

אני כן ממשיכה לבנות את הארמון שלי, אני לא עוצרת. 

אבל לפעמים אני מנסה לקחת דברים קטנים ולהעצים אותם ולגרום להם למוטט אותי רק על מנת להרגיש התמוטטות, ולדעת שאפשר להמשיך הלאה ושבתקופה הקרובה יהיה לי שקט.

כזאת אני, דפוקה

לפחות השלמתי עם עצמי


נכתב על ידי גוקרית , 18/4/2017 19:41  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חגים


מאז שאני זוכרת את עצמי חגים זה המקום הכי עצוב שלי, הכי בודד.

דווקא ברגעים בהם אני מוקפת במשפחה, משהו תמיד חסר לי. אולי איזה מישהו שיחזיק לי את היד, שיזכיר שיש לי פינה אחת של אושר.

אבל תמיד איכשהו אני לבד, יושבת כמו זומבית בין כולם ולא מוצאת את מקומי.

תמיד יש כאילו ציפייה שאגיד משהו חכם, שנון, מעניין. כי אני כזו לפעמים, חכמה, שנונה, מעניינת.

אבל ברגעים האלה אני לא. לפעמים אני רוצה לצעוק לכולם שאני חיוך בהסוואה. שאני שקר. שאפשר לזרוק את כל הבדיחות שלי לפח כי אני בכלל לא צוחקת באמת. 

אני לא יודעת בוודאות למה זה. אבל חגים הם המקום הכי עצוב שלי. ואף פעם לא הצלחתי להתגבר על זה.

בחגים תמיד הכי קשה לי.

והגוף לא עובר על זה בשקט. לפעמים יש לי כאב ראש, או כאב בטן. או שמקדים לי המחזור פתאם או שהתקררתי בשיא החום.

כל שנה זה אותו דבר ובכל שנה יש את הפחדים שכל החרא יצוף בפומבי, כי הרי.. כמה קל ללכלך ולדבר על כל הזבל מאחוריי הגב. אבל בחגים יש מעין תחושה של אלוהות כזאת,אנשים מרגישים צורך לעטות חיוך על הפנים שלהם ולשחק את המשחק הזה.

ולאט לאט מספר האנשים בשולחן החג מתמעט ויורד.. כל אחד בורח למקום אחר. ואיכשהוא רק לי יש מקום של כבוד בשולחן. לא ייתנו לי לברוח או להתחמק, המצפון המשיך וימשיך לתקתק ולשגע אותי.

המשחק של חיי ממשיך, כל פעם מחדש.

ואני תוהה לעצמי מתי יגיע היום שבה אקבל את שיחת הטלפון הגורלית שתסמן לנו על מותו. 

בכל אופן, מקווה שזה ייקרה עד הפסח הבא.

 

נכתב על ידי גוקרית , 10/4/2017 00:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  גוקרית

גיל: 21




קוראים אותי
5,525
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , גאווה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגוקרית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גוקרית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ