לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

משחררת את הכאב.. ומגלידה. לאט.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2017

לחיות את החלום


דירת 4 חדרים, בעיר שאני אוהבת, באזור שאני אוהבת, בבניין שאני אוהבת. חתול, גיטרה, תופים. עסק. חדר כושר שאני לא ממש הולכת אליו. דירה אחרת שמממנת חלק מהדירה הזאת. חופש. עצמאות.

כן. חופש. בכל רגע אני יכולה לבחור מה לעשות. בכל רגע אני יכולה להחליט לעזוב. כמעט עשיתי את זה.

 

כן, הדבילית לגמרי דבלית שהיא אמרה לי לא אי אז לפני עשור.

ולא רק היא. כל הדביליות שבאו אחריה.

 

למה כמעט עזבתי אם כך? רק בגלל שאין לי כאן אף אחד. ובגלל שיקר כאן. ואת שני הדברים האלו אפשר לפתור. בקלות.

 

כן, אני חיה את החלום. כיף לי. טוב לי. אני יכולה לבחור במה לעבוד. אני יכולה לקחת משרה חלקית כדי לפתח את עסק המוצרים שלי.

אף אחד לא אומר לי מה לעשות כשאני קמה בבוקר.

אף אחד לא אומר לי מה לאכול, מה לקנות, מה ללבוש.

עצמאות מלאה.

יכולה להכניס עוד חתול אם בא לי. רק הפחד שאני לא יודעת איך החתול שלי יגיב לזה מעכב אותי.

 

משקפיים ורודים מידיי?

 

לא.

 

אני לבד. בודד לי כאן. בגלל זה החלטתי לתת גז על העסק של המוצרים- להכיר אנשים חדשים. כי כל אחד יכול לעשות את העסק הזה, ואני בהחלט מחפשת שותפות.

רוצה להתנדב. אולי בשדולת הנשים בעיר, אם יש כזאת. יודעת שיש משהו כזה.

מישהי הציעה לי להצטרף לקבוצת ריצה. לא הזכירה משהו ספציפי, רק זרקה רעיון. מסתבר שיש כאלו גם לבטטות כמוני. אולי זה יהיה יותר טוב במקום החדר כושר שאני כמעט לא הולכת אליו.

כבר שכחתי מה זאת זוגיות. או דייט. דיי תקועה לי בבועה של עצמי, נעולה באמונה השגוייה שקשה למצוא מישהי שגם לא מעשנת (גם לא גראס) וגם לא רוצה ילדים וגם נהיה הטעם אחת של השניה.

אולי העבודה הבאה שאמצא תעזור לי בזה. אולי פשוט העבודה הקודמת לא התאימה לי.

 

בנתיים חוץ מהבדידות, טוב לי. כיף לי עם החופש הזה. כיף לי באזור הזה.

 

חושבת על שם חדש לבלוג. הנוכחי כבר לא מתאים.

 

ובנימה זאת- שבת שלום לכם.

נכתב על ידי , 12/5/2017 22:51   בקטגוריות חיים, פילוסופי, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




החלטתי להישאר כאן. בדירה שלי.

אחרי שחשבתי על זה לעומק, הבנתי שכל עניין המעבר בא מתוך מחשבה של "אין ברירה".

אין ברירה, אני חייבת לעבור אם אני רוצה ללמוד. אני חייבת לעבור אם אני רוצה להיות קרובה למשפחה.

אם אני רוצה לא להיות תלויה בעבודה.

 

ואז הבנתי שמתוך מחשבה כזאת כלום לא יקרה. ועובדה, עד עכשיו לא מצאתי דירה.

ולמה בעצם אין ברירה?

אולי אוכל לזמן לעצמי עבודה בשכר יותר גבוהה ובשעות גמישות?

למה לא להכיר פה אנשים?

ואולי זה פשוט לא הזמן ללמוד עדיין.

 

הבנתי גם שהאזור ההוא לא מתאים לי. אני צריכה את השפע של המרכז.

 

אז נכון לכרגע, אני כאן. בדירה הזאת. שכיף לי בה. הסתכלתי קצת על המחירים, והסכומים בשמיים. אז אין לי שום סיבה לעבור מפה.

 

ועדיין בחופש.

מנצלת את הזמן הזה לחשוב. מה אני רוצה לעשות. איזו עבודה מתאימה לי עכשיו.

אין לי עוד הרבה זמן לחשוב ככה, אז מנצלת כל יום שאפשר.

בנתיים עוברת על לוחות דרושים. מסמנת מודעות מעניינות, מתקשרת.

כבר שתי משרות פסלתי על האזור. עם כל הכבוד אני לא אלך לעבוד באזור הבורסה, ובאזור של עזריאלי אני תמיד מסתבכת וממש לא אוהבת אותו. 

 

חבל כי שתי המשרות נשמעות לי כמו משהו שני מחפשת עכשיו- שקט, רגוע ובלי יותר מידיי לחץ.

 

מצד שני, אני גם מחפשת לחזור קצת למחסן, לעבוד עם הגוף. רק מה, מחסן אומר לחזור הביתה גמורה (תלוי איזה מחסן זה), ומשרה בלי משמרות.

אז עדיין מתלבטת.

 

כרגע כיף לי עם החופש הזה. יהיה לי קצת עצוב שהוא ייגמר, אבל בהחלט בא לי הרפתקאה חדשה.

נכתב על ידי , 9/5/2017 16:37   בקטגוריות חיים, פילוסופי, עבודה, אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פתאום הבנתי


מה כל כך מגרד לי בבטן כשאני חושבת על המעבר הזה, מה מציק לי.

זה בא בדיוק אחרי שמצאתי דירה שממש אהבתי, במחיר טוב.

יום ראשון הייתי בצפון, חיפשתי דירות. ראיתי קצת זבל ואז ראיתי את הדירה הזאת. בול.

בדרך חזרה חשבתי לעצמי מה עושה לי רע במחשבה על המעבר.

ואז הבנתי. זה האזור.

הוא פשוט קטן מידיי. כל יום זה עוד מאותו דבר שם. אין גיוון. שגרה זה רע מבחינתי.

ככה זה, הצפון הפריפריאלי. היא לא סתם נקראת עיירת פיתוח. בדיוק בגלל זה- אין שם כלום.

כלומר, יש שם מספיק בשביל שגרה רגילה של בית עבודה בית. אבל אני לא מחפשת את השגרה הזאת.

 

והכל מסודר לי שם, רק להחליט ולעבור. ביקרתי בעבודה שהיתה לי שם והאחמשית המתוקה היתה שם ושמחה לראות אותי ורמזתי לה שאני רוצה לחזור לעבוד שם, היא אמרה ברור. לא חשבתי אחרת, אחרי שרקדתי בחתונה שלה..

ויש לי שם משפחה ויש לי שם אנשים שאני מכירה וחברה אחת טובה. 

 

ופה אין לי כלום, גם חברות של ממש אין לי כי הבנתי לאחרונה כמה הכל סתם וכמה אכזבו אותי פעם אחת יותר מידיי.

 

והדרך הכי טובה לקבל את הלימודים האלו בלי צורך להיות עבד לעבודה היא לקנות את הדירה ההיא במקום הדירה שיש וככה גם להקל קצת על החובות. עכשיו רק נשאר לשכנע את אמא, כי בזכותה הכל בתכלס. 

 

נכון, אני יכולה לעבוד וללמוד גם פה במרכז, זה כולה לימודים של פעם בשבוע, הרבה פחות מסובך מלימודי הסאונד שלי. ועדיין, זיהיתי הזדמנות נהדרת להשיג כמה ציפורים במכה אחת.

 

אז החלטתי שאני נשארת פה עד סוף החוזה, מוצאת איזו עבודה זמנית (לא רצינית.. :)) ובסוף החוזה אעבור לשם, כי פה פשוט אי אפשר לעשות את מה שאני רוצה בדרך שלי.

 

ובסוף הלימודים ואחרי הסטאז כשתהיה לי תעודה אוכל לעבור לפה שוב, או להשאר שם.. הכל פתוח.

 

 

בלי קשר לכלום: כבר פעם שניה שאני חולמת על חברה טובה שניתקה איתי קשר, אחרי שאמרתי לה משהו שנוגד כנראה את הערכים שלה ואחרי שהיא עזרה לי כל כך פשוט נעלמה. יש לי משהו עם אנשים שנעלמים לי מהחיים, צריכה לבדוק את זה.

בכל מקרה, גם בחלום היום וגם בחלום הקודם היא אמרה לי שהיא ניתקה איתי קשר בגלל שהיא התאהבה בי וידעה שזה לא עומד לקרות כי היא לא הטעם שלי בשום צורה, אז היא חיפשה איזה תירוץ ונעלמה. וזה קצת מטריד אותי. אין לי שום דרך לברר אם זה נכון, או שאלו סתם חלומות, או שאולי יש סיבה אחרת שאני חולמת את זה.

האמת שאני גם לא בטוחה שאני רוצה לדעת, אבל יש סיבה שחלמתי את אותו חלום פעמיים, בגירסאות טיפה שונות.

בחלום היום היא גם סיפרה לי משהו אישי מאוד שהאמת הייתי שמחה לא לדעת, אבל זה רק חלום ואני לא יודעת כל כך איך להתייחס לזה. מצד אחד זה רק חלום כמו שאמרתי, מצד שני, לחלומות תמיד יש איזשהו מסר עבורנו, אז מעניין אותי מהו.

 

ובנימה זאת, עצמאות שמח לכם.

נכתב על ידי , 2/5/2017 14:16   בקטגוריות חיים, גאווה, פילוסופי, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 33




19,465
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ