לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נקודות מבט מחשבות ותובנות על המתרחש בארצנו.. בנושאים פוליטיים/ חברתיים/ מדיניים/ דתות/ דרך חיים. רובן יובאו כמשלים עניינים, חלקן יובאו כחיבור, וחלקן יובאו בבוטות (כששומרים על שפה נקייה).. מקווה שאוכל להאיר כמה דברים.

Avatarכינוי: 

בן: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2014    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

5/2014

שישים ושש


 

 

לפני שישים ושש שנים זה קרה.
לפני שישים ושש שנים קיבלנו אדמה.
רגע לאחר שנטבחו ששה מיליון נשמה.
זה שישים ושש שנים שיש לנו מדינה.

לפני שישים ושש שנים את פנינו קיבלו שש מדינות.
ולא בשמחה בתופים ובמחולות.
הם עמדו מולנו עם טנקים, רובים ולגיונות.
ועל מה שהתרחש במלחמה הזו נכתבו הרבה מגילות.
אבל אנחנו כתבנו את מגילתנו, מגילת העצמאות.

לפני שישים ושש שנים חלוצים עלו לפה להפריח את השממה.
כשבדמם זורמת הציונות, הם עיבדו פה את האדמה.
כואבים את לכתם של יקיריהם בפתרון הסופי הנורא.
והשקיטו את יגונם בעבודת כפיים בכדי שלילדיהם תהיה מדינה.

לפני שישים ושש שנים הייתה מטרה לכל גבר יהודי ואישה יהודייה.
להגיע אל ארץ ישראל מארצות הגולה.
ובארץ, המטרה הייתה לקבץ את כל הגלויות ללא הפליה.
ובעיקר לחיות במדינה יהודית המושתתת על ערכי הדמוקרטיה.

לפני שישים ושש שנים הצבא הישראלי החדש היה חזק מאוד.
כי הוא הורכב מאנשים שהמוטו שלהם הוא ״לא עוד!!״.
לא ניפול עוד לרגליהם של אויבנו תחת גזענות, אונס או שוד.
גם אם נשאר עם חנית ביד, נשפד את מי שיקום נגדנו על החוד.

לפני ארבעים ושבע שנים, שוב קמים עלינו והפעם ארבע מדינות.
ארבע מדינות בגיבוי מלא של שבע מעצמות.
ומטרה אחת משותפת לכולם, להעלים את היהודים עלי אדמות.
ושוב לחמנו בעוז, שברנו את שיניהם במקלות.

לפני ארבעים ושבע שנים, הרחבנו את גבולות ארצנו.
טפחנו לעצמנו על השכם, וצעקנו עד לב שמיים "מי יכול עלינו"
ומאותו ניצחון חשבנו לעצמנו. 
מי זה שיעז לנסות שוב לפגוע בנו.

לפני ארבעים ואחד שנים כשאנחנו עוד שאננים.
הותקפנו באמצע צום יום הכיפורים. 
הפעם הם תפסו אותנו לא מוכנים.
אבל עדיין הצלחנו להביס אותם כנראה בכוחות שמימיים.

לפני ארבעים ואחד שנים השאננות והפוזה שלנו ירדו לאפס.
ואז הבנו כי אם לא נהיה מגובשים אנחנו נהפוך במהרה לרפש.
אבל אז כבר היה מאוחר.
הפילוג בין מגזרי השמאל והימין היה משוחרר.

לפני שלושים וחמש שנים הגענו למסקנה.
עדיף דיו מקושקש על דף מאשר דם מרוח על האדמה.
וזה הוביל לחתימת הסכם שלום עם יריבתנו הקדומה.
וחמש עשרה שנה אחרי חתמנו הסכם עם עוד יריבה.

לפני תשעה עשר שנים קרה גם פה המקרה.
פילוג השמאל והימין מגיע לשיאו.
זה לא מבין את זה וזה לא מבין את זה.
וראש ממשלה דאז שילם על כך בדמו.

אחרי שישים ושש שנים הקרע רק הלך והחריף.
כיום חייל אינו יכול להגן על עצמו מבלי שהשמאל עליו יצליף.
הצבא של היום הפך לדוגמן תקשורת.
"חייל, אל תעשה משהו שיצולם ויפורסם ברשת"
במילים אחרות
עדיף חייל בארון, מאשר לראות חייל דורך נשק.

אחרי שישים ושש שנים.
מתבייש לומר שאני חי במדינה שמשחררת רוצחים.
שמשתיקה רצח של חייל באוטובוס על ידי סיפור צהובונים.

ואני שואל את עצמי,
מה השתנה בשישים ושש שנים שעכשיו את המדיניות אני מבקר?! 

הדבר שהשתנה מאז הוא, שדמנו חזר להיות הפקר!!!

נכתב על ידי , 8/5/2014 12:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





179
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , חינוך , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לisrael_babayev אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על israel_babayev ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ