לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מבוסס על סיפור אמיתי.



Avatarכינוי:  Saga.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2017

אל סבון בניחוח מרגיע


איך אני עומדת להתמודד עם זה

הפעם אני הולכת להתעקם

 

אומרים זה בא והולך הכאב

אצלי זה רק מתחזק

 

מדפים

על ראשי ספרים שלמים

מתלחשים סיפורים

איזה סיפורים

 

- - - - - - - - - - - -

 

כשאין טעם לכלום

כל שביב של שמחה נעלם

ענן שחור בגודל של איצטדיון מעל ראשי, עוקב אחריי ומוריד עליי ברד כל הזמן

ואין איפה להתגונן

ואין מי שיגונן

כל ברד שפוגע מותיר צלקות מדממות, סימנים כחולים על הנפש או מה שנשאר ממנה

שונאת הכל ואת כולם.

ובעיקר את עצמי

למה כל זה טוב?

אני גם ככה לא מצליחה בכלום. אין לי כוח לכלום

גם לא לנשום

גם לא לסחוט את הלב ולמלא אותו מחדש כמה פעמים בדקה

זה להיות לבד, בתוך בועת גהנום פרטית, בין כולם

ניצחון מוחץ לאפסיות

ניצחון מוחץ לדיכאון

גם לברוח לצד השני של העולם לא עזר, כי עדיין נאלצתי לחזור

להצית הכל באש

שלכולם יכאב, לפחות מאית כמו לי

והכאב מקפל, תוקף על רגע ורגע

ואי אפשר להתנגד

והכאב לא מבין לא, כמו החרא ההוא אז

אונס ואונס

כבר חוצה את הגוף

ושובר כל חלק בנפש

מרסק וכותש

להראות מי החזק

להראות מי השולט

להראות שאת רק אפס

כלי

כמו זבוב שנמחץ בתוך אגרוף

כמו הציפורניים שנשברות כשאת נלחמת בו

יצר ההשרדרות הפרימיטיבי משתלט

וכל מה שנשאר זה להשתמש במה שיש

לשרוט

לנסות לפחות להכאיב בחזרה

ואם לא לו

אז לכל השאר

כי למה שאתבוסס לבד בדם שלי

באיים הכחולים צהובים ירוקים שנוצרו

 

הם תמיד ממשיכים בחייהם

קריירה, זוגיות

ואת שם

קרטון מפוזר של לגו על הרצפה

שלא רק שאף אחד לא יחבר

אלא גם לא יאסוף

אולי קצת יכאיב למי שידרך

וזהו

 

גם ככל שהזמן עובר את שמה לב

שנאבדו כמה חלקים בדרך

שאין שום אפשרות להחליף או למצוא או לשחזר

חור באמצע הפאזל

מטריד את העין

אבל המח לומד להתעלם ממנו בסופו של דבר

אבל הלב תמיד יחפש

יחפש כל סוג של חלק

גדול מידי

קטן מידי

ינסה לסובב

או אפילו להכניס בכח

רק לסגור את החסר

לשים איזשהו פלסטר 

כי אם העין תראה שזה סגור

אז אולי המח יקבל את זה

 

אבל הפלסטר

הוא פלסטר

לא תמיד עמיד במים

לפעמים נשחק

לפעמים הדבק מתייבש

והחור נפער מחדש

 

לפעמים גם, מישהו מתבלבל

חושב שהחור הוא פח

לזרוק בו פסולת

זבל

שאריות

 

בסוף

כמו כל שאר החורים

הוא מתחיל להרקיב

ולהסריח

וכבר בלתי נסבל

וכל שנותר הוא רק למלא אותו

בבטון

עם קצת ברזל

לוודא שכבר לא יפתח שוב

למה משנה כמה חזק אנסה או ינסו לקדוח בו

לשבור אותו

ישאר חזק וסגור

 

ולאט לאט הבטון יהיה הרוב

פחות תאים חיים

העיקר להמשיך

מבלי שיכאב

כי אוי, כמה שזה כואב

נכתב על ידי Saga. , 15/8/2017 12:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSaga. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Saga. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ