לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ארץ השמש העולה


"...הכול יושב על הבננה / וזה מביא לי ת'ג'ננה..."

Avatarכינוי:  ג'וקר

בן: 41

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ׳©׳™׳¨׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ג'וקר והארלי קווין


הוא חיפש אותה בפחי האשפה

למה שהיא תרצה להיות בפחי האשפה? -

הוא חשב בין מחשבה למחשבה

אבל פחי האשפה היו המקום בו היא הייתה,

מלוכלכת עד העצמות ומסריחה

הוא לא נרתע, ולקח אותה לדירה,

הם התקלחו ביחד

הוא ישב וסיפר לה מאין הוא בא

היא שתקה, ואז בכתה

הוא נשא אותה מעל כל היומרות שבעולם

אל עולם פשוט בו אין היגיון,

רק טירוף ושיגעון

הם שיחקו בנשק,

ואחר-כך גם השתמשו בו

נקמתם שטפה את הרחובות,

והגיעה לערים שכנות

כל מי שהפך אותם למי שהם,

קיבל עופרת בפנים

הם ידעו שהם ימותו, וזה מה שקרה,

כשהכוחות המיוחדים סגרו עליהם כטבעת

הם ירו לכל עבר,

רקדו את דרכם אל המוות

זו הייתה ההנאה בין צחוק לטירוף,

כשהם מרססים מתוך הבית בו היו

הקליעים שיחקו תפקיד כשהם חותכים את האוויר,

ומפלחים גוף שהפך לגופה

הם לקחו איתם הרבה שוטרי ימ"מ,

כשריססו אותם בכדורים

הם נפרדו מהעולם הזה בחיוך, אהבה ושיגעון,

ולא ניתן היה להפסיק את הצחוק שלהם,

שעוד הדהד באוזניים.

 

the joker quotes harley quinn - Google Search

 

 

נכתב על ידי ג'וקר , 18/7/2017 01:57   בקטגוריות ציור, שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלאדי ג'יין


הם לא אוהבים אותי, אני צועק אל הקירות

הם לא אוהבים אותי, אני צועק על הקירות

הם לא אוהבים אותי! אני צועק בתוך הקירות

אז מה אם הם לא אוהבים אותך,

אתה מתוק גם ככה,

עם השיניים העקומות והפזילה,

והאף המכוסח,

יש מישהו שהכיעור שלו יותר יפה משלך?

 

אוי, הם זונות קטנים, אבל אני אוהב אותם,

תמיד אהבתי

למה נתתי להם, הרי, כל-כך הרבה,

לו לא אהבתי?

אתה לא יכול לתת משהו למי שאתה לא אוהב

אפילו הגוף לא יכול פיזית לעשות מחווה של אהבה,

למי שלא אוהבים

והיו כאלה מחוות למכביר

"אז מה אתה אומר לנו,

שאתה הכיעור בהתגלמותו?"

למה להדביק תוויות,

מה זה כיעור בכלל?

בוא אני אתן לך סיגריה,

אשרוף לך את הפנים,

עדיין תהיה המותק שלי

 

goth

Foto

Al Pacino by Irving Penn.

George Orwell, pseudoniem voor Eric Arthur Blair (Motihari (India), 25 juni 1903 – Londen, 21 januari 1950) was een Brits schrijver, journalist, essayist en literair criticus.

Allen Jones, IV, 1976

Victoria Geil shot by Alex Lim

Erotik Traumfrau - Erotic dream woman von Marita Zacharias

Inhale. Exhale.

Caution:Contents under pressure

erotik. masaj sex turları sex eskort lviv ukrayna escort erotik masaj sex lviv eskort erotik masaj salonları ukraynalı eskort kızlar erotik.masaj fantazi masaj fahişe kızlar ukrayna escortları ağrı escort kızlar

this is a stencil i made using the girl from AusFlag v2 and i just made it all black i think its ok and would do good if wanted to photoshop it into a piece of art please comment +fav are appreciated

 

נכתב על ידי ג'וקר , 16/7/2017 15:15   בקטגוריות שירה, תמונה, תמונות, ציור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמו לבלוע גלולה


גם אם עברו השנים, ואנחנו שונים,
שום-דבר לא השתנה בממלכת האלוהים
אותם הדברים שלא משתנים לעולמים,
בממלכת האלוהים
ורוחות הצפון פורצות כל מחסום,
בין אם נרצה בכך או לא
כי באיזה מקום כולנו נוכחים בממלכת האלוהים
 
גם אם הזמן לא קיים, ולא המרחב
גם אם עכשיו אני זיק חשמלי בין היה ל-יהיה
הבטיחו לי שהרוחניות מתפתחת מחיים לחיים,
וקרוב לוודאי, כנראה, כל אחד יהיה חופשי
 
הירדן והים הם רק רגע קטן,
ואני קטן הרבה יותר
כשהוא ניפץ ת'שימשה, היא לא באמת נשברה,
זו הייתה אשליה
גם הדם שירד, גם הכעס והצעקות,
כאילו מעולם לא התרחשו
כי דבר לא משנה, במציאות המוחלטת,
מעל העולם הזה,
מעל העולם שמעל העולם הזה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
 mash up chloe clint eastwood mark wahlberg the good the bad and the ugly GIF
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מרגיש כמו סוף העולם,
כשהיד נעה מעלה מטה על המישורים הרחבים,
ומשרטטת את מפת הדרכים הפוליטית של מעגלי השדים
ואתמול ישבתי וראיתי בטלוויזיה,
שמרגרט תאצ'ר יותר מדי מתה,
וגם הקליפים אמרו לי שהכול זה ממתקים לרגע,
שנמסים ומאבדים את הטעם ברגע ששמים אותם על הלשון
 
כל הנשים היו פעם ילדות קטנות טיפשות פעורות עיניים,
ובאיזה מובן הן נשארו ככה
אני לא אלקה את עצמי אם מזמינים אותי,
גם אם עולמי עשוי מבועה דקה מאוד,
שמתפוצצת למגע קל
אבל רק תגיד לפוליטיקאי מדופלם שהוא טיפש,
והוא ישנה את כל סדרי העדיפויות שלו כדי להכריז מלחמה
אף-אחד לא חסין, כי בעצם היגיון נשען על רגש,
ומשרת אותו
היגיון לא קיים בזכות עצמו
ואני לא יוצא מהכלל
 
היא אמרה שהיא מאוד רוצה אותו,
כי יש לו מכונית גדולה וזין מזהב,
והתנהלות של נסיך
אז היא עקבה אחריו בכל העיר,
כדי ללכוד דמותו, כדי להיות קרובה
והיא בכתה,
כי בעולם הוגן לא הייתה בעיה, להיות יחד,
אבל בעולם מוזר זה דברים מוזרים ומשונים קורים,
ואנשים עושים דברים לא הגיוניים,
דברים שהם לא באמת רוצים,
דברים שלא טובים להם
היא צעירה, וקצת חדש לה התגלית כמה החיים עקומים
אבל באמת, אנשים עושים דברים, ולא יודעים למה,
אולי זה כתוב בכוכבים, אולי בגורלות, אולי ברשימות
אולי אין בחירה חופשית בכלל, ואנשים עושים כל חייהם דברים בלי לבחור
נדמה להם שהם בחרו, אבל הם היו מתוכנתים לעשות את זה עוד מזמן,
להגיע לרגע הזה ולעשות בחירה כזאת
כי זה מה שכתוב
ואני שואל אם יש דרך לשנות גורל.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
 dog weird head mash up ears GIF
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
 game of thrones travolta mash up confused travolta battle of the bastards GIF
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
הבריאות הרסה לי את החומר החדש
אתם מכירים את החומר החדש,
אף-אחד לא רוצה את החומר החדש
הם אומרים שהחומר החדש ממכר,
אז מה, גם אני ממכר,
אז יוציאו אותי מחוץ לחוק?
מה פתאום, יאמצו אותי אליהם כמו תינוק
יתקעו לי מוצץ בפה,
מוצץ? אני אומר לעצמי - גם מזה נצטרך להיגמל,
אז כדאי שנתחיל להתעמל
 
עוד בוקר נזרק על הפנים, האיש מיהר לאוטובוס
הייתי יכול בכיף לנסוע באוטובוס מ-פה לשם,
רק לשם הנסיעה
אבל האוטובוסים צפופים וקולניים,
זה לא נורא שהם מסריחים
יש הרבה אנשים לחוצים
כולם נראים כאילו הם במעבורת חלל
 
זה בסדר לכתוב רק לשם הכתיבה,
לא צריך להפוך כל אמנות למדע
אפשר ללמוד לצייר, אבל אפשר ללמוד לקשקש,
זה טוב באותה המידה
אבל יש אנשים שזקוקים לחוקים,
וכללים, כי החופש מפחיד אותם
"אל תגיד לי לעשות, תגיד לי גם איך לעשות,"
מה החוקים של כתיבת שירה?
מה היא הנוסחה המתאימה
 
בתוך נוסחאות - השירה נדונה לחזור על עצמה
בעולם של יצורים מוזרים, אף יצור לא דומה לשני
במפעל לייצור רובוטים, כל הרובוטים דומים
אתה רוצה להיות יצור או רובוט?
אמרו לי שאני יצור, זו מחמאה,
כי זה הופך אותם לרובוטים
אותי לייחודי, ואותם חסרי ייחוד.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
limboTV rabbit mash up morph terminator 2 GIF
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
Batman Europa 3: Joker and Batman cover
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
נכתב על ידי ג'וקר , 4/7/2017 19:30   בקטגוריות גיפ, מוזיקה, מוסיקה, מונולוג, סרטון, ציור, קליפ, תמונה, שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אדם האמין


Identity friend deal with it black girls african american GIF
>>>>>>>>>>>>>>>>
לראות מהדורת חדשות,
זה כמו לעבור סשן סאדו על המוח.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
איזה מן שירים אלו הם לא אומרים לי כלום
הם זזים בתוך המוזיקה כמו רכיכות שהן חלקי פזל
אבל טוב לי לשמוע את הביטלס, למרות שאני לא מבין,
מה הם שרים, מה הם רוצים
הנגינה נעימה וקצבית, והקולות שלהם יפים,
כמו מלאכים שבמקרה נפלו ממרומים,
לא יודעים מה הם פה עושים
 
לא נראה לי שאלך הביתה עכשיו,
אולי בכלל הגיע זמן להחליף בית
יותר מדי אגו-פלצת רק פוגע בי,
ואני לא רואה מה מול העיניים שלי
אני מאשים ומתלונן, וזה לא לטובתי,
בשורה האחרונה זה פוגע בי
גם אני לא בדיוק, אז למה הם צריכים.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ופתאום
בלי ששמנו לב
ישראל הפכה קפיטליסטית!
איך זה קרה,
ולמה אף-אחד לא עשה משהו!
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
אנחנו ילדים של שנות התשעים
אנחנו זומבים
אנחנו אוכלים הרבה כדורים,
ובאמת משתכנעים שכולם צודקים
אנחנו רצינו לעשות מהפכות,
אנחנו רצינו לעשות שינוי עם אביב גפן,
אנחנו זעמנו וכאבנו עם נירוונה,
אנחנו הבנו ש-כל העולם הוא בן ערובה של בעלי ממון,
ולא רצינו לעבוד 12 שעות בשביל פרוטות,
לא מצאנו טעם ללמוד, אם זו תורת שטיפת המוח של הממסד,
שנשלט על-ידי בעלי ממון,
שלא אכפת להם בגרוש מאף בן-אדם,
לא ממני, לא ממך, רק מהכיס שלהם
אנחנו הבנו את זה, רצינו מהפכות
אבל שברו אותנו,
והיום אנחנו הורים, כי שכנעו אותנו שככה צריך
ואין לנו ברירה, אלא לדאוג לפרנסה,
ולעשות את כל מה שמרדנו נגדו
והיום, שנת 2017, שנות התשעים שוב פה,
והילדים שלנו הפכו להיות מה שאנחנו היינו
אבל מה אנחנו עושים? אנחנו כועסים עליהם, כמו שההורים שלנו כעסו עלינו
אנחנו עושים את אותם טעויות שההורים שלנו עשו,
ומענישים את הילדים שלנו כי הם מתנהגים... כמו שאנחנו התנהגנו
אנחנו אומרים להם לא להאמין ל-מה שאנחנו האמנו,
ולא מבינים למה הם שונאים אותנו
אבל הרי אנחנו מתנהגים כמו ההורים שלנו,
וגם אותם שנאנו
אז ב-מה חטאנו, ילדי שנות התשעים?
שנכשלנו, שנרדמנו בשמירה, שלא היינו מספיק חכמים,
לעשות מה שצריך כדי ש-מה שקרה לנו לא יקרה לילדינו
ועכשיו הילדים שלנו כועסים, ובצדק
הם מעשנים סמים, הם אבדניים, הם משוגעים,
הם מכורים לאשליות, הם בולעים כדורים, הם חותכים את עצמם
בדיוק כמו שאנחנו ההורים היינו כשהיינו בגילם
אז למה אנחנו כועסים עליהם?
שכחנו מה היינו, שכחנו ב-מה האמנו,
הפכנו מורים, פוליטיקאים, אנשי-עסקים,
הפכנו מה שאנחנו שנאנו
הפכנו עוד לבנה בחומה,
של הילדים שלנו.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
הם, הם, הם, ואני והם,
וכולנו
מה נשאר, תגיד לי?
אפילו אזרחים ישראליים בזים ליהדות,
למה?
או בגלל שבר השואה,
או שהם באו מארצות שמאמינות באמונות אחרות
בסדר, אתה לא חייב להיות יהודי,
אתה אפילו לא חייב להאמין באלוהים,
אבל לבוז ולהעליב את מי שמאמין?
שהיה כאן לפניך?
שאפשר לספור את הנוכחות שלו בארץ לפחות שלושה דורות אחורה?
מי אתה שתבוא ככה, מהארץ שלך, ותגיד שהערכים לא שווים,
אתה לא הרווחת את הזכות!
ובטח שאתה לא פטריוט,
אם אתה מבזה את ערכי היסוד והאמונות של הארץ הזאת
זכותך לא להאמין, זכותך להחזיק באמונות שונות,
או בחוסר אמונות בכלל,
אבל אל תבזה את הדת היהודית
אם תבזה את אמונתי, אני אבזה את אמונותיך.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
אני הולך לשרוט את הדפים שלא נכתבו כראוי
הם מתכוונים לקרוע את הדפים שלא נכתבו כראוי
אני יושב מול החלון שיכור עם משקה קר וסיגריה,
יש לי כימיקלים בדם וחסקות בראש
אני רואה את השמיים מתכסים בעננים,
אלו ענני מלחמה, אבל אין מה לעשות
אני אצפה בפורנו ואזיין הרבה בחורות,
הפצצות יפלו סביבי, אבל זה מה שאני אעשה
אני הוציא את המילים מתחת לשמיכות
אני הוציא את המילים מראשן של הבנות האהובות
אני אשרוט את החברה שלא קיבלה אותי אחד משלה,
אני אפיל על ראשם את האשליה הדמיונית שהם בנו מעל ראשם,
כמו שמשון הגיבור והעמודים או משהו בסגנון.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
נסעתי אלפי חלומות,
המחזתי מיליוני מסכים,
אבל עדיין אני הבן של השכן,
שלא יודע להכין חביתה ונשרף מהשמש
כי זה העולם שבו אנחנו חיים,
ואלו הידיים שלנו שעושות,
אז בואו נעשה את העולם טוב,
אם לא למעננו, למען ילדינו
אתה אומר שאין טעם לנסות,
ויותר מאוחר הילדים שלך בוכים
אני מתפרק כל לילה,
הדור שלי ממורמר וזועם,
יש יותר מדי אנשים עם יותר מדי בעיות,
וקומץ אנשים שמחוללים מחלוקות ודיכוי מסיבות אנוכיות
אבל אם כולם יפעלו יחד,
נפיל את מסך העשן שהם יצרו.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
Obama dogs white house lawn bo obama GIF
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
Il Joker di Heath Ledger in foto promozionali inedite | BadTaste.it - Il nuovo gusto del cinema!:
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
נכתב על ידי ג'וקר , 12/6/2017 20:12   בקטגוריות שירה, ציור, תמונה, מוזיקה, מוסיקה, אקטואליה, גיפ  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עמוק בניו-אורלינס


עברנו על המדרכות
דיברנו על הכול
חשבתי שאנחנו חברים
כשאלוהים היה מופתע
דיברתי לתוך עיניו
עזבתי ולחצתי את ידו
ישבתי על המדרגות
ובכל מיליוני השנים
נשארתי למות לבד
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
יש בית בניו-אורלינס
בית השמש העולה
וכששמעתי את השיר
ידעתי שניצחתי
אימי כיבסה לי את הג'ינס הכחול
ואבי חייך בסיפוק
עמוק בניו-אורלינס
אימא תגידי לילדייך
לא לעבור את מה שעברתי
לא לבזבז חיים
בייסורים קדושים
לרקע שיר בית השמש העולה
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
אני, אני, אל תשקר לי
איך בילית בימים?
אני, אני, לאן אתה הולך?
אני הולך איפה שהענקים מתמוטטים.
אני, אני, אל תשקר לי
איך בילית בימים?
בחציר, בחציר, נשמתי הדרים
הרחתי ריח נשים.
אני, אני, אל תשקר לי!
איך בילית בימים?!
בעיוורון, בעיוורון, 
כשהשמש תמיד זורחת,
מוטטתי את הענקים.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
עלינו על המדרגות
עישנו סיגריות
למרות שבכיתי
הוא אמר שהוא חבר
דיברתי לתוך עיניו
אמרתי "חשבתי שתמות לבד
עוד זמן-"
גמרתי את הסיגריות
עשיתי דרכי הביתה
סימנתי אלפי דפים
חשבתי שאמות לבד
עוד זמן-
הוא אמר "לא אני
לעולם לא מאבד אותך
נשיפה, שאיפה
תמיד תראה אותי במראה"
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
כשהייתי קטן
החלומות היו גדולים
אני רציתי להיות אבי
הוא רצה להיות אני
כשגדלים הדברים לא כמו שחושבים
הכול הפוך ואנחנו מקבלים סיפור
מה לעשות
איך להיות
מישהו תמיד לוחש באוזן את הדרכים
כשאני ישן אני רואה את דרכי
בבקרים הכול מתערפל
כשאני מתבגר
אני מקבל סיפור
זה הסיפור שלי
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
כשהשמיים עומדים ליפול
אני חייב למצוא מקום
משייט על הכביש בין עכו לצפת
מבקש עיר מקלט
אורות קטנים של בתים ומה
לשם אני זוחל על ברכיי
הדליקי את האור
העלי אותי אל המזבח
ושם, בביתך
תהיי לי עיר מקלט
עד שחטאיי ינוקו
והשופט יוריד את הגרזן
וחבל התלייה ייחתך
והגרדום יהפוך לעמוד תאורה
את, איתך, באור עינייך
תהיי לי עיר מקלט
אני זוחל אלייך על ברכיי
אחרים לא ייראו פניי
אני זוכר כשהיית את בתוך עיניי
גם עכשיו כשאני סומא
עוד בלבי את צוחקת אליי
השמש שורפת את גבי
הזיכרונות עולים וכאב צורב אותי
ואין כבר לאן להמשיך ולרכב
אולי יום אחד
זקן כמו מתושלח
אבוא אל סיפך
ואומר לך "תראי
עודני אני"
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
עולים ויורדים הטונים
זה מים אלקטרוניים 
דגי מתכת מקרקשים
מהים נשפכים
בזוהר מנורת תאורה גדולה
על תקרה זרועה יהלומים
עולה אבק צהוב
והוא עולמות סמויים
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
אקח אותך כי אני הולך
לקטוף תותים
אין מה לדאוג
או להתרגז
לקטוף תותים לנצח
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פתח את לבך
הבט סביבך
פתח את לבך
זה יהמם אותך
העולם זקוק לאהבה
כמו השמש
כולם חייבים ללמוד מתי-שהוא
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
אני אמות בסתיו
רגע לפני הגשם הראשון
כשהעולם לח
ובאוויר יש ריח של עלים רקובים
 
אני אמות בהקלה
אני אגיד תודה
אני לא אצעק
לא אתלונן
אני לא אכתוב את סיפור חיי
 
אני אמות לא רחוק מ-פה
מוקף ידידים וידידות שעדיין איני מכיר
אני אמות משוגע-שפוי
חורק שיניים
עד להתפוררות
 
אני אמות כמו בהמראה
בגשם העלים בסתיו
לא את עצמי אשאיר
אלא את החסדים הקטנים
שעין לא רואה
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
אני שומע מהשמיים את הפאנטומים מחוררים לי את עור התוף
אני רואה בעינייך את האהבה
אני מרגיש בידיים את זיעת העולם
אני מריח את הסירחון של העולם
אני טועם טעם חמוץ של אכזבה
הגשם יבוא וישטוף הכול
אוויר לח, ריח ריקבון
אני אפתח את החלון הגדול במרפסת
לכל הרוחות
ונשמתי תשיר ותקונן
ואני אשתוק
אני ראיתי ימים אחרים
אני ראיתי ימים מאושרים, תמימים
אני טעמתי את מיצי הבנות מתוכן
אני הרחתי את ריח היסמין בשיערן,
והצטמררתי למגע ידן
מנוע שקט, הלב דופק
עיניים לי ואני רואה
הסתגרתי בקירות, פרשתי מהשדות
שירים קיטשיים מחליאים אותי
אני שומע את המחוגים, נעים
המכוונים את העולם
בקצב שהכול נע אני עלול ליפול מת
לכן אני תופס את העולם בביצים, וצועק לו
"תעצור!"
כי זו ריצת אמוק של מטורף
הכול רוחש סביבי ככוורת
ואני יושב במרפסת ומעשן בשרשרת
כמו גולה
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
בתוך המעמקים האפלים
ישנה לה המפלצת
שינה טרופה
בראשה רצח
והיא צוללת לגיהינום ובחזרה
מנסה לצוף על פני מים
עיניה אדומות, הן גחלים
וקללה
בליבה
הגלים סמיכים עשויים סכיני גילוח
והיא צועקת לו חזור
והוא מחייך חיוך מפוחלץ
מושיט יד ושוקע
יודע-
הגיהינום הוא מבצרי
משם לא אוכל לחזור
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
The Joker by Raj Khatri:
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
נכתב על ידי ג'וקר , 30/5/2017 22:25   בקטגוריות שירה, קליפ, ציור, מוזיקה, מוסיקה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אולי זה ירגיע אותך


כשהוא התעורר הוא לקח שלוק וודקה לקח לו זמן להצליח לראות ברור הוא גילה שהוא מסריח מאלכוהול וסיגריות היה חם מאוד, והבגדים הקלים היו כמו קרועים עליו >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 

11
"אולי זה ירגיע אותך," אומרת מלי בעודה שמה במערכת את "הלהיטים הגדולים" של ליאונרד כהן. "כי אני ככה קרובה לתת לך סטירה מצלצלת שתשחרר לך את כל הכעס מהמוח דרך האוזניים." 
"משעמם לי." אני לוחש. היא מקשיבה למוסיקה. "משעמם לי." אני אומר. היא עדיין מקשיבה לכהן. "משעמם לי!" אני צועק.
"אז תרצח מישהו!" היא צועקת.
"לא רוצה לרצוח אף אחד." אני אומר. עוד מעט אדפוק את הראש בקיר כמו שעשו אסירים כשכלא היה כלא.
"אז תספר לי מה איתך." היא אומרת.
"אולי תכבי את החרא הזה?" אני אומר. "האדישות של הכהן הזה תגרום לי לשבור את הסטריאו עוד מעט."
היא מכבה וזורקת את ליאונרד הצידה. "תיסלם זה טוב?" היא שואלת בעודה הופכת את כל ערימת הדיסקים. 
"רוק ימי בראשית." אני אומר. "נסי." 
והנה "פרצופה של המדינה" מתנגן לנו כאילו כתבו את זה אתמול. ערב יורד על עיר כלובי הבטון שלנו, ואם רק הייתה לי סבלנות הייתי קורא איזה ספר, אבל אני קורא לאט ומשתעמם מהר. "זה בסדר." אני אומר אחרי שהשיר הראשון נגמר. 
"אז ספר לי מה איתך לפני שאעקור לך ת'זין."
"אז תני לי לעשן."
"אמרתי לך בחדר הזה לא מעשנים!"
"למה?" אני שואל, סקרן לדעת אם תגיד את זה שוב. והיא אמרה -
"כי רוח הרפאים שמסתובבת בחדר הזה לא אוהבת עשן. היא תסבול, לא תרדם, וכל הלילה נשמע את מלמולי התלונה שלה למה לעזאזל אנחנו לא יכולים לדאוג לה קצת ולשמור על אוויר נקי."
"רוח רפאים..." אני אומר כמו לילדה בת שלוש.
"כן! ואל תדבר אליי כמו אל משוגעת. יש פה רוח רפאים שאולי נרצחה או התאבדה בחדר הזה והיא רוצה אוויר נקי. מה פה לא ברור?"
"אז אם את רוצה שאגיד לך מה איתי, אני הולך קודם למרפסת לעשן סיגריה."
"לך..." היא אומרת.
"בואי איתי. נעשן... אעשה לך סיפתח."
"יש לי ניקורט אם יתחשק."
"באמת..." אני מלגלג. "את יודעת שאת פשוט מתה למצוץ משהו."
"לך תעשן! מטומטם..."
אני מחייך חיוך שיכורים של קריז ופוסע למרפסת לסיגריה המיוחלת. כשאני חוזר אני מוצא אור כבוי בחדר. אני מדליק את האור.
"רוח הרפאים אוהבת חושך?" אני שואל בלגלוג.
"כשאני לבד אני אוהבת חושך." היא אומרת, לועסת איזה מסטיק, בוודאי ניקורט.
"אבל את לא לבד." אני אומר. "יש פה רוח רפאים, לא? את חושבת שהיא רואה אותנו כשאנחנו מזדיינים?"
"על הזין שלי." היא אומרת.
"לא הבחנתי שיש לך זין." אני אומר.
"אז על הכוס שלי." היא אומרת, מכבה את תיסלם ושמה רדיו. אני לא מזהה את השיר. "מה איתך?"
"אז ככה מותק..."
"אל תקרא לי מותק."
"בסדר סוכריה שלי. לקראת הלילה הזה השמיים היו אדומים. הספריות הציבוריות היו חשוכות ושוממות..."
"למה?" היא שואלת בחיוך מתגרה. "יש 'חשוכות' ולא 'שוממות'?"
"סתמי ת'פה. אספלט מגרשי הכדורסל בבתי הספר היה מואר באור החיוור של הירח, משהו כמו חלב מקולקל. החתולים שוטטו ללא פחד. אני ירדתי בסערה במדרגות ביתי ותפיחה עדינה תחת מעילי הארוך. נבלעתי במהירות בתוך פיאט שחורה, הדלקתי אורות, ויצאתי אל הלילה. בבתים סביבי נערה בהתה בתקרה כשמוסיקה שקטה עם קריין מלחש רטטה סביבה. אדם זקן הביט באשתו הישנה, היא הייתה פעם יפיפייה. איזה בחור חיפש בעצבים מטאל בטלוויזיה כדי להוריד את העצבים כי החברה שלו עשתה לו הצגות היום והוא חשב שהיה סלחני מידי עד עתה..."
"קח אוויר."
"ששש... פשושית."
"אמא שלך."
"אנשים עמלים שקעו בשינה נטולת חלומות ואדם מזוקן ניסה לעבוד על איזה ספר. מין ורצח מוכר טוב. הפיאט הקטנה חתכה רמזורים כשאני הדהרתי אותה לפאתי ירושלים. הרבה דברים לא משנים עכשיו סביב הפיאט שלי, אלוהים וויתר עלייה מזמן, אבל הירח האיר רק לה. הנער מה שמו..."
"מה שמו?"
"אמרתי לך: 'מה שמו'. התפרקד עירום על המיטה וסחט את הזין הרוטט והרטוב שלו..."
"איכס!"
"...כשהמכונית נעצרה ליד הבית שמולו. הנער הסיט ת'ווילון והביט החוצה. הוא ראה אותי יוצא מהמכונית בטריקת דלת ועולה במדרגות החלקלקות חלקלקות מאוד אל הבית שמולו. הנער חשב שאני נראה כמו מישהו שיש לו דברים דחופים מאוד לעשות. את פתחת את הדלת ומה שמו הנער הספיק לראות את תווי גופך תחת חלוק שינה חום-אדמדם..."
"אני לא לובשת חלוקי שינה."
"...לפני שאני הדפתי אותך וסגרתי אחרייך את הדלת. הנער מה שמו חזר למיטה אותה החליף בנערה מכיתתו."
"מה. הוא זיין את המיטה?"
"כן. לפחות ניסה... מה את עושה?"
"מעשנת."
"מה עם הרוח?"
"היא כבר ישנה... תעשן, מיכה. תעשן. קח ת'סוטול ותנסה ללקט מוזות מהאוויר."
מישהו ברדיו ביקש ממישהי לא לדבר על אריק. אני עישנתי ועישנתי. זחיחות דעת מטומטמת השתלטה עליי. עכשיו אני רגוע כמו חילזון. 21:50 אצלי בשעון. לא בא לי לישון הלילה, אבל אולי העייפות תתפוס אותי.
האדם במעיל: "נמאס לי להחזיק מעמד. אנחנו מתקפלים."
האישה: "מה?!"
האדם במעיל: "אנחנו הולכים לעולם שמעבר. החבר שלי פה יעזור לנו."
האיש משך רובה צייד מתחת למעילו. הפוקוס התחדד במהירות סביב דמותו המטורפת. מלאך מוות במעיל שחור. היא פסעה באינסטינקט פחד צעד אחורה. "אני אוהב אותך." אמר, טוען במהירות ומכוון את לוע הרובה אלייה. "אני יגיע מייד אחרייך."
"אבל אני רוצה לשכב קודם. לשכב איתך. אולי שם אי-אפשר."
הוא הביט בה רגע עם בת צחוק. "הסקס שם הרבה יותר טוב. למה לך?"
"אבל זה בטח לא אותו דבר. פעם אחרונה פה."
הכתלים נעו סביבה והיא ניסתה למצוא את המילים והמשמעויות שהן מסמלות. מתח של מיליוני ואט ירד מהקירות סביבה כשהוא אמר: "בסדר." היא פנתה לכיוון המיטה, מנסה למצוא דרך לנטרל אותו, כשבחלון הגדול שמעל למצעים הרכים ראתה ווילון מוסט בבית ממול ואור עז ששטף ממנו אל הרחוב. מה שמו הנער עמד שם עירום ועם זיקפה מבהיקה בנוזלים.
"עיזבי." שמעה את האיש מאחורייה, הסתובבה וראתה אותו מתיק מבטו מהשכן העירום, והקנה הורם מול פנייה ושאב את פרצופה אחורה אל תוך השימשה. 
במושב קטן בפאתי ירושלים רעמו שתי יריות. שתי גופות הובלו לחדרי קירור ונער מה שמו העירום שהתכרבל כעובר במיטתו בעיניים מזוגגות, נלקח להסתכלות. האורות בבתים נדלקו שם ולא כבו עד זריחת השמש. הירח כיוון את אלומתו לנקודה אחרת על פני הגלובוס והסופר המזוקן קיפל את מכונת הכתיבה והלך לישון.
רוח הרפאים: "באתי אלייה מתוך ההמון, ובלי רובה צייד. ציפיתי למישהי שתשכב על פנייה. מצאתי אותה שם, אבל לא היו בה חרטות. ביקשתי ממנה שתחבק אותי. אמרתי לה: 'יקירתי, אל תשטי בי.' אבל היא התעלמה ממני ואמרה לי: 'אתה מת, ולעולם לא תצליח לחיות באמת.' אז התווכחנו כל הלילה כמו עוד הרבה לילות קודם, ואמרתי: 'כל מה שתצליחי לתת לי, לא יספיק.' ואז היא הצביעה עליי כשאני על ברכיי ואמרה: 'אל תנסה לנצל אותי, או אולי קצת לסרב לי, גם אם תזכה בי או תאבד אותי, זה מוות, ולשם כך קיים החושך.' אמרתי לה: 'יקירתי, אני חושש שאת מזדקנת. הכוכבים אוכלים את תודעתך והרוח מקררת את גופך.' 'אם נבכה עכשיו,' היא אמרה. 'זו רק תהיה התעלמות מהבעיה.' אז הלכתי לטייל מוקדם בבוקר, בוקר מתוק. ואז שמעתי אותה צורחת מהחלון: 'זכית בי, אהובי!' זו הגירסה שלי"
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
Great collection of artists, comics, and star wars: http://pinterest.com/kbl/:
This is a Harley costume that I could make/find without too much trouble.:
Joker Vs Nightwing by Eddy Barrows:
Links by WHO 2003 - weathered, architectural, wrought iron, industrial, close up:
 :
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<

Brandon Allen Bolmer animation glitch c4d motion graphics GIF

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

samer_fouad.psd gif glitch women islam GIF

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

Images......: The Joker. (Alex Ross.):

 

 

נכתב על ידי ג'וקר , 25/5/2017 20:26   בקטגוריות אהבה, ארוטיקה, גיפ, דיאלוג, הומור, הרצאה, מוזיקה, מונולוג, מוסיקה, סאטירה, סיפור, סקס, סרטון, סרטונים, ציור, קליפ, רוחניות, שירה, תמונה, תמונות, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכריש והלוויתן


תוצאת תמונה עבור פחד ותיעוב בלאס וגאס
כל הדרך ללאס ווגאס,
מכאן במכונית אדומה פתוחה מה אני קורא לה הכריש
ללכת שבי אחר הזונות צבועות השיער,
הסופרות כסף בבנקים בציפורניים מודבקות,
מה קוראים אותן דילריות,
וסוחרי סמים קטנים עם אצבע קטנה בה הציפורן ארוכה,
מה קוראים אותם בלדרי סמים לתת לי טעימה
אני הולך שבי אחר המדבר הפתוח בלב המאפליה של שיא החום,
במסעדת דרכים זולה ומוזנחת מאוד,
בה אני צריך לסדר את הראש עם הבירה החביבה עליי - מכבי,
ויש שלט גדול על הפתח של המסעדה "בירה", 
ולא מוכרים שם אוכל ולא יודע למה קראתי לה מסעדה,
אין שם כלום, אפילו לא משקאות אחרים חוץ מ"בירה"
 
שוטר התנועה המקומי היה מלא שכל,
אבל גם מבדח,
כשהוא ייעץ לי לישון אצלם במחסן,
כי לא ישנתי שלושה-ארבעה ימים,
והמחסן היה בעצם אסם עם שעורה,
ומפוזרים כלי עבודה, כמו מחרשה,
כי כנראה מגדלים משהו במדבר הזה, אבל אני לא ראיתי כלום,
והמחסן היה של המסעדה שלפעמים נותנים למישהו לישון באסם,
שהם קוראים לו מחסן,
אבל דווקא יש שם מיטה והם אפילו דואגים להחליף מצעים נקיים לכל אדם שבא,
והשוטר הזה, ממזר פיקח בן-זנונים, ראה את קרטון הבירה באדוויזר על המושב האחורי,
ובכלל לא שמתי לב שהייתה לי פחית בירה ביד כשנהגתי 180 קמ"ש על הכביש הרחב הנקי,
עד שהוא עמד מולי וחייך אליי, כאילו אמר שהוא יודע שאני סתם באתי לעשות חיים,
אבל הסתבכתי בדרך עם עצמי
 
"תישן כמה שעות במחסן, ואז תמשיך," אמר וחייך,
וגם העיניים שלו צחקו כאילו אני ליצן,
ואולי באמת נראיתי והתנהגתי כמו ליצן
"אבל אני צריך להגיע להוליווד עד הערב,
ואם אירדם, לא אצליח להתעורר עשרים שעות"
אמרתי בטמטום גמור,
כי הרי השוטר יכול לעצור אותי עם כל הצידוק שבעולם,
אבל הוא נותן לי ספייס, כי אולי באמת הוא שוטר שאוהב פושטקים,
כמוני
"אתה בטוח שאתה מעדיף לנהוג?" הוא שאל אותי,
וראיתי את הדריכות בעיניו,
וראיתי עוד בעיניו שהוא יודע שראיתי את הדריכות בעיניו
השוטר הזה היה בן-זנונים פיקח מאוד
"אתה צודק, אני חושב שאני אלך לישון קצת,"
"בחור טוב," הוא אמר וליטף את הלחי שלי,
אם הוא היה יודע מי אני בניו-יורק, הוא לא היה מסתכל לי בעיניים
ועכשיו אני יושב במסעדה בה מגישים רק בירה,
חושב על השוטר ועל הטרמפיסט שראה אותי חולף לידו,
וחושב לחזור ללאס ווגאס במקום להמשיך להוליווד
מאוורר התקרה מסתובב באיטיות, 
הזיעה מציפה לי את הפנים,
המוכר היהודי שיושב בצד מביט בי בחשד,
ואני שומע בתיבת הנגינה שיר עם פזמון -
"הו, אימא, האם זה באמת הסוף?"
שמישהו הואיל בטובו לדאוג שיתנגן כדי לפזר לי מלח על הפצעים
 
אני מטלפן לעורך-הדין שלי -
"מאנייק, אתה לא יודע איך סיבכת אותי!"
"אתה סיבכת את עצמך," הוא אומר בקול מתנשא, ואני יודע שהוא על סמים,
"סידרתי לך מכונית חלופית בלוס ווגאס, מה אתה עושה באמצע המדבר?
קח את התחת שלך בחזרה לשם".
תוצאת תמונה עבור פחד ותיעוב בלאס וגאס
לקחתי את הלוויתן והגעתי לדלפק במלון פלמינגו
המקום שרץ שוטרים לפני הוועידה,
לאף-אחד מהם לא היה מושג ש-רק בדרך לכאן,
עברתי על לפחות עשרים חוקים פדרליים
פקיד הקבלה התווכח בנימוס עם מפקד משטרה קטן וקולני,
שהתעקש שזה המקום שלו להיות, כלומר במלון,
בעוד הפקיד הסביר לו בנימוס ענוג שהוא נרשם באיחור,
ולכן יהיה עליו לעבור למלון אחר מרחק 16 רחובות מכאן
קלטתי את המשחק של הפקיד -
השוטר צדק, אבל הפקיד היה פעם נער פוחז שנדפק על-ידי המשטרה,
והחליט להחזיר לשוטר מנה אחת אפיים
"אם אפשר רק רגע..." נכנסתי ביניהם,
"אני רשום לחדר," והצגתי את עצמי
"בוודאי, מר דיוק, כרטיס האשראי שלך טוב מאוד,
ברוך הבא, אם תרצה משהו חייג תשע,"
נער המזוודות ניגש אליי, ואמרתי שאין צורך,
אך נתתי לו חמש דולר
כל אותה העת עמד מפקד המשטרה הקטן,
והביט בדרך בה קיבלו אותי יפה ובקלות,
בהשתוממות גמורה,
הייתי אומר אף תדהמה
 
הגעתי לחדר, ושם כבר חיכה לי ידידי העורך-דין,
אבל אתו הייתה מישהי לא צפויה
"תכיר את ידידתי פיונה," הוא הציג אותה לפניי,
"נפגשנו במטוס, היא הייתה בדרך להופעה של ברברה סטרייסנד"
פיונה הזו התרוצצה מוכת אימה מהופעתי,
והרגשתי שהיא מרגישה מאוימת,
גם ידידי הרגיש
"זה דיוק, ידיד ותיק ועיתונאי מפורסם,
בזכותו תוכלי לפגוש את ברברה אישית"
היא לא נראתה אוהדת במיוחד
"הוא משלם על החדר הזה, בובה..." הוא ניסה צעד נואש
רציתי להעמיד פנים ש-כל המצב הזה לא מעניין אותי במיוחד,
והעברתי מבט שטוח על פני החדר
היו שם ציורים תלויים על הקירות של ברברה,
לפחות עשרים ציורים
"יפה, נכון?" אמר ראול ידידי,
"פיונה רוצה למסור את הציורים לברברה,"
ואז הוסיף בנימת תוכחה - "באופן אישי,"
"כן, יפה מאוד, תעזור לי עם החפצים מהאוטו,"
החפצים היו מזוודות מלאות חומרים,
לכן לא רציתי לערב את המלון בהעברתם לחדר
"בוודאי,"
 
בדרך אמרתי לו - "צריך להיפתר ממנה,"
"אני יודע," אמר ידידי ראול בעצב,
"הייתי צריך סקס קצת, זה הכול,"
"תקעת אותה?"
"כן, על אסיד, היא כמו נמרה,"
"טוב, עכשיו זה נגמר,"
"מה נעשה איתה?"
"ניקח אותה למדבר, ונרוצץ לה את הגולגולת,"
"לא," אמר ראול, "אני דווקא מחבב אותה,"
"אז נמכור אותה לזנות,"
"היא דתייה!"
"אלו הכי חמות,"
 
בסופו של דבר העברנו אותה למלון אחר,
בהבטחת שווא שנצטרף אליה,
ואז נכנסנו לחדר והתמסטלנו בחומרים כדי להיות מוכנים,
לוועידת המשטרה נגד סמים מסוכנים שהיה עלינו לסקר באותו הערב.
תוצאת תמונה עבור פחד ותיעוב בלאס וגאס
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
Harley Quinn ❤️ Joker:
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
נכתב על ידי ג'וקר , 24/5/2017 02:00   בקטגוריות קליפ, מוזיקה, מוסיקה, שירה, סיפור, ציור, תמונה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
20,079
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ