לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיים כמו שלי


My life in two words: Math&Music

Avatarכינוי: 

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

6/2017

רגיעה קטנה


זה בגלל שדחו את מועד הגשת הפרויקט במדעי המחשב ל30.6, שזה משאיר לי שמונה ימי חופש מלאים לעבוד על האתר! בנתיים יש לי רק master page ועמוד הרשמה שזה כלום, אין לי מושג איך הייתי מספיקה עד ה20. טוב, זה גם שאני מתעסקת יותר מידי בעיצוב של האתר שזה דבר די שולי שלא ממש מקבל ציון. זה פשוט כל כך מהנה! להוסיף כל מיני תמונות וקישוטים, צבעים מתחלפים ועוד. בנוסף לזה, המורה למדעי המחשב אמר שהוא כל יום יבוא ב12 עד ההגשה כדי לעזור לנו. אני כל כך אוהבת את המורה הזה, הוא נותן מעצמו המון. הייתי בטוחה שאני אבודה ולא היה לי מושג איך לעשות את האתר הזה אבל הוא עוזר לי המון ובא שעות נוספות, וכולם בכל זאת לא מעריכים אותו. זה מעצבן ממש. 

 

רק הבגרות במוזיקה נותרה, שזו הבגרות האחרונה. הבעיה היא, שיום לפני הבגרות המורה למוזיקה הציע לי (ולעוד כמה תלמידים מהמגמה) להשתתף ולשיר בערב שהוא מכין (שלא קשור לבית ספר) לבית ספר למוזיקה שהוא מנהל. בכל זמן אחר הייתי אומרת לא. כלומר, יום לפני בגרות הופעה? זה כולל גם הרבה חזרות לפני וזה בזבוז זמן ענק. אפילו להצעה לטוס ולהופיע בברזיל כמעט ויתרתי כדי לגשת לפסיכומטרי (למרות שהטיסה בוטלה וחסכה לי את ההתלבטות). בדיעבד אני די מטומטמת שחשבתי על לותר, יכלתי לגשת בעוד שלושה מועדים אחרים. זה היה דווקא יותר טוב כי אז הייתי עושה קורס נורמלי. אבל זה לא קרה בכל מקרה.

אז עכשיו, כשאני כמה ימים לפני הסוף אני רק קופצת על ההזדמנות להופיע. זה דבר שאני נורא נהנת ממנו ובעוד כמה ימים לא אעשה אותו יותר לעולם. אני לא חושבת שאני טובה או מוכשרת מספיק כדי להמשיך עם זה גם בחופש או שנה הבאה.

אז ההופעה האחרונה תהיה מחר, למרות שהיא קטנה יותר מהקודמת. ואני צריכה עכשיו ממש לחרוש לתולדות המוזיקה, אני אביא גם את החומר למופע ואלמד. החלק התאורטי זה קל אז אני לא דואגת אבל בתולדות המוזיקה צריך ללמוד 50 מושגים בערך + 5 תקופות. 

אני עדיין לא מרגישה שעוד כמה ימים הכל נגמר, אחרי ה30.6 תהיה ההקלה האמיתית. 

נכתב על ידי , 17/6/2017 23:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבודה


מיהרתי להגיד שיכול להיות שאני אקבל ציון טוב בפיזיקה, כי מה שהולך לקרות זה הפוך לגמרי. 

אין לי מושג מה קרה לי בבגרות. רק מהמראה שלה התחלתי להילחץ יותר מידי שהיא קשה. היה לי בלאק אאוט בהרבה נושאים ועשיתי שטויות לגמרי גם בשאלות שלא היו כל כך קשות. התעכבתי יותר מידי על שאלות ואז יצא שגם לא הספקתי כמה סעיפים. ועכשיו.. סביר להניח שאני מקבלת 60. יכול להיות פחות. 

אבל הבעיה הייתה לא רק בבגרות, אלא בהתנהלות שלי כל השנה. כמעט בכלל לא תרגלתי והיה לי חוסר הבנה בהרבה נושאים כי לא הייתי בהרבה שיעורים, שגם לא השלמתי. התרגול היחיד שהיה לי ברצף היה רק בשלושה שבועות לפני הבגרות, ורק אז התחלתי להיתקל בכל מיני נושאים מחדש ולנסות להבין דברים שהיה מאוחר מידי בשביל להבין. בנוסף, תרגלתי רק את הבגרויות מהשנים האחרונות שדי חזרו על עצמן בנושאים, ואז יצא שהיו נושאים שכמעט לא תרגלתי שהיו בבגרות השנה. 

וזו התוצאה. 

ואני כל כך מבואסת כרגע. ממש. למרות שאני די בטוחה שאם עכשיו אפתור את הבגרות אוכל לקבל לפחות 80. זה קשור גם בכל ההתנהלות של המורה לפיזיקה, מתחילת השנה לא היה מבחן אחד שעשיתי עם משגיח. מספר ממש קטן של מבחנים עשיתי בכיתה שהמורה לא היה (ואז זה גם לא היה באווירה של מבחן כי הרבה דיברו או השוו תשובות), ואת שאר המבחנים עשיתי בבית. אז היום היה המבחן הראשון בפיזיקה שעשיתי באווירה של מבחן. הבגרות. הכל התנהל בצורה כל כך שגויה.. ואני עכשיו מאוד מתחרטת על זה. זה ממש מאכזב. מחר יש עוד בגרות במעבדה ואולי זה יכול לעלות את הציון שלי קצת. 

 

ובכלל, השבועיים האחרונים עוברים כל כך לאט.. כאילו הם שווי ערך לכל השנה עצמה. יש לי את הפרויקט במדעי המחשב שזה דבר ענק שרק התחלתי ועוד בגרות בתולדות המוזיקה שאני צריכה ללמוד אליה בו זמנית. וגם לגבי הפרויקט אין לי מה לעשות. אני לא יודעת איך אני הולכת להספיק אותו, ואיך אני הולכת בכלל לבצע אותו כי יש הרבה דברים שאין לי מושג איך לעשות. אני אצטרך ללמוד הרבה מהאינטרנט למרות שאין זמן לזה.

אני מרגישה כל כך אבודה כרגע. ומטומטמת. מאוד מטומטמת. ואני פשוט חייבת להפסיק להיות כזאת בכיינית. כי אם זה ככה עכשיו אז שנה הבאה אני הולכת לבכות המון. 

בקיצור, למרות שהשנה נגמרת עוד שבוע הבא אני ממש לא רואה את עצמי קרובה לסיום. אני סוחבת את עצמי עד ה20 ביוני וכבר אין לי כוחות.

בא לי פשוט לסיים עם הכל ולשים את כל השנה הזאת מאחורי. 

נכתב על ידי , 12/6/2017 21:05  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סול


ככל שאני מתקרבת לבגרות בפיזיקה אני מתחילה יותר ויותר לחשוב שיש לי סיכוי לעבור את זה, אפילו בציון טוב. הבגרות די פתירה והמתכונת הלכה ממש נחמד. יש לי מגן 100 שזה נהדר. אבל אני עדיין צריכה ללמוד עוד הרבה לבגרות. הבעיה היא שאין הרבה זמן כשיש עוד מתכונת במוזיקה עוד יומיים, וההורים שלי טסים לחול בתקופה של הבגרות ככה שתוך כדי אני אצטרך להשגיח על האחים הקטנים שלי. זה אומר לקחת ולהוציא את אחותי מהגן, להכין אוכל (או כנראה לחמם אוכל) ופשוט להיות ערנית 24/7. או לפחות עד שאחותי חוזרת בערב מהצבא. ההורים שלי די מרגישים רע עם זה שאני צריכה לעסוק בדברים האלו בתקופה של הבגרות אז הם אמרו לי שאני אבחר מורה והם יממנו לי כמה שיעורים פרטיים בפיזיקה שאצטרך לפני הבגרות. אני אף פעם לא לקחתי שיעור פרטי, רק עשיתי כאלו. אני לא חושבת שאני במצב כל כך גרוע למורה פרטי, לרוב אני מצליחה להסתדר לבד. אבל אני קצת חושבת על האפשרות לעשות שיעור אחד. יש סעיפים ספציפיים בשאלות שאני לפעמים לא מבינה את הדרך שלהם, או נושאים מסוימים שאני לא בטוחה בהם ב100%. אז שיעור אחד שיסביר לי את אי ההבנות האלו יכול להיות דבר טוב. יש לי עכשיו כמה ימים אז אני אנסה ללמוד את כל מה שלא ברור מהאינטרנט ומחברים מהמגמה. רק אם המצב באמת יהיה ממש גרוע ואני ארגיש לגמרי אבודה, אני אחשוב על האפשרות הזו. מסתבר שחוסר במורים (טובים) לפיזיקה זה דבר שקורה בכל הארץ.

הייתי היום במיון לעתודה, וכולם שם הרגישו אותו הדבר. אחד מהם אמר אפילו שבית הספר מודע לכך שהמורה לא טוב כך שמימנו לתלמידים חשבון באתר שמלמד פיזיקה. 

אני חושבת שהמיון הלך לי די טוב. כשהגעתי לשם זה היה welcome to nerd-land. מסתבר שכולם שם מתמיינים לפסגות, כלומר כולם עם פסיכומטרי מעל 675, וממה שדיברנו בהתחלה כל אחד מהם מרחיב פיזיקה, מדמח.. ועוד. שלושה מהם כמוני למדו בבר אילן. וגם, זה היה המיון הראשון שהייתי בת יחידה. בכל שאר המיונים שהייתי (גאמא, תלפיות, ארזים..) היה רוב מוחלט של בנים, היינו 2-3 בנות. זה היחיד שכולם היו בנים, וכולם גם היו די חנונים. אבל חנונים מצחיקים ונחמדים, אני התחברתי כמעט לכולם שם. היה שם שאלוני אישיות (מאוד מאוד חופרים), ראיון, ושלב של דינמיקה קבוצתית שאותו אני הכי אהבתי. בדרך כלל אני לא אוהבת את השלבים הקבוצתיים כי זה כולל כל מיני שטויות של לשווק מוצר או משהו בסגנון, אבל כאן אני ממש נהנתי. קודם כל, בניגוד ליום המא"ה ששם היו רק בנות, מסתבר שבנים הם הרבה פחות תחרותיים, עקשניים, והרבה יותר קשובים! או לפחות, הבנים שהיו איתי בקבוצה. בהתחלה ביקשו מכל אחד מאיתנו לדרג סיבות מ1 עד 5- למה בני נוער מתגייסים לצה"ל. אחר כך, היינו צריכים ביחד בקבוצה לדרג את הסיבות והמטרה האישית של כל אחד היא שהרשימה הקבוצתית תהיה כמה שיותר זהה לרשימה שלו. והרשימה שלי הייתה כמעט זהה לרשימה שיצאה בסוף, כל הסעיפים יצאו זהים (גם בדרוג שלהם) חוץ מאחד. זה די הרבה כי היו מעל 10 סיבות. אני לא כפיתי על אף אחד את הדעות שלי, פשוט הסברתי אותן, והם קיבלו את זה. גם כאלה שהתנגדו לחלק מהדרוגים ניסיתי לשכנע למה הם כן צריכים להיות בדרוג מסוים. וזה הצליח. ניסיתי להיות קשובה תוך כדי, להשתמש בביטויים כמו "אני מבינה, אבל לא מסכימה.." וכדומה. כך שבחלק הזה די הצלחתי. 

החלק השני היה קצת מצחיק. חילקו אותנו לשתי קבוצות ואמרו לנו שאנחנו צריכים לצייר ציור משותף, כל אחד מצייר דף כך שבסוף שנחבר את הדפים תצא תמונה. היא לא אמרה לנו את הנושא של הציור אז היינו צריכים לגבש אסטרטגיה לפני. הם הפילו עליי את התפקיד להתחיל את הציור. כלומר, לבחור את הנושא שלו ולהתחיל לצייר, וכל אחד ימשיך אותו מצדדיו. כשכל אחד מצייר, אסור לדבר. זה הקושי. אחר כך, הפסיכולוגית הביאה את נושא הציור- "סול". "מה??". "אני לא אומרת יותר מזה, סול. תתחילו לצייר".

אוקיי, כולם מחכים לי ואני בעצם צריכה לפענח ולבחור על מה יהיה הציור. כשאומרים לכם סול, מה הדבר הראשוני שעולה לכם?

טוב, אני חשבתי מיד על מפתח סול, תו סול. התחלתי לצייר פסנתר, ועמוד תווים. הם היו צריכים להמשיך את זה מהצד. זה שצייר מתחתי לא הבין מה לעזאזל אני מציירת אז פשוט המשיך את הקווים של הפסנתר וצייר בית עם ילד. האחרים קצת הבינו, זה שצייר לידי המשיך את עמוד התווים, אחד צייר מנצח. ואז הפסיכולוגית עוצרת אותנו- "נראה לי שלא הבנתם. התכוונתי לדג סול!". חח אוקי, צריך אכשהו לשלב דגים בציור המוזיקלי הזה! התחלנו לצייר ים ודגים, בכל פעם היא נתנה רשות למישהו אחר לדבר שינחה את האחרים.

ואז, היא אמרה שצריך לשווק מוצר מהתמונה שלנו. עכשיו, יש לנו ציור ממש לא מובן שכולל פסנתר, תווים, מנצח, דגים וים. אז המצאנו רעיון הזוי על מחנה קיץ שמשלב דיג ומוזיקה, ושיווקנו אותו ממש טוב. זה היה ממש קשה להישאר רציניים ברעיון מטופש שכזה, אבל צלחנו את זה טוב. 

אני חושבת שאולי אולי כנראה עברתי את השלב השני של גאמא. אבל זה עדיין לא ב100% אז אני לא רוצה להיות שמחה מעכשיו.

נכתב על ידי , 6/6/2017 23:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspark sparkle אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על spark sparkle ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ