לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מנת יתר של חיים בשדה של זיוף.

כינוי: 

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

9/2019

סתם לא טוב


זה עוד שישי

עוד חודש לימודים

אני מרגישה רע עם הגוף שלי ועם עצמי - שום דבר חדש

אני מנסה לחזור לצייר כלום לא הולך

הגוף שלי כואב ועייף ואני פשוט עצבנית, לא עצובה

לא רוצה לדבר על כלום חסרת סבלנות להכל

אין לי כוח לעוד שבוע חדש

אין לי פשוט רצון לכלום. 

אין לי הרבה מה להוסיף על המצב רוח הסתם מחורבן הזה

לא קרה שום דבר פשוט אני מרגישה רע

וזה החלק הכי מבאס

שאין לי אפילו איך לתרץ

נכתב על ידי , 6/9/2019 21:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היום עברתי ממש עלבון


במשפחה.

היה לי ממש קשה לצאת מזה, בנוכח לעובדה שזה היה באירוע משפחתי דתי, וקצת קשה שלא ישימו לב אלייך כשלאף אחד אין נייד. 

ובכללי, כנראה שהגוף שלי מעניין אנשים אחרים מלבדי. מה חדש?

זה היה לי קשה. בכיתי. הרבה. חזרתי לשולחן ובסוף גם אכלתי. שיהיה. שאבא לא יגיד שאני מבאסת את האווירה. 

במסגרת העובדה שאף אחד בערך לא יראה את הוידאו הזה, לא אכפת לי לחלוק אותו. 

עליתי לחדר. דיברתי אל עצמי למראה. ניסיתי להרגע, לאהוב, להרגיש, להיות אני, למרות שלפעמים זה כל כך קשה לי. 

 

...

זה כל מה שנשאר

נכתב על ידי , 1/9/2019 00:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דיכאוני בנפש סגולה ב-2/9/2019 00:54
 




מסתבר שכמעט 4 חודשים שאני כותבת בתוך וורד מסכן / כותבת בתוך הראש (שוכחת) לא כותבת בכלל ומעצבנת. 

הכל קורה, תמיד וכל הזמן. לא משעמם, לפחות לא בחיים שאני נקלעת אליהם או שאני מביאה אותם אליי. 

ודווקא כשחשבתי שאני והאקס זה ממש ממש אבל סופר לא זה, פתאום התקרבנו מאוד ואז שוב חשבתי שאולי - זה כן זה ? 

ואז שוב לא. ואז שוב כן. אני לא רוצה לבזבז איתו עוד שנה מהחיים עד שאני אבין שזה בוודאות לא אחד גדול. 

עברו שנתיים מאז תחילת הקשר שלנו. עם כמה שקשה לוותר על דברים שאהבתי, ואהבתי, אהבתי כל כך. עם כמה שזה כואב ושורף בנשמה והנה שוב עולות לי הדמעות, אני באמת לא מאמינה לעצמי שזה קורה עכשיו, זה פשוט הזוי. 

הגיע הזמן פשוט לשחרר.....

הבחור לא הולך להשתנות, זה תמיד יהיה ההתעסקות הזאת, הציפייה מול האכזבה, הרצון מול הכישלון, האהבה של הבן אדם כאדם מול הכישלון של מערכת היחסים שלנו, כי הוא לא מדבר, כי הוא מצד אחד מלטף אבל מצד שני לא מנשק, מצד אחד רוצה את המגע מצד שני לא. 

אז פשוט לא.

אני דיי בטוחה שזו אותה מסקנה מלפניי שנתיים. ועם כמה שזה כואב עדיף לתלוש את הפלסטר הזה כבר שכל פעם רק גדל. 

קל לי יותר לוותר עליו כי אין לי רגשות, ואם יש לי הם לא הגיעו לכדי מצב של ממש. זה הערכה ולא אהבה, ביני לבינו אין אהבה כרגע, גם לא מהצד שלו ולא מהצד שלי. הוא בכלל לא מראה זה ככה באופן כללי וגורף. אז אני, אני לא רוצה

זה לא מגיע לי פשוט כך ונקודה. 

 

אני רוצה גבר שיעוף עליי, גבר שירצה להיות איתי ושאני לא אשאל את עצמי האם הוא בכלל רוצה?

אני רוצה גבר שיפנק אותי, שיפרגן לי, שלא יצפה שאני כל הזמן אפרגן לו

אני רוצה גבר

לא ילד. אני רוצה אהבה, לא פשרה

אני רוצה אהבה באמת, שמישהו יעריך אותי על פני מי שאני, על האדם שאני, על הלב שלי, על הנתינה שלי

שיקבל את האמנות שלי, שיהיה נאמן, מחויב, שלא יפזול לצדדים כל הזמן, שאני אהיה בחרדה

אני רוצה גבר, להקים איתו בית בישראל לא רק את הזרע

אני באמת רוצה משפחה כבר. אני רוצה אחד שיודע מה שהוא רוצה

שהוא מקבל ומכיל. שאני לא אהיה רק המטפלת אלא גם המטופלת

כי ככה זה, לא.?

נכתב על ידי , 1/9/2019 00:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזה לא משנה כרגע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זה לא משנה כרגע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ