לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הדברים של סאם


כינוי: 

גיל: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

3/2014


שלום

ממשיכים בסיפור 

  

                                                       *** 


לאחר שלושה ימים, ביום שישי אחרי הצהרים הלכתי במהירות לבית המרקחת לקנות תרופות לאבי במקום ללכת לסרט מקווה שחברותיי שגרות קרוב לא יראו אותי. 

פגשתי את חברותיי מתחת לעץ הערמון ואמרתי "היי, היום אני אספר לכן את הסרט שראיתי היום, 'האוצר באגם הכסף' מאת קרל מאי" "שקרנית, את בכלל לא היית בקולנוע!! ראיתי אותך יוצאת מבית המרקחת בשעה חמש". עמדתי שם עם לחיים סמוקות וחשבתי על איזה תרוץ לומר לבנות ואמרתי "ג'סי תיהי בשקט!! ראית מישהי אחרת שדומה לי" ומיד התחלתי לספר את הסיפור מקווה שהן קנו את השקר שלי, וכשסיימתי לספר הלכתי הבייתה במהירות. 


הבנות המשיכו לתת לי את הכסף למרות שהן ידעו שאני לא באמת הולכת לסרטים ובכל זאת בכל יום שלישי ושישי הן באו מתחת לעץ הערמון והקשיבו לסיפורים שסיפרתי. 

ערב אחד הבנות ואני ישבנו מתחת לעץ הערמון ואמרתי "בנות, לא פעם סיפרתי לכן שאני חולמת להיות במאית סרטים. וחיברתי את התסריט הראשון שלי, רוצות לשמוע?" "ספרי" הבנות קראו בהתלהבות. והתחלתי לספר "זה לא תסריט מותח אלא תסריט מרגש, זה מעשה בחבורת בנות שלא הצליחו לקנות כרטיס לסרט בקולנוע. מה עשו? הן בחרו אחת מהחבורה, צברו כסף ונתנו לו את הכסף לרכישת כרטיס לסרט בקולנוע. תמורת זאת סיפרה להן הילדה את תוכן הסרט שראתה ולא החסירה אף פרט. יום אחד חלה האבא של הילדה ולמשפחתה לא היה מספיק כסף כדי לקנות לו תרופות, הילדה ניסתה להרוויח כסף אך היא הרוויחה רק קצת ונאלצה לקחת מכספן של חברותיה הנועדו לקנית כרטיס לסרט ובמפגשים עם חבריו היה ממציא כל מיני עלילות. בסתר ליבה הרגישה שחברותיה מבינות את התרמית. אך מעמידות פנים שהם לא מבחינות בה. ועל כך היא הייתה אסירת תודה, אך לא ידעה איך להודות להם. ולבסוף החליטה שהיא תספר להן את האמת והיא גילתה להן הכל." הפסקתי לרגע, ההיתי זקוקה אוויר לנשימה. והמשכתי. "זה בערך סוף הסרט. אך ששאלתי את עצמי האם רק היורה מאקדח  הוא גיבור? ואולי הגיבור היא גם ילדה שרצתה להציל את חיי אביה ובלי ברירה עשתה לקחה את כספן של חברותיה הנועדו לכרטיס לסרט בקולנוע, או חברותי שהעמידו פנים שהן ידעו הכל, שתקו ונתנו בכל זאת את כספן שעבדו עליו קשה מאוד. כשחשבתי על זה הבנתי שעלילות המסעירות לא חייבות להתרחש רק במקומות גדולים, גם החצר שלנו עשויה לשמש זירה למעשים גדולים." 


הייתה בנינו דממה, ואז ג'סי אמרה "זה יהיה סרט יפה מאוד! כשתגדלי בטוח יציגו אותו בקולנוע. ואני שאהיה רוכבת אוביל אנשים בכרכרה לשם." "ואני" אמרה סקיי "אעבור באולם, בין המושבים ואמכור גלידה." ואלכס אמרה "ואם תפרוץ שריפה בקולנוע אני אדהר על סוס לבן לפני מכונית כבאים, עם כובע נחושת על ראשי." "ואני" אמרתי " אספר כל זאת בספר."

שנים רבות חלפו מאז, ואיני יודעת אם חברותיי הגשימו את חלומם אך אני הגשמתי את חלומי, והיום התסריט הראשון שלי פורסם!!




 

נכתב על ידי , 24/3/2014 10:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



38
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , סיפורים , בית ספר יסודי
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיאוזהסבק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיאוזהסבק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ