לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Plain Text



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

9/2018

נהנית מן ההפקר


שיחת ה"יחסנו לאן" עם הקיבוצניקית הגיעה מוקדם מהצפוי. לא נפגשנו שבוע, עשינו סקס של געגוע. עוד בהקדמה לדבריה זיהיתי את הקרב ובא מתוך נימת קולה. חשבתי שאיתה זה לא יקרה, או לכל הפחות שיקח לזה הרבה יותר זמן להגיע, אחרי הכל לבחורה הזאת יש דפוסי פעילות מינית של גבר, חשבתי לעצמי, היא סיפרה לי לא מזמן שלפני -סדר גודל של שנה-, היו לה שני יזיזים. האחד התאהב בה ורצה אותה רק לעצמו, היא העדיפה להמשיך להזדיין עם שניהם אז הפתרון שמצאה היה לזייף התחייבות מונוגמית מול הראשון ולהמשיך להזדיין גם עם השני. במחשבה שניה, יתכן שמהמשכו של אותו סיפור הייתה צריך לחזות את קיומו של צדו האחר של דפוס הפעילות שלה, הצד הנשי. בסופו של דבר הבחור המאוהב גילה את מעשה הרמיה וככל אדם בעל כבוד עצמי מינימלי עזב אותה לצמיתות, רק אז הקיבוצניקית הבינה, באיחור אגלנטי, שהבחור המאוהב למעשה טיפל בה בכפפות משי בעוד השני "התייחס אלי כמו הזונה שלו", במילותיה שלה. שוד ושבר, אמרה לעצמה כשעמדה על גודל טעותה, או כפי שנכון יותר לומר: כשגודל טעותה הכה בה. היא הסתגרה בביתה, טבעה ביגון וחרטה, גזרה את שיערה החלק והארוך להפליא, התאבלה על שאבד באשמתה הלכה למעשה. להתרשמותי זהו הסיפור הקנוני הנוכחי בנרטיב של חייה הרומנטיים ויחסיה עם המין השני בכלל, בנוסף לסיפור אשר עוד לא שמעתי, אך אין לי שום ספק בקיומו, על אביה הספק נעדר ספק נוכח. 

 

מילים רבות ודימויים אינספור יכולתי לכתוב על הפרשנות שלי לסיפור הזה, אולי אף מנקודת מבטה כפי שאני מדמיין אותה, אך עם כל הכבוד לקיבוצניקית, זה הבלוג שלי. באותו לילה ממש, כל הדרך אליה, דיברתי בטלפון בזמן הנהיגה (באוזניה, תניחו לי) עם שתי בחורות צעירות ומצחקקות שהכרתי אך באותו ערב תוך חתירה ברורה וגלויה למגע עם המועדפת עלי מביניהן, ממש עד מפתן ביתה. "עם מי דיברת בחוץ?" - "אף אחד, בטלפון". אני משער שהקונטקסט הזה מסייע לכם להבין את הסנטימנטים שלי כלפי מונחים כמו "רציני", "מחויבות" וכיוצא באלה. פרשנים שטחיים כמו הברמנית  יאמרו שאני מפחד, בחוסר יכולתם להבחין בין פחד לחוסר ציות למוסכמות. אם נאמץ לרגע את הדטרמיניזם הלשוני, "שפה מעצבת תודעה", אזי אני טוען שהמונחים "קשר רציני", "מחויבות" ואף "יזיזים" ו"רק סקס" מסרסים את יכולתו של האדם לחשוב ולפעול בצורה רציונלית בתוך סבך הרצונות והרגשות, הסותרים לעיתים קרובות, אשר מציפים אותנו במופעים מסויימים של אינטראקציה בין מינית. העובדה ש"יש לי רגשות", חיוביים בעיקר, כלפי הקיבוצניקית, לא מנעה ממני לדבר עם הבחורות בדרך אליה, כמו שהעובדה שדיברתי איתן לא מנעה ממני לראות בה יותר מ"רק סקס", אבל זה לא אומר שאני מעוניין ב"מחוייבות". אתם רואים על מה אני מדבר? המונחים הללו, יחד עם המבנים החברתיים שהם מנסים לתאר, מוגדרים בצורה שרירותית לגמרי, דיכוטומית מדי, שטחית להפליא. אין בהם בכדי לתפוס ולו שבריר זעום מהחווייה האנושית שעם שעם כל הדרמה והחשיבות העצמית השופעת שלה, היא שולית ונטועה בסיבות ארציות בהרבה מכפי שהיינו רוצים להאמין.

 

יש בי רצון לאינטימיות. אני לא יכול להתכחש לזה. העובדה היא שישנו דפוס די קבוע, תמיד מישהי אחת תופסת את המקום הראשון, כמו עם חברים, ישנם מעגלים הולכים ומתרחבים. זה אף פעם לא מונע ממני לרצות להרחיב את המעגלים האלו, בין אם של נשים או חברים, כאשר כל אחד מוצב במקומו, בסדר יורד. האנלוגיה נגמרת בכך שבת הזוג הראשונה תבקש בסבירות גבוה, בשלב זה או אחר, הימנעות אקטיבית ממפגשים והיכרויות עם נשים אחרות, בעוד שהחבר הכי טוב לעולם לא יעלה ולו בדל מזה על דעתו. פעם זאת היתה בל, אחרי זה י' ואחרי זה לא עניינכם. בכל פעם אותו הסיפור עם אותה נקודת שבירה. אני חושב ששנים רבות הייתי קיצוני בהתנגדותי לעניין ה"מחויבות" כמו בהתנגדות לדת, חזרה בשאלה וביטוי מיני, נושאים שעלו והפכו לעניין מרכזי בחיי בד בבד. במסכת תענית נכתב שמעמד הר סיני משול לחתונה בין אלוהים לעם ישראל ואילו אני ניפצתי את הלוחות ודרשתי גט מהבעל. בשנים האחרונות יש סימני התרככות. נכון, אמנם אני כותב שורות אלה בליל כיפור עצמו, אך בכל זאת תמצאו אותי, בבוא ההזדמנות ולעיתים רחוקות, מפתיע את אבי בבית הכנסת עם כיפה לראשי. כנ"ל לעניין ה"מחויבויות", לא חזרתי בתשובה, אבל אני חושב שכבר יש לי מושג איך בית הכנסת נראה מבפנים ומה לעזאזל עושה האיש העטוף בטלית שמתנועע כאחוז דיבוק.

 

אני לא צריך להיות מופתע. הרי היא מקבלת המון ריגוש, חוסר וודאות וסקס טוב עם גבר מבוגר ממנה, לצד רומנטיקה ותשומת לב. בוודאי שהיא תתאהב. כפי שכבר נכתב בכותרת, היא נהנית מההפקר. אם הייתה מישהי בוגרת יותר (כמעט בעשור, לפי גילן של הקודמות) בוודאי הייתי שוכב עם הקיבוציניקית פעמיים, שלוש לכל היותר ושם היה נגמר העניין. מצד שני, ניתן לומר שאני נמנע מלהתחיל סיפורים רומנטיים עם בחורות רווקות בנות 27 ומעלה. שוחחתי בנעימים עם אחת כזו, במקרה, ממש לפני זמן קצר. היא הייתה יפיפיה ומתוקה, אך ידעתי בדיוק מה הולך לקרות, אם וכאשר. אפילו פגשתי, רק אתמול, רווקה כזו, לפאקינג דייט. ישבנו מול (!) המים ("אני שונאת חול") עם יין לבן ("אבל שיהיה מתוק, אני לא אוהבת מר"), היא שאלה כל מיני שאלות על החיים שלי ודיברה על כל מיני פרטי טריוויה והשתעממתי למוות אבל אמרתי לעצמי: "תן צ'אנס!". טוב, אמנם לא באמת אמרתי את זה לעצמי, אבל אני יודע שזהו מונח מקובל בקרב אנשים שיוצאים להרבה דייטים. בניגוד אליהם, במקום להשתעמם יכולתי להיות באותו חוף בדיוק עם בחורה בת 19 שגרה לא רחוק משם ודיברנו קודם לכן בטינדר, רק להבדיל בתוך המים, עם כל החול, הלכלוך והאקשן. תרגיל יבש מול תרגיל רטוב, זה בדיוק מה שהרגשתי. החיוך שלי היה כרגיל, הצחקתי אותה כרגיל, על פניו הכל היה טוב, אך הברק נעדר מעיני. אני לא יכול לעשות זה, חשבתי כשתהיתי ביני לבין עצמי אם היא מצפה שאזום איזשהו מגע בסוף הערב (הקצר), הפעם באמת. אני צריך אותן חכמות יותר, משוגעות יותר, ו-ואללה, יפות יותר, מה לעשות שקל להתרגל.

 

אני גם לא בטוח שאני רוצה להמשיך לפגוש כל כך הרבה בחורות בו בזמן כל כך קצר. לאחרונה נבדקתי, שיחת הטלפון שבישרה על התוצאה השלילית הורידה את החרב שריחפה מעל צווארי. שקרנים בני שקרנים אלה שטוענים שהם תמיד משתמשים בקונדום ונניח לרגע שאכן כן, מין בטוח באמת הוא מעוקר, מנוכר ומדציני בהרבה מכפי שהיינו רוצים לחוות אותו. במרפאה שאלו אותי אם אני משתמש באמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין אוראליים. תעשו לי טובה! אתם באמת מכירים אנשים שמשמשים ביריעת ניילון דקה ונמתחת כאמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין אוראליים מגבר לאישה?! אין סיכוי. מצד שני, ההיפוכנדור הקטן שבי מזכיר לי שהעסק מלוכלך ברמה לא רחוקה מזו של שירותים ציבוריים. אני לא שוגה באשליות, ברור לי שבחורה ששוכבת איתי זמן קצר לאחר שהכירה אותי כעניין של מה בכך, סביר להניח שאין זו הרפקה ראשונה מסוגה עבורה, אף על פי שלרוב היא תנסה לצייר זאת כך ("ואוו, לא תכננתי את זה"), אלא מודוס אופרנדי, כמו דפוס הפעולה של הקיבוצניקית עליו נכתב בתחילת הפוסט. אני לא מאמין שגם לפסקה הזאת היא נכנסה בסוף, אבל סליחה, אתם יודעים מה אומרים, "...בכל פעם שאתה שוכב עם החברה שלך, אתה שוכב עם החברה שלה לשעבר ועם החברה של החבר שלה לשעבר..." וכו'. מעבר לסיכון המקצועי, קיים פה עניין של רצון באינטימיות. אני פשוט לא רוצה לכבול את עצמי, כשבונים מאזן שואפים לצמצם התחייבויות. אני לא מבין ת'קטע.

 

אבל לך תספר את כל זה לבחורה בת עשרים שיוזמת שיחת יחסינו לאן. לא הייתה לי ברירה אלא לומר את האמת במילים פשוטות ובפה מלא: לא, אני לא מחפש קשר רציני, מחויבות וכו'. היא קיבלה את זה טוב בו במקום, אך מאז אני בהחלט חש בריחוק ששורר ומגיע מכיוונה. אמרנו שניפגש ונדבר על זה שוב. ככל הנראה, מבחינתי זהו הזמן לסיים את זה בזמן.

 

יש לי עוד קשקושים רבים לקשקש לכם אבל השעה כבר 3 בלילה. יום כיפור. מספיק! 

 

xor

 

נכתב על ידי , 18/9/2018 23:45  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פורקת ארגזים ב-22/9/2018 13:14
 



המשך


יום ראשון, הקיבוצניקית סוף סוף חזרה הביתה. התראינו בפעם ראשונה שהתראינו מאז יום שלישי.

 

יש איזה וירוס שמסתובב באוויר כרגע. פ' חברי הטוב כבר הרגיש היטב את נחת זרועו, הוא עדיין מתאושש. כשישבתי עם הקיבוצניקית באותו כר דשא בדיוק, היא לפתע התחילה להתכנס, לנשום בכבדות, בקושי הצליחה לפתוח את העיניים. היא נכנסה ללופ אינסופי של משוב חיובי של סטרס, טרום התקף חרדה אם תרצו, ידעתי שאני צריך להיות העוגן שלה. הנחתי ידיים חמות על גבה, הרגעתי אותה שהכל יהיה בסדר, אספתי את שיערה כשהקיאה את נשמתה ואח"כ דאגתי להכין לה חליטה מצמחים שגנבתי מהגינה של השכן.

 

יש בינינו הרבה מגע, בהתחלה הוא היה בעיקר אגרסיבי וסקסי, לאחרונה נוסף גם נופך רך ואינטימי. חיבוקים, ליטופים, נשיקות קטנות. זה כיף מחד וקצת מפחיד מאידך. לא מתאים לי שזה יגרר לכדי סיפור גדול ממידותיו. אני לא מאוהב בה וקצת לא נעים לומר, אבל מדי פעם אני חושב שחבל שכל זה מתבזבז על הילדונת הזאת. היא נהנית מן ההפקר.

 

אבל אוח, היא כל כך סקסית.

 

נכתב על ידי , 4/9/2018 23:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-15/9/2018 08:09
 



קיצור סוף אוגוסט


שלישי: עם הקיבוצניקית. 140mg. טירוף חושים, הסתובבנו באמצע הלילה בקיבוץ וביער שלידו, זו פעם ראשונה שיצאנו יחד מהחדר שלה. קיבלתי אותה, אבל ידעתי באמת פנימית שאני לא מאוהב בה, אפילו לא קרוב. שייטתי כל כך גבוה בחלל עד שלא עניין אותי שהיא ביקשה ממני להוריד חולצה ודחפה לי ידיים למכנסיים, הייתי בשלי. נשארתי לישון אצלה, גם בפעם הראשונה, לא רציתי לנהוג במצבי והרגשתי שהיא ממש רוצה את זה. במפתיע דווקא ישנתי טוב. קמנו בצהריים ועשינו אהבה.

 

רביעי: יום למחרת הרגשתי מדהים. הסתובבתי דלוק בעולם ולא אכלתי דבר מלבד כמה פירות. בערב פגשתי את א' בבר היין, במקרה גמור עברו שם ורוניקה והחברה הכי טובה שלה. לא ראיתי אותן שנים, הן ניגשו לומר שלום. אח"כ אני וא' המשכנו אלי לדירה, דיברנו שיחות עומק עד הבוקר.

 

חמישי: נפגשתי עם ורוניקה בבר יין. השלמנו פערים, היא החמיאה לי לא מעט. לקראת חצות קיבלתי הודעה מי'. ורוניקה רצתה ללכת לישון, סטונדטית עייפה שכמוה, אז נפרדתי ממנה ופגשתי את י' בבר השני. ישבנו קצת, עברנו אלי, דיברנו המון ועכשיו אני חייב לכבס את כיסוי הכריות של הספה.

 

שישי: נסעי לבר של החברים. לילה חלש, טפטוף של אנשים. ישבתי עם החברים והברמנית שלהם, נראה שהיא די עפה עלי, צחקה מהשטויות שלי והניחה עלי ידיים. באמצע הלילה הגיע חברה שלה, ברמנית מהבר הסמוך, ישבנו יחד, דיברנו קצת, היא אמרה שהיא שיכורה נורא (לא ראו עליה) ואז  שאני -הרבה מחמאות-. הודתי לה וחשבתי לעצמי שזה קצת מוזר לומר דברים כאלה לאדם שפגשת לראשונה חמש דקות קודם לכן. הלכנו לכמה ברים בסביבה שהיו על סף מוות, כבר מאוחר מדי. נפרדתי ממנה לשלום וחזרתי לבדי אל החברים.

נכתב על ידי , 1/9/2018 15:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של די כבר ב-2/9/2018 00:50
 





כינוי: 





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לxor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על xor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ