לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"לאדם החושב כל הזמן, אין שום דבר לחשוב עליו מלבד המחשבות".



כינוי:  CrazyMary

בת: 25

Skype:  ask. 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2017

GoodbyeBlue Sky


אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי. 

ועכשיו סוגרים את המקום המופלא הזה.

למה? האמת שאני אפילו לא יודעת.

אבל זה כואב, וצורם, 

בכל מי שאי פעם הייתי,

עמוק בקרביים זה צורב, 

את כל האיברים זה שורף באופן בטוח ויעיל.

זה קשה לי. 

גם אם גיביתי, לא מגבים את המקום האמיתי. 

את הזמן האמיתי שבו הלב פרק הכל,

את הדקות הארורות של הכאב,

את הרגעים המדהימים של אהבה.

לוקחים מאיתנו את עצמנו, בעצם.

חבל שאין כאן די מדריכים או אנשים 

שיוכלו לעזור לי להעביר את הבלוג לפלטפורמה אחרת.

 

היה שלום 

נכתב על ידי CrazyMary , 29/12/2017 14:54  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של CrazyMary ב-14/2/2018 14:31
 



פרק בחיים נגמר, סבא נפטר.


תראה, סבא, אפילו העולם לא מברך אותך בלכתך.
וכאוס, מונסון
אי שקט ביקום הזה שעזבת.
הוא לא מבכה את לכתך שכן מקבל את בואי,
וזוהי קללה עבורך אך ברכה עבורי.
תראה אותי הולכת איתך
אך בשבילי הפעם ולא בשבילך.
תראה את השמיים שחורים בלכתך, 
וזוהי גאוותי ולא גאוותך,
שממלאת את ליבי ולא את ליבך.
ומי שחושבת כאן זו אני, 
מלאה בכוחות ונמצאת בשבילי,
ורק בשבילי, ולא בשבילך.
תראה, 
אלוהים גם הוא לא נפרד ממך,
שכן רק בתפילות מעצמם קיומך,
כאדם שהגיע מעפר ואל עפר ישוב....
מה שבטוח כעת בחיי, 
זה שלא תקרה בחיי יותר שוב.
זה השחור האחרון בחיי.
~
זה מסמך מטלטל ומרתק ביותר, 
מסמך המעיד ומספר על קורותיה של נערה ועל גורלה, 
סיפור קצר המקיף שנים ארוכות במילים קצרות וחדות....
צריך לשבת ולכתוב פה ספר! 
"הלוויתו של האנס שלי" - 
סיפור על ניצחון ויד נטויה, מצעד החיים
הכוח של האדם העליון על פני תת האדם, הגאות מול השפל...
כשאני מדמיין אותך בסוף ההלוויה משוחחת עם סבתא,
העיניים שלך הן כמו הבהירות של השמש אחרי יום שיטפון. 
כמו האביב החי, 
השירים שלך המונסון שאת יורקת בזעם עדין של קודש, 
להט החרב המתהפכת שהצבת בשער גן עדן...
את עירבוביה כמעט בלתי אפשרית של נהר דינור יוקד ומבעבע,
ושל מים צלולים ומחוטאים,
 ורק את יכולה להיות אש ומים בכלי אחד,
דין ורחמים, אהבה אך צמיתות,
 יד קשה ויד רוטטת. 
אני משתומם דום מול ההספד שלך, 
ההספד שלך מנצח את הצוואה שלו! 
אותיות חצובות על מצבה לבן על גבי שחור.
נכתב על ידי CrazyMary , 7/12/2017 10:10  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של CrazyMary ב-29/12/2017 14:53
 





14,032
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מוזיקאים , בעלי חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCrazyMary אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על CrazyMary ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ