לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפורים קצרים, שירים, פואמות. רגשנות. בואו.

כינוי:  InMyHeart

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014

דק הוא הגבול בין אהבה לשנאה


דק הוא הגבול בין אהבה לשנאה,
ואתה מתהלך בקלילות בין צידיו.
פורט לי על מיתרים, 
פורט לי על עצבים.
מוציא אותי מאיזון.
מבולבלת ולא יודעת האם אוהבת, או שמא אתה משניא עצמך עליי.
אגואיסט. תלותי. שואב ממני כל טיפת אנרגיה שעוד נותרה לי,
לא מתחשב בי.
אני עסוקה בלהקשיב לך לפחות 3 שעות ביום.
מוציא אותי מאיזון.
אני שקועה במחשבות, ולא שמה לב. לא בעבודה, לא בנהיגה, לא בבית.
בום. תאונה. התפוצץ צמיג. כמעט תאונה. כמעט והורדתי רכב מהכביש. כמעט תאונה, לא שמתי לב, וכמעט שנכנסתי בו מאחור.
שלושה אירועים מפחידים בזמן כל כך קצר, מאשימה אותך.
מוציא אותי מאיזון.
אתה עושה לי לא טוב.
בגוף.
בנפש.
מוציא אותי מאיזון.
ושוב התקשרת, ודיברנו,
ובכיתי.
המון.
הקשבת, אמרת מילים חכמות, היית שם בשבילי באופן טוטאלי.
שוב נשאבתי לעולמך.
ואנחנו מדברים כל הזמן, שיחות ארוכות.
נפגשים, בים, במכון, ברכיבה על סוסים.
הכל יש. אינטימיות אין.
לקחת ספייס מהרומנטיות ונשארה רק תלות רגשית. הפכתי להיות העוגן שלך.
אני איתך ולא רוצה להיות שם. לא ככה.
רוצה שוב להרגיש אותך, פיזית.
אולי.
או שלא.
רוצה לברוח הכי רחוק ממך.
כי אתה מוציא אותי מאיזון.
ושוב יושבים לאכול ארוחת בוקר יחד.
ביחד.
ואתה נוגע בי עם הרגליים.
ואני מתרחקת.
כי זה לא יילך לשום מקום.
די.
די.
די.
תחליטי כבר מה את רוצה.
את אוהבת או שונאת?
את שם או אינך?
די. מספיק לבחוש בזה.
תחליטי ודי.
נכתב על ידי InMyHeart , 7/4/2014 09:54   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני אשמה


קשה להעלות על הכתב הודאת אשמה.

 

אני אשמה שלא אמרתי לך כשהרגשות שלי החלו להתפתח.

שלא אמרתי לך שאני כן רוצה יותר. כן רוצה קשר.

דברים התפתחו בקצב מסחרר, לי ולך, היינו במערכת זוגית לכל דבר, נשאבנו לזה.

אף אחד לא תכנן.

"קשר רומנטי אינטסיבי" אמרתי לך. אמרת גם. אינטסיבי מידי.

אז שוברים את הכלים, וזהו.

כבר יותר משבוע לא שוכבים. או בכלל מתראים לבד.

ככה על הדרך נפגשים, הודעות, שיחה פה שיחה שם.

זה שובר אותי שאתה רוצה להשאר בקשר. כאילו על אש קטנה. אני לא מסוגלת להתמודד עם זה.

ועדיין לא מסוגלת לבוא ולומר לך - אני רוצה.

 

שאלתי אותך אם שכבת עם מישהי אחרת. 

לא.

לא שכבתי, לא דיברתי, לא נפגשתי עם מישהי אחרת. אם כן הייתי אומר לך.

אני פשוט רוצה להיות לבד.

 

איך אתה רוצה להיות לבד? ומה איתי?

 

וכל השירים ברדיו פתאום שירי אהבה, 

בא לי לבכות.

אני כבר שבוע לא רעבה.

 

היחיד שהורדתי איתו מגננות בשנים האחרונות, שנתתי לו להכנס לי ללב, וגם לשבור אותו.

לא רוצה לוותר כי אני יודעת שאנחנו טובים ביחד,

אתה צריך שיצילו אותך, ואני המצילה.

אתה שואב ממני אנרגיות, ואני מייצרת עוד, בשבילך במיוחד.

 

איך זה שהמוח מבין שאתה לא טוב לי, שעדיף לי לברוח, אבל הלב לא נותן להתקדם?

איך זה שאני ממשיכה לחפש אותך ולעזור לך, ואז מרגישה מנוצלת?

איך זה שאני לא קמה והולכת? לאחרים הייתי מייעצת כך. אז אני אשמה.

אני אשמה.

אני אשמה.

אני אשמה.

אני אשמה.

רק. אני. אשמה.

 

נכתב על ידי InMyHeart , 2/4/2014 11:23  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לInMyHeart אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על InMyHeart ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ