לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Plain Text



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2017

ישראבלוג נפרץ - כך תגנו על עצמכם


או: fucking plain text offenders

 

חברי היקרים לבלוגוספירה, ברצוני לעדכן אתכם בכך שמסד הנתונים של ישראבלוג נפרץ (לא בפעם הראשונה, ככל הנראה) וכל פרטי המשתמשים כולל שם משתמש, שם כניסה, אימייל וסיסמה הודלפו לפורום האקינג רוסי אזוטרי. לצערנו הרב ישראבלוג, מבחינה טכנולוגית, הוא בקתת בוץ בעולם של גורדי שחקים. 

 

מה לעשות?

א.  אם הסיסמה שבחרתם לישראבלוג זהה לסיסמה שבחרתם לשירות אחר כמו מייל או פייסבוק, החליפו את הסיסמה בשירות באופן מיידי. עכשיו, ברגע זה. עצרו כל דבר אחר. אתם כבר לא אמורים לקרוא את המשפט הנוכחי. הדבר האחרון שאתם רוצים זה שמישהו יגנוב את הזהות שלכם.

 

ב. החליפו סיסמה בישראבלוג לסיסמה יחודית, רק עבור ישראבלוג. זה לא באמת מבטיח לכם כלום כי מסד הנתונים היה ועודנו פרוץ, אך זה לפחות ימנע מאנשים פחות מתוחכמים לגלות את הסיסמא שלכם ע"י חיפוש פשוט בגוגל, לפחות עד ההדלפה הבאה.

 

ג. אל תשמרו מידע חסוי בבלוג. התייחסו אל הבלוג כאל מקום פרוץ לחלוטין, שכל אחד יכול לקרוא כל מה שכתוב בו, כולל בלוגים פרטיים וטיוטות.

 

ד. השתמשו במייל יעודי שנפתח עבור הבלוג על מנת להמנע מספאם.

 

ה. העבירו את ההוראות הנ"ל הלאה על מנת לצמצם את הנזק.

 

בברכת גלישה בטוחה,

xor

 

* הפוסט מוקדש לילדה מארץ הpwn. 

נכתב על ידי , 22/3/2017 17:12  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פלינט ב-18/6/2017 14:46
 



עוד סיפורים מצוצים מהאצבע


שישי

נסעתי לבקר את המשפחה ואחר כך חזרתי לדירה. קיבלתי הודעה מחבר שלומד בירושלים ובא לבקר באזור, אמר שישב עם עוד חברים בבר X, בר די מעפן שבדרך כלל אני לא מגיע אליו. כשהגעתי לבר ראיתי את ורוניקה וחברה שלה יושבות ליד הכניסה. על ורוניקה לא כתבתי לכם מעולם, למרות שהיא דמות משמעותית בחיי. היא הייתה החברה הראשונה שלי לפני כמה שנים והיום היא ה"אקסית" היחידה שלי במובן המקובל של המילה. את החברה, שמעתה תקרא הג'ינג'ית, ראיתי כבר כמה פעמים, תמיד יחד עם ורוניקה, אבל ההיכרות בינינו שטחית בלבד ומסתכמת ב"שלום שלום".

 

תפסתי כיסא פנוי מהשולחן הסמוך והתיישבתי בשולחן שלהן. שמתי עין על הג'ינג'ית. בהתחלה בכלל לא הסתכלתי עליה, אך בפעם הקודמת שראיתי אותה, בבר היין הקבוע יחד עם ורוניקה, המלצרית שוחחה איתי ואמרה לי "תראה כמה היא נשית". חשבתי מחדש לרגע ומאז אני מסתכל עליה אחרת. חזרה לבר X. היה לי חיבור טוב עם הג'ינג'ית, היא סיפרה שיש לה דייט מחר ואני ציינתי שהיא לא נשמעת נלהבת במיוחד. היא הסכימה. היא סיפרה שיש לה הפרעת קשב ולכן היא שמה לב לכל מה שקורה סביבנו: לשיחה שמתנהלת בשולחן הסמוך, לברמנית שמוזגת בירה, למוזיקה, לטלויזיה הדלוקה בצד ולאיך שהיא נראית במראה שתלויה לאורך הקיר - "נו, ואת אוהבת את מה שאת רואה? כי אני אוהב את מה שאני רואה". היא חייכה, קצת הבכתי אותה. בהמשך היא אמרה שאני מזכיר את אבא שלה, זה היה מספיק בשביל לגרום לי לשלוף טבעת מהאצבע של ורוניקה, להכריז "הרי את מקודשת לי" ולהשחיל אותה על האצבע של הג'ינג'ית. הרי תמיד אומרים שילדות רוצות להינשא לאביהן.

 

ורוניקה הבינה שהעניינים מתחממים ויצאה החוצה אל השולחן של החבר שהזמין אותי אל הבר מלכתחילה והגיע בינתיים. תביאי מספר, אמרתי לג'ינג'ית, והיא ענתה שהיא רוצה אבל היא "החברה הכי טובה של ורוניקה", שהיא יודעת את כל ההיסטוריה שלנו ולכן לא יכולה לעשות לה את זה. אמרתי לה שהסיפור בינינו נגמר לפני שנים, היינו ילדים. "חוץ מזה, היא לא שמה עלי היום אז אני מרשה לעצמי". הצעתי שבמקום מספר היא תוסיף אותי בסנאפצ'אט ונדבר. היא הסכימה. WTF, אבל מה אכפת לי. בשלב מסויים החבר בא לשולחן והזמין אליו. הג'ינג'ית ו-ורוניקה רצו ללכת לישון, אז ביקשתי מורוניקה שתשאר איתי כמה דקות. דיברנו והשלמנו, אחרי שבפעם האחרונה בה נפגשנו נתתי לה על הראש (מילולית בלבד כמובן) ונראה לי שהיא קצת נעלבה. אמרתי לה שאני אוהב אותה והתחבקנו. רק בשביל זה היה שווה לצאת לשם.

 

אחרי זה ישבתי קצת אצל החבר ואז נסעתי אל הקוראת הנחושה שלצערי לא אוהבת לקרוא על עצמה ולכן נעשה fast forward.

 

שבת

חזרתי הביתה לקראת ערב. פ' ומ' הגיעו אלי לישיבה משותפת לראשונה מאז מ' חזר מהגולה. הוא חזר די מרושש ובדיוק היה לי פרוייקט בקנה, לא משהו עצום אבל אחלה כרית מרופדת לנחות עליה חזרה בארץ. נתתי לו אותו בלי לחשוב פעמיים. כגילוי נאות, יש לציין שהפרוייקט דורש חודש בחו"ל שלא מתאים לי עכשיו ואני גם לא ממש מחבב את הלקוח. אבל פאק איט, אני עדיין מרגיש בן אדם טוב והוא עדיין חייב לי טובה. עוד חודש בערך הוא יטוס לשם והוא כבר מנסה לשכנע אותי לעבור יחד לפנטהאוז מטורף אחרי שיחזור. אני אמנם אוהב אותו, במינונים הנכונים, אבל אין שום סיכוי שזה יקרה. היה לי שותף בעבר, גם הוא חבר טוב, למשך שנה אחת והספיק לי. השנה הזו לא נגמרה רע ועשתה רק טוב ליחסים שלנו באופן כללי, אבל כבר התרגלתי לגור לבד, אני לא יכול לחזור לדפוק חשבון לשותפים.

 

נסענו למסעדה הקבועה אחרי שבוע שלא יצא לי לאכול שם. היה כיף. ש', הבעלים שנחשב בקרב הצוות לבחור קשוח ומרוחק, חיבק אותי לשלום. הבאנו איתנו ג'ריקן יין בנפח גלון. זה נשמע מגוחך לגמרי, אני יודע, אבל מאז שהתחילו למכור איטלקיים קלילים וחביבים באריזה הזו בארץ אני מסתובב עם אחד בכל מקום, פחות או יותר. פירקנו אותו יחד עם הצוות וזוג סועדים מבוגר שישב בשולחן ליד הבר. הזקן קצת זיין את המוח בשלב מסויים אבל נסלח לו, היו לו כוונות טובות. המשכנו אלי ובדרך עצרנו אצל מישהי שפ' מגשש אצלה, רצה שתראה שיש לו "לא רק חברים מפגרים", משמע החבר'ה המקוריים שדרכם הכיר אותה. 

 

ראשון

קמתי, התארגנתי ונסעתי לפגישה עם הסטרטאפ שעשיתי איתו את הפרוייקט הגדול האחרון. בקיצור רב, פיתחתי עבורם טכנולוגיה וזמן קצר לאחר מכן שניים מהאתרים הגדולים בעולם (לרוב הקוראים כאן יש account לפחות באחד מהם)  הביעו עניין בPoC עם הפיתוח שלי. בהתחלה היה דיבור באוויר והם העריכו שיקח חודשיים-שלושה עד שזה יקרה בפועל, דיברנו בזמנו והם זרקו מספרים ואח"כ שלחו לי חוזה. בדיחה. אפילו לא טרחתי לחזור אליהם. אחרי שבוע-שבועיים הלקוחות הנחיתו תאריך התחלה לעוד שבועיים-שלושה. כך נוצר מצב שהם צריכים שאני אעבוד אצלם ומהר, על מנת שהPoC יעבור בהצלחה והם יסגרו שני דילים ענקיים, בעוד אני לא צריך לעבוד אצלם. היום פגשתי את הCTO, המנכ"ל ואחד מהמהנדסים. שברנו את הPoC למשימות מפורטות, מי צריך לעשות מה ומתי. תוך כדי הם זרקו לי "אבל אתה איתנו, נכון? ב90%?" - "אל תעופו עם האחוזים" עניתי.

 

אחרי שסיימנו המהנדס עזב ונשארנו רק אני והמייסדים לדבר ביזנס. "תגיד מה אתה רוצה."  - "אני אהיה מאד ישיר אתכם. אני אוהב אתכם ברמה האישית והמקצועית אבל אני לא ארגון צדקה. אם תוכלו להציע ... אני אחתום, למרות הסיכון. זה לא נתון למשא ומתן". אמת דיברתי. אני מאד אוהב אותם, אבל יש גבול לכמה נמוך יכול לרדת. הם צריכים לחזור אלי בימים הקרובים, סיכוי טוב לתשובה חיובית לדעתי ולכן נראה שבקרוב אתחיל לעבוד כשכיר שוב. עבר זמן רב מאז פעם אחרונה, מקווה שלא אתחרט על זה. אני לוקח פה סיכון ענק כי אאלץ לנתק קשרים עם לקוחות אחרים שאני עובד איתם כרגע. מצד שני, אם ההימור הזה יצלח האחוזים שאקבל יהיו שווים מיליונים. זה בהכרח יגרור שינויים בסגנון החיים הפרוע שלי, אני מקווה שלטובה. כבר הרבה זמן שאני רוצה לחזור לישון בלילה, לקום בבוקר ולהתאמן באופן קבוע.

 

כשסיימתי המשכתי לפגישה ספונטנית עם הסומלייה המדופלם. הוא ישב על בירה עם עם ס', אדם מוכשר מתחום האלכוהול וחיי הלילה, שמעתי עליו רבות מהסומלייה. "כל הכבוד על הניחוש", הוא אמר לי בחיוך. לפני כמה זמן, כשסיפר לי שהוא עוזב, אמרתי לו: "בטח אתה פותח מקום עם ס'". אני שמח שצדקתי, זה אומר שחושי הfounder שלי עדיין פעילים ואני מזהה מיזמים עוד לפני שהם קורים. חוץ מזה אלו חדשות מצויינות עבורי, חיכיתי למקומות חדשים איכותיים, לגוון קצת את היציאות לבר הקבוע. דיברנו רבות על המיקום, קונספט, קהל יעד וכו'. הם מהמרים שם על החיים שלהם, שמים את כל הכסף שאין להם. אני מאמין בהם, איחלתי להם בהצלחה. סיכמנו שאני אהיה הלקוח מספר 1 שלהם. לא כביטוי, אלא פשוטו כמשמעו. אני אהיה הראשון שיבוא לשתות אצלם.

 

אחרי זה המשכתי אל הדירה של סאנדי שנמצאת בקרבת מקום. ישבנו למשך שעתיים, דיברנו בעיקר על אירועי המסיבה. אחרי זה חזרתי הביתה וכתבתי לכם את הקטע הנ"ל.

 

אחלו לי בצלחה.

xor

נכתב על ידי , 20/3/2017 20:20  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של xor ב-23/3/2017 18:50
 



הכוסית הנשואה


או:  איך לעצבן את המגיבים שלך.

 

הערב שוב הייתי, הפלא ופלא, בסניף אחר של הבר הקבוע. היה שם ערב קונספט מסויים וכמובן שהגעתי באיחור; נכנסתי, נשקתי ללחיה של מ' (שותפתו השווה בעסקים ובת זוגו של ב', יחד הם בעלי המקום) והיא הצביעה לעבר המקום שיעדה לי בשולחן הגדול שסביבו התנהל הערב. נותרו שני מקומות צמודים ערוכים ופנויים, לצד הראשון ישב גבר מבוגר ולצד השני ישבה אישה מהממת בעלת עיניים חתוליות כחולות ושיער שחור חלק. נחשו באיזה מן הכיסאות בחרתי.

 

בשלב מסויים היא פנתה אלי ושאלה אם אני עובד במקום, עניתי שלא והיא אמרה "חשבתי, נכנסת בביטחון כזה"*. אחרי כמה זמן בערך היא שאלה מתי עליתי לארץ וכשעניתי שנולדתי כאן היא אמרה בהפתעה: "אבל אני אמרתי לך משפטים ברוסית והבנת". אני לא מבין מילה ברוסית, יתכן שעניתי לה מההקשר, אני עושה זאת לפעמים כשאני לא שומע בדיוק מה אומרים לי ואין לי כח להתעכב על פרטים. יתכן גם שהאלכוהול עשה את שלו והמוח שלי פירש את המשפטים כעברית. כשהיא סיפרה על מקום חדש שכולם ממליצים עליו פתאום שאלתי מתי הולכים והיא צחקה. כשהיא סיפרה שהיא נשואה אמרתי "חבל" והיא חייכה אלי. החלפנו מספרים בסוף.

 

אני עד עכשיו לא מבין איך זה קרה, היא הייתה מבוגרת ממני מדי, כוסית מדי, נשואה מדי, רוסיה מידי. וואט דה פאק. ראיתי אותה פעם פעמיים באותו מקום בעבר, היא ישבה לבד, לא מדברת עם איש מהקבועים, רק עם הבעלים (היא מהתחום), לא מתערבבת, לא נגישה. באה לעבוד.

 

זו פעם ראשונה בחיי שאני עומד בפני דילמה כזאת. מה דעתכם, להתקשר?

 

ספוילר: אני לא באמת הולך להתקשר אליה. זה היה "בשביל הספורט". אני מרגיש שאני פשוט לא מסוגל להיכנס לסרט כזה, יש מספיק נשים מהממות ולא נשואות בעולם. בנוסף הראש שלי עסוק במישהי אחרת עכשיו.

 

* איך אני מעז לנצל את מעמדי כלקוח קבוע ולהתהלך בביטחון הא?! זה שפל ונמוך אפילו בשביל ג'ק ג'ונסון.

נכתב על ידי , 16/3/2017 01:44  
63 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של xor ב-19/3/2017 06:05
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

כינוי: 





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לxor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על xor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ