לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הליקופטר


why so serious?

Avatarכינוי:  ג'וקר

בן: 41

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ׳©׳™׳¨׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מריץ שורות


 ariana grande finger guns pew pew GIF
קמתי על צד שמאל,
ובחלון ספינת מלחמה שטה,
להבעיר את שטח האויב
אבל זה לא שטח אויב,
זה שטח שלי
מורדם וחשוף לכל שיגיונות הרוח,
שם בעמק הבוכה אל הים
אז היא אמרה לי,
שהחיוך שלי קר וציני,
ובכלל אני לא מלא להט,
כמו ג'וקר אמתי
וכשראיתי את הגמדים חופרים בחצרי,
לא עשיתי כלום, אפילו לא מחיתי,
והם העלו זהב מבטן האדמה שלי,
ואני שתקתי, לא רעמתי,
והם אמרו - זה לא ג'וקר זה,
זה סמרטוט
אם יש לו כוח לוותר על זהב
ובבוקר כשקמתי לרחוץ פנים,
המים היו מזוהמים,
ונטף מתוכם ריח שתן
אמרתי אז מה, הרי הם זורמים מהברז,
ולא הרמתי טלפון של זעם לאף-אחד,
ואפילו שתיתי והתקלחתי בלי בעיות
"אתם רואים? זה אילוף!" אמר ראש הממסד בסיפוק,
ואני חליתי והייתי צריך תרופות,
אבל לא קישרתי בין לבין
כי אנחנו ככה, ג'וקרים מסודרים בראש,
עם כובע בוקרים על הראש וגבעול עלים בין השפתיים
אתה מבין שהזן נכחד וככה גם אנחנו
מה גורם לבטן שלנו לרקוד?
עייפות כזאת, אנחנו אומרים, היא נורמלית,
בעולם לא נורמלי
עייפות כזאת היא בלמים לטבע האמתי
עייפות כזאת מתוכננת היטב על-ידי הגורמים הרלוונטיים
יש לזה שם וכיתוב
וכשהיא מנצנצת באורות של זהב,
יש לה שם ויש לה כתובת, אבל לא מכאן
היא בכלל גרה בעולמות עלומים,
רחוקים וקסומים,
בה האהבה מנצחת,
ולחיים יש חוקים.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
 television stephen colbert the colbert report finger guns pew pew GIF
כל הדרך ללאס ווגאס,
מכאן במכונית אדומה פתוחה מה אני קורא לה הכריש
ללכת שבי אחר הזונות צבועות השיער,
הסופרות כסף בבנקים בציפורניים מודבקות,
מה קוראים אותן דילריות,
וסוחרי סמים קטנים עם אצבע קטנה בה הציפורן ארוכה,
מה קוראים אותם בלדרי סמים לתת לי טעימה
אני הולך שבי אחר המדבר הפתוח בלב המאפליה של שיא החום,
במסעדת דרכים זולה ומוזנחת מאוד,
בה אני צריך לסדר את הראש עם הבירה החביבה עליי - מכבי,
ויש שלט גדול על הפתח של המסעדה "בירה", 
ולא מוכרים שם אוכל ולא יודע למה קראתי לה מסעדה,
אין שם כלום, אפילו לא משקאות אחרים חוץ מ"בירה"
 
שוטר התנועה המקומי היה מלא שכל,
אבל גם מבדח,
כשהוא ייעץ לי לישון אצלם במחסן,
כי לא ישנתי שלושה-ארבעה ימים,
והמחסן היה בעצם אסם עם שעורה,
ומפוזרים כלי עבודה, כמו מחרשה,
כי כנראה מגדלים משהו במדבר הזה, אבל אני לא ראיתי כלום,
והמחסן היה של המסעדה שלפעמים נותנים למישהו לישון באסם,
שהם קוראים לו מחסן,
אבל דווקא יש שם מיטה והם אפילו דואגים להחליף מצעים נקיים לכל אדם שבא,
והשוטר הזה, ממזר פיקח בן-זנונים, ראה את קרטון הבירה באדוויזר על המושב האחורי,
ובכלל לא שמתי לב שהייתה לי פחית בירה ביד כשנהגתי 180 קמ"ש על הכביש הרחב הנקי,
עד שהוא עמד מולי וחייך אליי, כאילו אמר שהוא יודע שאני סתם באתי לעשות חיים,
אבל הסתבכתי בדרך עם עצמי
 
"תישן כמה שעות במחסן, ואז תמשיך," אמר וחייך,
וגם העיניים שלו צחקו כאילו אני ליצן,
ואולי באמת נראיתי והתנהגתי כמו ליצן
"אבל אני צריך להגיע להוליווד עד הערב,
ואם אירדם, לא אצליח להתעורר עשרים שעות"
אמרתי בטמטום גמור,
כי הרי השוטר יכול לעצור אותי עם כל הצידוק שבעולם,
אבל הוא נותן לי ספייס, כי אולי באמת הוא שוטר שאוהב פושטקים,
כמוני
"אתה בטוח שאתה מעדיף לנהוג?" הוא שאל אותי,
וראיתי את הדריכות בעיניו,
וראיתי עוד בעיניו שהוא יודע שראיתי את הדריכות בעיניו
השוטר הזה היה בן-זנונים פיקח מאוד
"אתה צודק, אני חושב שאני אלך לישון קצת,"
"בחור טוב," הוא אמר וליטף את הלחי שלי,
אם הוא היה יודע מי אני בניו-יורק, הוא לא היה מסתכל לי בעיניים
ועכשיו אני יושב במסעדה בה מגישים רק בירה,
חושב על השוטר ועל הטרמפיסט שראה אותי חולף לידו,
וחושב לחזור ללאס ווגאס במקום להמשיך להוליווד
מאוורר התקרה מסתובב באיטיות, 
הזיעה מציפה לי את הפנים,
המוכר היהודי שיושב בצד מביט בי בחשד,
ואני שומע בתיבת הנגינה שיר עם פזמון -
"הו, אימא, האם זה באמת הסוף?"
שמישהו הואיל בטובו לדאוג שיתנגן כדי לפזר לי מלח על הפצעים
 
אני מטלפן לעורך-הדין שלי -
"מאנייק, אתה לא יודע איך סיבכת אותי!"
"אתה סיבכת את עצמך," הוא אומר בקול מתנשא, ואני יודע שהוא על סמים,
"סידרתי לך מכונית חלופית בלוס ווגאס, מה אתה עושה באמצע המדבר?
קח את התחת שלך בחזרה לשם".
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
Hannah Bronfman  swag looking good finger guns finger gun GIF
לקחתי את הלוויתן והגעתי לדלפק במלון פלמינגו
המקום שרץ שוטרים לפני הוועידה,
לאף-אחד מהם לא היה מושג ש-רק בדרך לכאן,
עברתי על לפחות עשרים חוקים פדרליים
פקיד הקבלה התווכח בנימוס עם מפקד משטרה קטן וקולני,
שהתעקש שזה המקום שלו להיות, כלומר במלון,
בעוד הפקיד הסביר לו בנימוס ענוג שהוא נרשם באיחור,
ולכן יהיה עליו לעבור למלון אחר מרחק 16 רחובות מכאן
קלטתי את המשחק של הפקיד -
השוטר צדק, אבל הפקיד היה פעם נער פוחז שנדפק על-ידי המשטרה,
והחליט להחזיר לשוטר מנה אחת אפיים
"אם אפשר רק רגע..." נכנסתי ביניהם,
"אני רשום לחדר," והצגתי את עצמי
"בוודאי, מה דיוק, כרטיס האשראי שלך טוב מאוד,
ברוך הבא, אם תרצה משהו חייג תשע,"
נער המזוודות ניגש אליי, ואמרתי שאין צורך,
אך נתתי לו חמש דולר
כל אותה העת עמד מפקד המשטרה הקטן,
והביט בדרך בה קיבלו אותי יפה ובקלות,
בהשתוממות גמורה,
הייתי אומר אף תדהמה
 
הגעתי לחדר, ושם כבר חיכה לי ידידי העורך-דין,
אבל אתו הייתה מישהי לא צפויה
"תכיר את ידידתי פיונה," הוא הציג אותה לפניי,
"נפגשנו במטוס, היא הייתה בדרך להופעה של ברברה סטרייסנד"
פיונה הזו התרוצצה מוכת אימה מהופעתי,
והרגשתי שהיא מרגישה מאוימת,
גם ידידי הרגיש
"זה דיוק, ידיד ותיק ועיתונאי מפורסם,
בזכותו תוכלי לפגוש את ברברה אישית"
היא לא נראתה אוהדת במיוחד
"הוא משלם על החדר הזה, בובה..." הוא ניסה צעד נואש
רציתי להעמיד פנים ש-כל המצב הזה לא מעניין אותי במיוחד,
והעברתי מבט שטוח על פני החדר
היו שם ציורים תלויים על הקירות של ברברה,
לפחות עשרים ציורים
"יפה, נכון?" אמר ראול ידידי,
"פיונה רוצה למסור את הציורים לברברה,"
ואז הוסיף בנימת תוכחה - "באופן אישי,"
"כן, יפה מאוד, תעזור לי עם החפצים מהאוטו,"
החפצים היו מזוודות מלאות חומרים,
לכן לא רציתי לערב את המלון בהעברתם לחדר
"בוודאי,"
 
בדרך אמרתי לו - "צריך להיפתר ממנה,"
"אני יודע," אמר ידידי ראול בעצב,
"הייתי צריך סקס קצת, זה הכול,"
"תקעת אותה?"
"כן, על אסיד, היא כמו נמרה,"
"טוב, עכשיו זה נגמר,"
"מה נעשה איתה?"
"ניקח אותה למדבר, ונרוצץ לה את הגולגולת,"
"לא," אמר ראול, "אני דווקא מחבב אותה,"
"אז נמכור אותה לזנות,"
"היא דתייה!"
"אלו הכי חמות,"
 
בסופו של דבר העברנו אותה למלון אחר,
בהבטחת שווא שנצטרף אליה,
ואז נכנסנו לחדר והתמסטלנו בחומרים כדי להיות מוכנים,
לוועידת המשטרה נגד סמים מסוכנים שהיה עלינו לסקר באותו הערב.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
 movies fml scott pilgrim finger guns fuck my life GIF
Joker by Frazer Irving
נכתב על ידי ג'וקר , 29/8/2017 21:20   בקטגוריות מוזיקה, מוסיקה, מונולוג, סאטירה, סיפור, סרטון, ציור, קליפ, שירה, תמונה, תמונות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האיש שאכל את הביצים שלו


במקום להתבכיין כמה אני רעב,

כמה אני מתעצל להכין לעצמי אוכל,

אני אכתוב לכם סיפור קצרצר,

על האיש שאכל את הביצים שלו.

 

הוא תמיד היה אומר שיש לו את הביצים הכי גדולות בשכונה,

ולכן אפ'אחד לא מתעסק איתו.

 

תמיד הוא היה הראשון לעמוד בקו האש,

ולהילחם את המלחמות שלו ושל יקיריו ויקירותיו.

 

תמיד הוא עשה דברים שלאנשים אחרים נראו בלתי-אפשריים,

כי הם פחדו לעשות אותם.

 

ואז,

יום אחד,

הוא ניגש למקרר,

הוציא את שתי הביצים שלו,

ואכל אותן.

נכתב על ידי ג'וקר , 27/8/2017 21:27   בקטגוריות סיפור, שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Harley Quinn by johnbecaro.deviantart.com on @DeviantArt - More at https://pinterest.com/supergirlsart #harleyquinn #dccomics #dc #suicidesquad #fanart
Arlequina: A Nova líder do Esquadrão Suicida.
Justice League vs Suicide Squad #1 (Tyler Kirkham Variant)
23
 ערב החג יורד על העיר שלנו. הרוח מתנמנמת בפינה, לא היה לה מספיק בידור אצלנו. אני שומע את "השירים של מיכהצ- בן 25." לרובים ולשושנים יש גם תאווה לחיים, לא רק זעם. חם מאוד היום, אבל לשנינו לא היה חשק להתקלח במים קרים. לכן הסתובבנו עירומים בבית כל היום, כשכל החלונות פתוחים, אבל מי כבר ירצה לבלוש אחרינו. עכשיו אני מוטל עירום על המיטה בחדר ושומע את השירים. מלי צופה ב"חלום אריזונה." של אמיר קוסטוריצה. עייפות של ייאוש משתלטת עליי. רוצה שכדור הארץ יאבד את כוח משיכתו אליי ואני אפול אל השמיים, רוצה להיקבר בתוך שלג רך.
אלוהים לקח את הזעם שלי, אני לא יכול להיכנס באנשים יותר. אבק עננים יורד נמוך על הבית. תמיד מלי תוכל להפוך אותי לצמח בתוך עציץ ולהציב אותו על אדן חלונה. משם אראה את אדוות משק כנפי המלאכים, את להבת הים.
ואני נופל לתרדמה, עדנה רכה של ערסל או ענן מנדנדת את מוחי מזיכרון לתחושה וממנה לאובדן, וחוזר חלילה. כמו קרוסלה שמיימית. אני מתהפך על בטני, מתחפר עם ראשי בכרית הרכה. הולך לאיבוד בתוך נצח הקיום. מאבד את גופי, מוחי, והמשמעות שלי, מאבד כל דריסת רגל בעולם הזה. אצבע האלוהים חודרת לתוך ישבני וממלאת אותי בהשלמה שלמה עם חוסר המשמעות שלי. וקולה של מלי, בעוד אצבעה ממלאת אותי, שואלת אם להמשיך. 
 drake dragon ball z mash up hotline bling super saiyan GIF
24
"לעולם לא אדע מה עינייך היפות, לעולם לא אדע, כוכבים ממורמרות. חומקת כמו מים בין אצבעותיי הרפות, הדליקי לי נר לחפש ולראות".
"את הסוד הכמוס שם בתוך לבבך, את הרז האומר מה גדול הוא יופייך. ידעת אז לסלוח, אבל לא לעד. ידעת אז לשכוח את הפסיק במשפט".
"הנך לי הבגד ללבוש או לפשוט, הנך לי הגוף והשערות. קטן אני מלתאר את יופייך, גלי לי הרז שם בתוך לבבך".
(הצונאים.)
deviantart tattoo designs - Buscar con Google
Jokes
Joker black and white
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
נכתב על ידי ג'וקר , 27/8/2017 16:59   בקטגוריות אהבה, גיפ, מוזיקה, מוסיקה, מונולוג, סיפור, סרטון, סרטונים, ציור, קליפ, קליפים, שירה, תמונה, תמונות, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור שלא נגמר


ואולי

לקרמבו אין עתיד

אוכל אותי

ביופי המגניב

שלי

 

לקסמים

ממילא אין עתיד

מעלימים אותי

לאופק המגניב

שלי

 

זה אני שמנסה

מפתח שרירים בחזה

מיילל כמו תינוק

בסיפור שלא נגמר

 

לאוויר

לפתע יש צבעים

מקטינים אותי

לשקט הנעים

שלי

 

לחמסין

יש אופי הפכפך

הופך אותי

ומטיל על הצד

כמו כלום

 

זה אני שמנסה

מרקד לבד כזה

מבשל את העולם

לסיפור שלא נגמר.

נכתב על ידי ג'וקר , 23/8/2017 21:04   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כשהוא נפל בין ענפי העצים -

לא חשבתי להציל אותו

איזו כבר תועלת הוא יכול לתת לאנושות

סתם רכיכה זוחלת וסובלת על פני האדמה.

נכתב על ידי ג'וקר , 20/8/2017 07:37   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוקי המקום


היום זה עבר -


ההרגשה הזאת שרוצים למות


ישנתי עד מאוחר,


ואז התקלחתי ועישנתי סיגריות


שתיתי קפה, ושמעתי בלוז ברדיו


שמעתי את בוב דילן,


עד שאבא כיבה, כי רצה לראות חדשות


בוב דילן נעלב ובכה,


אבל אמרתי לו שאני אשמע אותו מאוחר יותר


שמעתי את השיעולים של אבא,


זה אומר שהוא מתחבט בשאלות קיומיות


 


הגעתי עד לתחנה של כאן בטלוויזיה,


מספר 11 בשלט


ראיתי קריינית יפה עם מבטא,


ומפולת בוץ ממנה איש לא יצא


זה גרם לי לחשוב איך הכול מתיישר עם העובדה שכלום לא אמתי


ראיתי שגם אבא מנסה להבין


הרי כבר כולם יודעים כמה החיים שבירים,


ואיך ברגע כל אדם יכול לאבד את החיים


ברגע אחד, כשהוא לא מוכן,


כשהמחשבה האחרונה שלו הייתה למשל -


מתחשק לי קפה, כדאי שאלך להכין


 


לכל מקום יש את החוקים שלו,


ואלה הם חוקי המקום


לא ניתן לשנות אותם, או להכתיב חוקים אחרים


צריך רק לחיות איתם בשלום, ואם אפשר -


להשתמש בהם


דבר שבעצם כל בעלי הכישרונות יוצאי הדופן עושים.

נכתב על ידי ג'וקר , 19/8/2017 20:31   בקטגוריות שירה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וקר ב-20/8/2017 04:55
 



ההרגשה הזאת


היום זה עבר -

ההרגשה הזאת שרוצים למות

היום העמסתי מלא אבנים על הקבר העתידי שלי,

ושמתי פרח על הגופה העתידית שלי

היום שתיתי לשכורה - פשוט כי אין משהו אחר לעשות

היום כתבתי שיר אהבה -

לא למישהי מסוימת, רק לאישה הדמיונית שאני אוהב בראש

 

כשהגעתי לצומת בין שיר לשיר, בין סרט לסרט,

בין פרק לפרק בספר שאני קורא,

החלקתי את הנוצות שלי, ויצאתי עם חץ וקשת,

כדי לירות ולפוצץ בלונים פורחים

העננים היו כחולים ו-ורודים,

והשמיים לבנים

עוד אפשר למצוא שבשבת על גגות הרעפים של הבתים הישנים

ההרגשה שהכול מתפרק - היא כמו סם לעצמות - מרדימה

נדמה דבר לא משנה ולדבר אין משקל,

כי גם ככה לא נהיה פה

מה שעשינו, טוב או רע, כבר לא משנה,

יש מצע נוצות ועננים מחכה באופקים אחרים.

 

נכתב על ידי ג'וקר , 19/8/2017 09:28   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
20,960
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ