לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"לאדם החושב כל הזמן, אין שום דבר לחשוב עליו מלבד המחשבות, לכן הוא מאבד קשר עם המציאות, וחי בעולם של



כינוי:  CrazyMary

בת: 24

Skype:  ask. 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2017


זה היה רק עניין של זמן מתי איהפך לטבעונית.

 

לא יכולה לסבול יותר את המראות המזוויעים האלו, 

כיצד מחליטים בפיפס של רגע

שאנחנו 

יותר

מהם.

 

ומדוע? כי אנו עומדים על שני רגליים? 

גם הם יכולים.

ומדוע? כי לנו לב ומוח?

גם להם.

 

זה מעציב אותי כל כך.

 

זה היה רק עניין של זן מתי איהפך לטבעונית.

 

תמיד אהבתי אדם. 

אבל רוב חיי סלדתי מהאדם לצד אותה האהבה, התמימה, חסרת השחר.

 

בני האדם פגעו בי הרבה יותר מאשר חיות.

 

וואו, עכשיו אני נזכרת - חיה 

מעולם

לא

פגעה בי.

 

זה היה רק עניין של זמן מתי איהפך לטבעונית.

 

בשנה האחרונה הכרתי בחור מדהים,

שהראה לי שגם אוכל טבעוני יכול להיות פשוט נפלא.

טעים כל כך ומשאיר טעם של עוד.

 

ובלי

לפגוע

באף אחד.

 

אז "נכנסתי" לעולם הזה

(מרכאות, כי הוא תמיד היה שם, רק הייתי צריכה "להכנס").

וראיתי דברים שמעולם לא חשבתי שאראה,

הרגשתי דברים שמעולם לא חלמתי להרגיש.

 

זה היה רק עניין של זמן מתי איהפך לטבעונית.

 

אותם מראות זעזעו את נשמתי,

וגרמו לי להבין איזו טעות מרה אני עושה.

 

אז עשיתי צעד, לקחתי החלטה.

 

ולא יכולתי עוד.

הם, לא יכולים כל חייהם.

 

ובשבילנו, זהו רק תחליף בתפריט.

 

והאוכל... האוכל מדהים.

 

זה היה רק עניין של זמן מתי איהפך לטבעונית.

 

היה לי כל כך קשה,

והבנתי שהייתי צריכה לעשות זאת מזמן.

 

זה האופי שלי,

זו הנשמה שלי,

זו הרוח שלי.

 

לא לפגוע, חמלה, צדק ומוסר.

זו מי שאני.

אז עליי ללכת בדרך הזו,

הדרך שלי.

 

___

 

 

אתמול, ארוחת חג.

 

"...האסדו נראה חבל על הזמן!...."

 

 

באמת חבל.

וזה הזמן.

לעשות מעשה.

 

 

נכתב על ידי CrazyMary , 21/9/2017 11:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של CrazyMary ב-21/9/2017 12:07
 




מה קורה כשיודעים שטועים, אבל הבטן מספרת אחרת?
מה קורה כשלא יודעים אם להשכיל, או אחר לב ללכת?
מה קורה כששומעים את ההיגיון והרגש נאבקים?

לא ניתן להכריע את הדין,
להכריז על מנצחים,
להכתיר את הזוכים וללגלג למפסידים.

במלחמה כמו זו אין מנצחים,
השופט בוכה
והמירוץ נגמר.

נכתב על ידי CrazyMary , 20/9/2017 09:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אור עינייך
בוהק, ומרעיד את לבבות בני האדם
רמה נשמתך בין עננים בשמים
ונחת של תכלת מונחת על עורפך
מודה העולם על עצם קיומך
יודע עולם שזכה הוא בך.
נכתב על ידי CrazyMary , 17/9/2017 22:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כמה אני ריקני.

עינייך הבוהות בי בעת זמנים שונים

חסרות כל כך, 

עיניים

שחודרות לנשמה 

ולא מרפות 

גם כשאת כבר לא כאן.

 

איתי, 

מחובקת,

אהובה.

נכתב על ידי CrazyMary , 16/9/2017 16:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הנה אתה. 
אציל לבן, 
מרשים כל עין 
שתפקח עיניה ותביט;

 

ויופי נסוך עלייך 
מעצמות הסנטר ועד לבן השיער.

 

תכולות עינייך ובורקות 
מבכי, לב שבור
שתר אחר כל כוח קיים
ולא קיים- 
כדי להביט על העולם ולא 
להישאב לתהומות.

 

הנה אתה.
משחק במילים משל 
אפשר להשפיע על המציאות.
בורח משליטתן בך,
ויוצר אמת חדשה משלך.

 

אין זה פתטי, שאתה
מקיץ בבוקר עם ניצוץ קונדסיות,
כשזיק ערמומיות שוכן בקצה הלחי שלך,
תחת עין.

 

שנינו יודעים-
כל זה חולף כלעומת שבא.

 

אני יודעת את כל הסיבות לעצבותך.
ואל תטעה, 
איני נוגה כאן- 
שכן אותו העצב מעצים אותי,
על כן גם יעצים אותך.

 

הרגש בנוח היכן שאתה.
העולם עוד 
יעצור מלכת.

 

הגיע הזמן שתעצור גם אתה.
ותנשום.

 

 



נכתב על ידי CrazyMary , 16/9/2017 08:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




פנייך קבלו תווים של עצב
ואין הן מנגנות עוד.

 
נכתב על ידי CrazyMary , 16/9/2017 08:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כמה אני אוהבת שאנחנו שומרים אחד על השניה כאן.
נכתב על ידי CrazyMary , 16/9/2017 08:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני אוהבת את ההכירות שלנו, מ-א ועד ת.


 

אני אוהבת את הדרך שבה אתה מסמיק כשאתה נבוך.

בפנים אתה סוער כמו סופה, אך מבחוץ אתה מלא ברוך.

גם כשקרבייך כולם גועשים

דווקא כשבלב יש גיצים-

האמונה שנותרה לך בבני האדם, משאירה אותך נוטף קסמים.

ולא אשכח את מילותייך שהן רק שלך, 

זוהרות שפתייך והאותיות גולשות על לשונך.

חום גופך הורגש לעת רגע בגופי, 

טעמתי אותך לרגע ותהיתי מתי יגיע הרגע השני. 

יודעת אני שאין זה הזמן הנכון, אך ברגעים כמו אלו אין טיפה של היגיון. 

כמה חיכיתי לאדם כמוך; לא אתן לך כל כך מהר להיעלם.

למרות שאני יודעת שאנחנו נסחפים עמוק, לא אכפת לי להיסחף איתך רחוק. 

מה עוד אוכל לספר אודותייך, מלאך שנכנס ללבי במהרה? 

נוח יקירי, ושהעבר ירפה ממך. 

סוער לבך, גועשים קרבייך ודמעה מפריעה לי לראות את יופך. 

עינייך בורקות וצמאות לאהבה, אך השכל מדחיק לרגשות של שנאה. 

פותחת אני את לבבי עבורך, "תיקח" אני אומרת; אני ה"אס" בשבילך ואתה הוא "ג'וקר" בשבילי. בלתי מנוצח, אני אומרת. 

צמאה לאהבה גם אני, אתה שומע? ואתה המועמד לניצחון. 

קום על רגלך, חיה את חייך, ואני שומרת כאן שמא תיפול. 

רואה אני ומסתכלת היטב, כפי שאתה לי- אהיה לך מלאך שומר. 

שלום לך, אביר יפה תואר. אוהבת את ההכירות שלנו מ-א ועד

ת.

 

נכתב על ידי CrazyMary , 16/9/2017 08:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עיניים נפגשות.
מילים רבות כל כך
שמתחבאות בתוך שתיקה, 
חיוך משותף 
דקה שלמה.

 

עולם נעצר.
שני אנשים.
עיניים נפגשות שנית, 
שוב מחייכים.

 

מגע מקרי של
יד ביד
צועדים אל עבר הלא מוכר.

 

אין לפני, אין אחרי
אין מקום
ואין הסטוריה.

יש את העכשיו בלבד
יש את מה שמתקיים.

 

לפעמים פשטות תביא לאושר
משמעו כפשוטו,
וכמה משמעות יש בדברים פשוטים

נכתב על ידי CrazyMary , 14/9/2017 21:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




רשת. פרפרים.
כמה רצית, אך נשארת בחוץ.
כולם נלכדו ב"עולם הנכון";
מקום לכל מי ש"נחל הגיון".

 

אתה רצת לשם
מיוזע וכואב,
ממרר במבט מיוסר לשמיים;
"קבלו אותי כמו שאני!",
ונתקלת בסטירה ללחיים.

 

ארבע שנים שלמות
חפרו בך אין סוף בורות
ויצרו בך ריק.

 

אין להתפעם.
כזה הוא עולם.

 

ואתה צבעוני.



נכתב על ידי CrazyMary , 14/9/2017 21:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מחר. 
-
מחר אני אפתח את דלת כיתתי, ומן הראוי שכמו שאתם מכירים אותי, אני קצת אדמע. מחר אני אתרגש, קצת יותר מעכשיו, כי מה שהרגשתי אז, בתור נערה, אותו רצון להיות שם בשביל ילדים כמו שבני אדם ספורים היו עבורי בחיי, מחר מתממש. זה היום. זה הגיע. מהר משחשבתי, מהר משציפיתי....מהר משזה בכלל הגיוני.
מחר אני אכיר טוב יותר את פני אותם הילדים, שהם תמימים אך מתוחכמים כל כך, חסרי די ידע אך מאידך יודעים גם לפעמים יותר ממני. 
מחר אפתח דלת למקום שבו אני מלמדת אך גם לומדת, מעשירה ומתעשרת, ברצון ענק להעלות חיוכים ובעצמי, אני, להתרגש.
ממחר אני מבטיחה לעטוף בחום את כל מי שיזדקק לחום, ולהפוך את הכיתה שלי!!! (וואו, הקדמתי את רעיון הדמעות של מחר) למקום שהוא בית, את עצמי למעין אמא, שבו ירגישו התלמידים שהכי. אכפת לי. בעולם.
לעולם לא אשפיל ילד. 
תמיד אתייחס בכבוד ואדבר בגובה העיניים.
משום שזה מגיע להם.
משום שכשאני שומעת על תלמיד, שבכיתה א' הושפל עד לעצמות, אני רוצה לבכות. וכך, כך נראית החברה שלנו, משום אותם ילדים שלא זכו להתייחסות מכבדת, אותם ילדים שויתרו עליהם, אותם ילדים שלא נלחמו עליהם מספיק ואולי אפילו לא בכלל.
אני אתן מעצמי, את כולי ולתמיד. 
עד שאתעייף. ואז עוד קצת. 
ואז גם קצת בבית. טוב, הרבה.
עד השעות הקטנות של הלילה, החל בשעות המוקדמות של הבוקר.
כשהשמש תצא, וקצת אחרי שתעזוב.
מחר, אני הולכת להיכנס לכיתה שבה אחווה יחד עם 28 תלמידים את הקיץ, החורף, הסתיו והאביב.
לפני מבחן, בעת בכי, בעת אושר ובעת הצלחה במבחן. 
אשמע סיפורים קשים ואשתדל להיות הכי מכילה שאפשר, 
אשמע סיפורים מרגשים ואשתדל להיות הכי מאושרת שיש,
אראה ילד נשבר, ילד נשרף מבפנים ומאידך- ילד שנמצא גבוה גבוה בעננים.
אהיה שם, עדה לכל, נוכחת, בכל רמ"ח איבריי.


יכולתי לכתוב עוד המון על מחר.
אבל אני מוצפת מהמון רגשות כדי להכיל את הכל.
לאט לאט, לאט.

-
שתהיה לכולנו שנה שבה נלמד הכי הרבה על עצמנו.
3>

נכתב על ידי CrazyMary , 2/9/2017 11:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





13,769
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מוזיקאים , בעלי חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCrazyMary אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על CrazyMary ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ