לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Behind Hazel Eyes

סיפורים בהמשכים...חלקם צעירים וחלקם למבוגרים... מקווה שתהינו מהכתיבה.. ותגיבו :]


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

12/2013

Part 3


קייל שיפשף את החלונות כאילו הוא ממש מומחה זה,אבל אין סיכוי,הוא כל כך עשיר שאני אופתע אם אין לו עשרה מנקות בבית הענק שלו.
לעומת זאת ליאו עשה חצי עבודה,לא הרים את הספרים ניקה מסביב...
היה כייף לראות אותם מנקים,סוף סוף לראות גבר עושה עבודה כזאת.
ליאו ניקה..שלך אליי מבט וחייך..
-"מה אתה מחייך" שאלתי בחיוך..
-"כלום" אמר...כייף לי לנקות...זה מרגיע..
-"לפחות אם היית עושה את זה כמו שצריך" עקצתי..
חייך וחזיר את מבטו למדף הספרים..
קייל היה כל כך שקוע,אפילו לא הבחין בדיבורים שלנו..הוא חושב על משהו בטוח,אם לא הוא לא היה כל כך שקוע,לפעמים אני רוצה כל כך להיכנס לו למחשבות,לראות מה עובר שם חוץ מבנות כל הזמן..
קייל נעצר..הסתובב אליי ושאל: "היית חוזרת אליי?".
נעצרתי קפאתי לשניה,כי אני יודעת שכן הייתי חוזרת אליו.
ליאו גם נעצר בכדי לשמוע את התשובה שלי..
-"לא" עניתי בעצבים.
-"אוקי,אני שמח שלפחות אני יודע שלא היית חוזרת אלי,כי אני כן.." חייך והמשיך לשפשף את החלונות.
פי פעור,המשכתי לנקות,עכשיו אני לא צריכה להיכנס לו לראש,אני יודעת בדיוק על מה הוא חשב...הייתי חזרת אליו,אבל לא,אני לא אפול בפח שלו שוב.
ליאו המשיך לנקות וגם הוא שקע..שלושתינו היו שקועים במחשבות,לא נשמעו אף צלילים וץ מהציפורים בחוץ לספרייה והמתלית של קייל שזזה מצד לצד על החלון שכבר ממזמן מצוחצח.
-"אני הולך לשתות" ליאו אמר..נעלם לא הראה את פרצופו...
ליאו מתנהג קצת מזור מהבוקר,אני לא בטוחה אם זה בגללי אולי עשיתי משהו, או בגלל קייל או בכלל משהו אחר...אבל הוא ממש מתנהג מוזר. וזה לא אופייני לליאו.
קייל זרק את המתלית מידו והתקרב אליי " עוד מעט שמונה" אמר..."את עושה משהו אחריי זה?".
-"כן" עניתי ולא הסרתי מבטי מהרצפה הנקיה, יש לי ללמוד מלא,אני קצת מפגרת בחומר..
-"את צריכה עזרה?" שאל..
-"לא תודה קייל"...הרמתי מבטי לעייניו.."אני בסדר"..
עייניו נצצו,ירוקות בוהקות...כייף היה להיסתכל עליו,הוא היה מראה מדהים לעניים..
אבל חזרתי ואמרתי לעצמ בראש שלא!, אני לא אכנע למבטים ולדיבורים שלו. אני לא אסלח לו על מה שעשה לי.
שמענו פיצוץ שמגיע מהמסדרון של בית הספר...נלחצנו. רצתי ישר החוצה.
ליאו בחוץ!.
יצאנו מהספרייה וראינו את ליאו מוטל על הרצפה,נראה שהיה ללא הכרה...
נבהלנו רצנו לליאו.."ליאו? ליאו? תתעורר מה קרה? נפלת?"...שאלתי בלחץ.
ליאו לא הגיב.
קייל נעמק מעליינועם מבטו שמופנה לדלת,עניו הירוקות נהפכו גדולות,היה מבוהל.
סובבתי ראשי לכיוון הדלת לראות על מה הוא מסתכל.
ליבי דפק...מהר.
עמדו שם שלושה גברים רעולי פנים,לבושי שחור, התקרבו בצעדים איטיים לעבריינו.
נעמדתי,קייל הזיז אותי למאחורי גבו,אמר לי "לא לזוז".
שלושת הגברים בשחור נעמדו שני מטרים אחדים מאיתנו.
-"שלום לכם" אמר האמצעי שביינהם.."אני פטריק, ואתם?"...
מובוהלת כולי,התחלתי לרעוד,לא הבנתי מה עומד מולי,ראיתי את החיוך שיוצא לאמצעי שביינהם דרך המסכה,מה הוא רצה?למה דווקא לבית הספר? כל כך הרבה שאלות היו לי באותה רגע שלא יכולתי בכלל לחשוב על תשובה אליהן.
-"מה אתם רוצים? למה נכנסתם לפה?" שאל קייל בהיסוס.
-"ששש" אמר הימני שבינהם..."אל תדר יותר מידי,תיקח את החבר שלך ואת החברה שלך ותבואו אחרינו".
קייל נשאר עומד לא זז...לא הבנתי מאיפה נהיה לקייל האומץ הזה פתאום..,"ואוו" חשבתי לעצמי.
ליאו התחיל לזוז...התקדמתי צעד לכיוונו של ליאו, הבחור בשחור השמאלי הוציא את נשקו וכיוון עליי,לקחתי צעד אחורה בחזרה..אוחזת לקייל מאחורי הגב את ידו.
-"קום" צעק הבחור האמצעי לעבר ליאו, "תעמוד ליד החברים שלך,ופעם אחרונה שאנחנו אומרים,תבואו אחרינו".
הצד הימני בראש של ליאו היה מדמם,כנראה הם הביאו לו מכה או משהו,קיוותי שזה לא חמור.
קייל תפס את ידי ואני תפסתי את ידו של ליאו,והתקדמנו אחרי השודדים.
ליאו בקושי יכל לפתוח את עין ימין שלו,כאב לו,כל כך ריחמתי עליו, וקייל...פשוט הלך ושתק,הרגשתי שהוא מפחד,אבל הוא לא הרבה שום פחד.
-"אתם בסדר?לאן אנחנו הולכים?" שאל ליאו בחוסר מודעות למה שהולך מסביבו.
התכוונתי לענות לו אבל אחד השודדים הסתובב וכיוון לעברי את נשקו שהיה במרחד 4 ס"מ מפרצופי,נפקחו עניי נפער פי,כל כךנבהלתי,קיל וליאו קפאו במקום,השודד כל כך מהר זז לעברי שאפילו לא הבחנתי בו מתקרב.
-"להיות בשקט אמרתי,לא להוציא מילה,פשוט להתקדם. והבא שידבר,מבטיח שאני לא יאיים עם קנה מול ראשנו,אלא כדור בראשו."
הזיז ממני את האקדח וחזר מהר שוב לשני האחרים.
קייל התסכל עלי מפוחדת חיבק אותי..החזרתי לו בחיבוק..ליאו שוב בחן אותנו והשפיל מבטו חזרה לרצפה.
לא הרגשתי בסדר עם ליאו,אני אמורה להיות לצידו לא לצד קייל,אבל קייל כל כך מרגיע אותי שזה מטורף.
המשכנו להתקדם אחרי השודדים,הגענו למקלט של בית הספר,נעלו אותנו שם.."חכו לפקודה!" פקדו עליינו ויצאו.



נכתב על ידי Anonymous_hg , 26/12/2013 17:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



62
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , ספרות , בלוגים קבוצתיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnonymous_hg אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Anonymous_hg ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ