לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיים כמו שלי


My life in two words: Math&Music

Avatarכינוי: 

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

8/2019

סמסטר קיץ


אזז

התחלתי לפני שבועיים סמסטר קיץ. אני ממש נהנת. אני אוהבת שאני יכולה פשוט להשקיע את כל זמני בקורס אחד, באמת להבין אותו טוב ולא להיות במירוץ מטורף בין 5-6 קורסים כל סמסטר, ולנסות להיות בקצב בכל אחד מהם בלי להגיע להבנה מעמיקה כי לפעמים פשוט אין זמן. אני מרגישה ממש חדה בחומר ואני מצליחה את השיעורים וזה ממש כיף לי.

כמו אז בימים האלו בתיכון שלמדתי באוניברסיטה הפתוחה. לקחתי קורס אחד בסמסטר ובכל קורס הייתי ממש ספצית. מלא אנשים ביקשו ממני עזרה, הייתי יושבת שורה ראשונה ומתקנת את המנחה, וגם הציונים בהתאם. ובטכניון פשוט קרה מה שקרה, והבנתי שאני הרבה יותר טובה בלמידה בקצב שלי, לבד. כשיש חומר ללמוד ממנו כמובן, כי לא כמו בפתוחה אין איזה ספר קורס מוסכם וכל מרצה יכול לשנות את החומר לפי ראות עיניו. 

זה ממש כיף גם שאני לומדת רק שלושה ימים בשבוע, ובשאר הזמן אני יכולה לבלות עם י', שהוא האדם שהכי כיף לי להיות איתו יותר מכל חבר אחר שהיה לי אי פעם. איתו אני יכולה פשוט להיות אני, ולא לנסות להוכיח לו כלום. פשוטלהגיד מה שיעלה לי לראש גם אם זה יהיה הדבר הכי מטופש שיש. 

אני באמת לפעמים פשוט מרגישה פגומה חברתית. שיש סיטואציות חברתיות שאני פשוט מתנהגת ממש בפיגור. כמו לראות מישהי שלא ראיתי המון זמן, או להיפרד לשלום ממנה. או לדבר עם מישהי שאני לא כזה מדברת איתה ביומיום, אבל צריכה להביא לה משהו. אלו סיטואציות שפשוט אני לגמרי לא יודעת איך להתנהג בהן ולפעמים אני לא עושה דברים כשאני צריכה לעשות. 

אז לאור כל הבעיות התקשורתית שלי, הקשר עם י' ממש יוצא דופן כי איתו אני לגמרי אדם אחר, אדם חופר ולא אדם שקט כפי שרוב האנשים מכירים אותי (לפחות האנשים שלא בקשר קרוב איתי). 

אז כשהוא יעזוב יהיה לי ממש עצוב, ואז אני שוב אהיה לבד. למרות שיש לי את החברים מהאוניברסיטה אבל הקשר איתם לא ממש קרוב. זה כאילו חברים רק בשביל לצאת למקומות ולא להישאר בבית. בערך כמו החברים שיש לי בבית. משהו כמו "חברים בשביל באינסטגרם" רק כדי לראות לאנשים אחרים שאתם יוצאים, ואולי בשביל התחושה האישית. לצאת כי חייבים, או משהו כזה.

אני לא כל כך אוהבת את החברים בבית אבל בכל זאת יוצאת איתם, כי ככה זה. גם כי אני לא רוצה להישאב לאיזו בועה ורודה ביחד עם י. שכיף לנו ביחד וכל השאר לא משנה.

אז לפחות בפן הזה בחיי משהו הולך לי טוב, הפן הלימודי והחברתי עוד טעון שיפור. התחלתי לקבל את זה שאני לא אתקבל למודיעין. לא משנה כמה טוב הלך לי הראיון, אני די בטוחה שיסתכלו על הציונים שלי. גם אני מכירה כמה סטודנטים מעליי עם ממוצע ממש טוב שלא התקבלו אז זה עוד יותר מעורר בי את הספק. 

נכתב על ידי , 8/8/2019 19:29  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspark sparkle אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על spark sparkle ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ