לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"המעורר"


בדומה ל"מעורר" של י.ח.ברנר בלוג זה מנסה לייצר התחדשות מתוך מציאות משברית קשה. בבלוג יופיעו דיונים ביצירות, מאמרים, ביקורות ובעיקר דיון במציאות היומיומית המורכבת בה אנו חיים, תוך הצגת דילמות ומחשבות אודותיה.

כינוי:  אִינְקוֹגְנִיטוֹ

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2014

חרם תעודת עניות לישראל



בטקס שיערך היום יום ב' 3.2.14 בערב, לא יקבל אריאל זילבר את הפרס שיועד לו, פרס "מפעל חיים"



אבקש להאיר על דילמה חשובה שלא קיבלה מספיק תשומת לב: 

האם צריך להיות חייץ בין דעותיו של אדם ליצירתו, ואם כן , איפה עובר הגבול
?



אין ערעור על כך שיש באקט לקיחת הפרס השפלה - אם מלכתחילה לא היו נותנים לזילבר את הפרס זה היה הרע במיעוטו אך לקחת אותו, זו כבר אמירה.

נתינת הפרס באה מההבנה באקו"ם כי זילבר תרם רבות למוסיקה בישראל - הווה אומר ישנה הפרדה בין דעותיו לבין תרומתו הענפה לתרבות, למוסיקה ולחברה הישראלית.

 לקיחת הפרס באה כתגובה ללחץ ציבורי -  תפיסה הגורסת כי אין הפרדה בין העשייה התרבותית לתפיסותיו ואמירותיו של זה.

 

האם האמירות הקיצוניות של זילבר הם אלו שהובילו ללקיחת הפרס או אולי היו אלו דעותיו הימניות שאינן מתיישבות עם חלק ניכר מהמנהלים והאומנים באקו"ם [ראה ערך ניני שמחזיקה בקיצון השני של המפה]? - אשאיר שאלה זו באוויר. 
(ראיון בנוגע לגבולות השיח וכיצד ימין ושמאל מיוצרים בשחור לבן)

 

אינני חושבת שניתן להגדירו של זילבר כמייצג הימין. ישנה האחדה של קבוצות בישראל לפי ימי ושמאל במציאות בה ישנו הרבה מאוד אפור. אני כפרט שבחלוקה הגסה מופיעה בצד הימני של המפה לא מסכימה עם חלק ניכר מדעותיו של אריאל זילבר, אך האם בשל כך עלי להשתיקו?  

 

איפה עובר הגבול מתי אנו עוברים מפלורליזם, דמוקרטיה וחופש הביטוי. לקידום ותגמול רק למי שדעותיו מתאימות לי? יצירת המשוואה בה כל מי שלא עומד בשורה אחת יוצא ממנה היא מסוכנתהאם אנו לא חוזרים למדיניות כור ההיתוך בכך שאנו מדירים מהמרחב הציבורי-תרבותי אדם שאין עוררין כי מגיע לו מפעל חיים על תרומתו למוסיקה הישראלית בשל דעות השונות מהדעות המקובלות בצינורות קובעי המדיניות באקו"ם? האם אנו לא חוזרים למדיניות חשוכה עוד יותר?

 

כמו כן יש להכיר בכך שזילבר הביע חרטה על התבטאויותיו השנויות במחלוקת כבר לפני 6 שנים. כך שלזקוף את ביטול הפרס לכך גם כן מעלה לא מעט שאלות.

 

חרם כתופעה של אלימות וביריונות, מרביתנו מכירים את זה מהילדות, הבחור החזק בכיתה היה מחליט להשפיל ולהשפיט איזה ילד לעיתים עם סיבה ולעיתים לא. הוא היה מייצר עליו לחץ באמצעות נידוי ביקורת חברתית ועוד. עד אשר לזה לא נותרה עוד ברירה מלבד ללכת אל אותו הקורא נגדו ועם זנבו בין רגליו להגיד ולעשות דברים אליהם הוא לא מתכוון. ולקוות שזה יגמר בכך שהבריון יקח לו את הסנדוויץ ולא יותר מכך.

 

אנו מכירים את פעולות החרם והסנקציות מקרוב, פעולות ה-BDS נגד ישראל מתפשטות כמחלה ממארת  ומכות שורשים בכל תחומי החיים, החל מאוניברסיטאות בעולם שלא נותנות לאקדמאים להרצות או לעשות תזות אצלם. וכלה בלחץ על אומנים לא להופיע או לייצג חברות ישראליות [ראה ערך סקרלט ג'והאנסן] השאלה העולה היא במה אנחנו טובים? השימוש בפעולה האלימה של החרם נגדה אנו יוצאים אך מקיימים בעצמנו. כיוון שדעותינו חלוקות?



[אבל למה ללכת כל כך רחוק? - מהרסייך ומחריבייך ממך יצאוהיום לא צריך לחכות לחו"ל שיחרימו יש לנו את מרכז תל אביב בשביל זה. כפי שפורסם בערוץ 7  או בידיעות אחרונות. הנאורים שלא יקנו מהשטחים על אף שהם מספקים עבודה ראויה. אבל כן יקנו מסין את האייפוןאו מוצר אפל אחר על אף שלהכנתו ילדים עובדים בתנאי עבדות. ... ובחזרה לעניין] 

 

אחד מהמאפיינים היפים של היהדות והגמרא הינה החברותא, השיח הויכוח וההתחדדות על הירך של חברי מתוך העדר ההסכמה מתוך האפור. ההשתקה ומניעת הפרס של זילבר הינה אמירה מאוד בעייתית. בחירה להחרים אינה פעולה אלימה ופוגענית, כאשר הפגיעה הכלכלית הינה העדינה יותר. 

 

לפני ימים אחדים פרסמתי בפייסבוק פוסט המשבח את אורלי וגיא על בחירתם לא להשתתף באירוע העצמה נשית בשל השתתפותו של אייל גולן, איפה ואיפה? לא בדיוק, הבחירה שלהם נראתה לי לגיטימית כיוון שהיא לא ערערה על חופש הביטוי, הם לא טענו כי אינם מגיעים כי יש שם דובר בעל דעות שלא תואמות את שלהם, הם מיענו להגיע כי זהו אבסורד שבפסטיבל להעצמה נשית. יופיע אדם אשר עשה את המעשים המשוייכים לו, אומנם מעשיו לא הוגדרו כפליליים אך למזלי האומדן המוסרי שלי אינו תלוי במה חוקי ומה לא.  במקרה של זילבר לא יידוע לי כי הוא עשה מעשים כאלו והעדר ההסכמה לתת לו פרס מפעל חיים מעלה הרבה הרבה שאלות שמוטב שנתייחס אליהן. כמו גם הדילמות עליהן לא נתתי תשובה.

 

 

 

 

 

 

*חברי כנסת רבים מהימין גינו את הבחירה בחשבונות הפייסבוק שלהם אך מהצד השמאלי של המפה - דממה.. 

*עד תום כתיבת הפוסט טרם התקבלה תשובה רישמית מאקו"ם.

 

נכתב על ידי אִינְקוֹגְנִיטוֹ , 3/2/2014 19:30   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאִינְקוֹגְנִיטוֹ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אִינְקוֹגְנִיטוֹ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ