לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טקסט פוליטי


מישהו פעם אמר לי שדעות יש כמו חורי תחת. גם לי יש חור תחת!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

3/2015

אי אפשר בלוג פוליטי בלי פוסט על הבחירות


האמת שהבחירות האלה הן הבחירות הראשונות בחיי שבהן אני מתקשה להחליט למי להצביע.

אני מעולם לא הייתי מהמצביעים של המפלגות הגדולות. בפעמים שניתנה לי זכות בחירה, תמכתי לרוב במפלגות שלא היו בין המנצחות הגדולות, אבל התיישבו בול עם האג'נדה שלי (שכפי שכבר הבנתם היא לא בדיוק האג'נדה הישראלית המקובלת).

אבל הפעם, בהתחשב בעובדה שהעלו את אחוז החסימה, אותן מפלגות קטנות שהצבעתי להן בעבר כבר אינן רלוונטיות בכלל, ואם בעבר היה חשש (שגם לעיתים התקיים) שלא יעברו את אחוז החסימה, אז הפעם הן בטוח לא יעברו, ויותר מזה, חלקן אף נסגרו והתפרקו.

אז מה יש למי שמאמין בחופש הפרט וכלכלה חופשית לעשות הפעם? מה יש לנו לעשות ביום הבחירות?

למי אני אצביע? בחנתי את מה שיש על השולחן ואלה המסקנות שלי:

 

1. Why libertarians don't like waking up? It disturbs the NAP

מהצד השמאלי של המפה, המפלגה היחידה שרלוונטית לנושא היא מפלגת מר"צ. אם אתה, הקורא, בעל דעות מדיניות שמאלניות עם אמונה אמיתית בחופש הפרט זו המפלגה שלך. 

זה לא אידיאלי. אפילו ממש לא!

אין ספק, שבתוך המצע של מרצ יש לא מעט בעיות עבורנו, הקפיטליסטים החזיריים, כפי שחברי המפלגה יכנו אותנו. 

הם מאמינים במערכת סוציאליסטית שתתערב בחיי הפרט ותיצור, מערכת מסועבת של מיסים ומכסים ועוד כל מיני מילים מגונות שכאלו.

אבל....וזה אבל גדול...זו המפלגה היחידה שאני יכולה לומר בוודאות שהיא מתאימה לשמאלנים שבנינו.

קודם כל, כפי שאומרת הכותרת לסעיף זה, עיקרון NAP מתיישב בול עם הגישה המפוייסת של גלאון וחבריה למפלגה.

דבר שני (או יותר נכון דברים), מכל מפלגות השמאל שתומכות במערכת כלכלית סוציאליסטית מרצ היא היחידה שמתייחסת לחופש הפרט כערך חשוב. לאורך המצע של המפלגה יש מספר התייחסויות לחופש בחירה. אומנם, באופן מוגבל, כמו למשל בשימת הדגש על זכויות המיעוטים, או  ביטול המאגר הביומטרי. ההסתייגות כאן, שעם כל הכוונות הטובות, והצעד בכיוון חופש הפרט, כל הפעולות שמוצעות לתיקון המצב נוגעות להתערבות מדינית, או להוספת מוסד מדיני נוסף שיהווה אלטרנטיבה למוסד המדיני הלא מתפקד וכו' וכו'.

 

הרשימה - 

האמת היא שמעבר למספר שמות בודדים ברשימה אין לי מידע מעמיק או ידע מוקדם לגבי החברים, לכן אני בוחרת להתייחס לשני חברים עיקריים שבעיניי מקיימים את הקונפליקט הקיים במפלגה הזאת.

את זהבה גלאון כולנו מכירים, היא אושיה ציבורית וסלב מקומי. אבל היא גם, אם לומר את זה באופן הכי עדין שאני יכולה, מעצבנת.

היא מדברת יפה סה"כ ונותנת נאומים כריזמטיים (אם רק לא הקול המעצבן שלה!!!). אבל, האג'נדה הכלכלית שלה אינה מתיישבת עם קפיטליזם. אני בכלל לא בטוחה שהיא מבינה שקפיטליזם הוא לא אותו יצור שמציגים לנו בחדשות, העונה בכלל על ההגדרה אוליגרכיה. כך, שמבחינה כלכלית אין על מה לדבר. 

מהבחינה החברתית יש על מה לדבר, ואולי זה אפילו פתוח לדיון. אין ספק שכראש המפלגה היא מובילה הבנה של הבעיות של החברה הישראלית. לצערי, הפתרונות שהיא מציעה אינם רלוונטיים בעיניי, ועלולים אפילו להזיק. ואני אסביר - כאשר גב' גלאון מזהה בעיה היא תוהה כיצד המדינה תפתור אותה. בעוד אני, כליברטריאנית, מאמינה שהפתרון לא בהכרח צריך להגיע מהמדינה אלא מהאזרחים. הגישה של גברת גלאון נובעת מתוך פטרנליזם שמציק לי ומעיק לי.

לעומתה עומד אדון מוסי רז. רז הוא אומנם קרוב מאוד בדעותיו לזהבל'ה והדובים במפלגה, אבל הוא מייצג את הצד הליברלי במפלגה. רז הוא בין מקימי השדולה לקידום צבא מקצועי (שתצליח במהרה בימינו, אמן). כפי שאני רואה את זה, הוא וחבריו הם הקול השפוי במפלגה, והם הסיבה שמרצ היא ברשימת ההמלצות שלי. אומנם מבחינה כלכלית הם עדיין חשים פטרנליסטיים ומעודדים התערבות של המדינה, אבל מעבר לעיקרון ה-NAP המוכר לליברטריאנים השמאלנים, הוא גם תומך נלהב של חופש הפרט. אני לא יודעת מה קורה בתוך ישיבות סגורות של המפלגה, אך אני די בטוחה שהוא זה שמוביל את השיח זכויות וחירויות שמייצג אותם כמפלגה ליברלית הדואגת שהמדינה תצא מחלק נכבד מהדפים בחיינו האישיים.

 

לסיכום - 

מרצ, היא אומנם מפלגה התומכת בכלכלה מתוכננת, אבל מצד שני היא מפלגה שתביא לשינוי חברתי ליברלי, לפיו יהיה יותר חופש בחירה, יותר חופש תנועה, והרבה פחות התערבות של המדינה. לכן אני מאמינה שזו המפלגה שמתאימה לחברי הליברלים שתומכים בשיחות שלום, ובסיום הכיבוש. 

 

2. השם קולקטיביסטי אבל האג'נדה אינדיבידואליסטית.

כן, אני מדברת על מפלגת "כולנו" של משה כחלון. אותה מפלגת מרכז, שאינה הולכת ימינה או שמאלה, או איך שאחד המרצים שלי באוניברסיטה קרא לזה "מפלגת סופרמרקט". המפלגה זו מומלצת לכל אותם אנשים שהנושא המדיני הוא לא עיקר העניין שלהם, ומעדיפים להתעסק בחיים האישיים שלהם במדינה. אותם אנשים שמבחינה בטחונית הם לא ממש בעלי דעה, אבל מרגישים על בשרם שיקר פה יותר משם, ושהבירוקרטיה מעיקה פה יותר משם.

גם המפלגה הזאת לא אידיאלית. למה לא? כי אם מתהפכת לכם הבטן כשמעודדים יציאה לעוד מבצע צבאי, כנראה שלא יהיה לכם נוח עם הבחירה שלכם אם זה יהיה המצב. בכל זאת, כחלון הוא ליכודניק שרק לאחרונה ברח משם כדי להנהיג מפלגה לבדו. זו מפלגה שמדברת על "אופק בטחוני" ולא על "שלום". אבל חוץ מזה המפלגה הזאת היא "ליברלית".

כחלון, או מישהו אחר שם במפלגה, מבינים כלכלה (או לפחות מבינים אותה כמו שאני מבינה אותה). הדרך עוד ארוכה עד לכיוון של הפרטה אמיתית והחזרת הכוח לעם, אבל "כולנו" מעודדים צעדים קטנים בכיוון הנכון. 

אני חייבת לציין שכשקראתי את המצע שלהם נהיה לי נעים בבטן, היו שם כל מיני משפטים כמו "צימצום הבירוקרטיה", "ביטול רגולציה מיותרת" ו"לפעול בשקיפות". כל זה באמת מדברת לנפש שלי כליברטריאנית וקפיטליסטית. מצד שני גם היו שם כל מיני משפטים שהיו כסכין בגב הליברלי שלי כמו "סבסוד מעונות יום וצהרונים" "יישום מסקנות הוועדה למלחמה בעוני" ועוד כל מיני אמירות חברתיות כאלה. אמירות מאוד פופולריות היום אבל שעלולות לפגוע בחופש שלנו ולהעלאת מיסים (ואני לא אוהבת שמעלים לי מיסים, זה כואב לי בכיס ולא נעים לי בכלל).

 

הרשימה - 

רובה מגובשת סביב שמות חדשים בפוליטיקה הלאומית, חבורה מעט אנונימית, שרק מי שממש מעורב בפוליטיקה הישראלית שמע עליהם בעבר. אני הייתי בטוחה שאני מעורבת, ויודעת, אבל האמת היא שזהיתי רק 4 שמות מכל הרשימה ואני לא בטוחה אם זה מביך עבורי או מביך עבורם.

 

אז שוב אציג שניים שמייצגים מבחינתי את מהות המפלגה - 

מצד אחד יש לנו את מנהיג המפלגה, משה כחלון, האיש וה"כמעט הפרטה", כמו שאני אוהבת לקרוא לזה. הוא בכיוון הנכון, הוא יוביל מפלגה שתקיים צעדים קטנים לעבר שוק חופשי, והוזלת מחירים בישראל. אין ספק שמדובר באדם שיודע שכדי שיהיה זול יותר, צריך לעודד תחרות; שכדי שיהיו יותר מקומות עבודה, צריך תחרות; וכדי שיהיה לאזרחים קצת יותר נוח ופשוט בחיים, נחשו מה, צריך תחרות. 

הוא איש ימין, כולנו יודעים מאין הוא מגיע (הליכוד) ואין ספק שמבחינה מדינית לשם הוא גם הולך. אבל, נראה שהוא שם את הנושא המדיני במצע המפלגה כי "זה הנוהג" ולא כי זה מה שמעניין אותו לעסוק בו. הוא הצהיר במפורש שהוא יהיה שר אוצר, והוא הצהיר במפורש שעניינו בכלכלה. אני בטוחה, לפי הצעדים שנקט בהם כשר בממשלות הקודמות, ולפי ההצהרות שלו, שהוא ישמש כשר אוצר נהדר. יכול להיות שהרגע הראשון יפגע במספר אנשים, אבל לטובת הכלל והעתיד, מדובר בתהליכים שיעודדו ויעזרו לצמיחה במשק הישראלי.

מצד שני, הבחורצ'יק הנ"ל, לקח כמספר 5 במפלגה שלו את הירושלמית, הפמיניסטית, החברתית, הסוציאליסטית, רחל עזריה. אותה אני מעמידה כשיקול נגד לכחלון.

אם רחל עזריה תהיה חברת כנסת, היא תנסה להעביר בשיתוף פעולה עם חברי מפלגת העבודה, חוקים המתאימים למפלגת העבודה. רחל עזריה היא ממנהיגי המחאה החברתית של 2011, היא עודדה את סבסוד הגנים והצהרונים, כחלק ממחאת העגלות. אותו חוק שבזכותו היום הורים לילדים בני 3, לא יכולים לשלוח את ילדיהם לכל גן שבו הם יחפצו, אלא אך ורק לגן ממלכתי. לא רק זאת, בזכות אותו סבסוד של הגנים, אם ילד בן 3 נשלח לגן כזה הוא גם צריך להיות גמול מחיתולים, כי זה הכי ריאלי לדרוש מילד בן 3 לא להשתין על עצמו. תודה לך רחל עזריה בשם כל האמהות שבוכות כל לילה כי הילד עוד לא נגמל מחיתולים בגיל 3 (שזה אמור להיות נורמלי, אבל לא בישראל). רחל עזריה לקחה את החופש של הילדים להשתין על עצמם עד שיהיו מוכנים להסיר את החיתול, רחל עזריה תיקח עוד כמה חירויות אם תינתן לה ההזדמנות. זה יהיה מאוד בעייתי אם היא תצליח להעביר הצעות חוק "חברתיות" נוספות. 

 

לסיכום -

מדובר במפלגה עם מצע כלכלי נכון וזהיר. יש להם סיכוי טוב לשפר את המצב עבורינו, אזרחי ישראל. אבל מצד שני, בזכות מספר חברי מפלגה שאינם מבינים לחלוטין מה התערבות של הממשלה כוללת בתוכה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בפלונטר. אולי דגם מוקטן ופחות, הרבה פחות, מזיק של צ'ילה בימיו של פינושה. 

 

בהתחלה גם רציתי להמליץ על הליכוד, אבל ככל שהתקדמתי הבנתי שההמלצה שלי נוגעת לזה, שבאופן קלאסי ומסורתי הליכוד הוא מקומם של הליברלים. אבל לצערי בפריימריז נבחרו הרבה שמות שלא מתאימים לאג'נדה ובאופן כללי הצעדים הכלכליים שנעשו בישראל בשנים בהן הליכוד בשלטון היו לקידום אינטרסים אישיים של חברי המפלגה או חבריהם של חברי המפלגה ולא לקידום ענייני הפנים והחוץ של המדינה והאזרחים.

לכן, החלטתי בסופו של דבר לא להמליץ. מי שעדיין מרגיש שהבית הטבעי שלו הוא בליכוד ורק עם הליכוד הוא יוכל לשנות שיצביע להם.

האמת היא שאני מבחינה מדינית-בטחונית, לחלוטין תומכת בעמדת הליכוד. אבל מבחינה כלכלית- חברתית, שזה עיקר העניין סביב ההמלצות שלי. בחרתי שלא להמליץ על הצבעה לליכוד.

 

האמת היא שאני עוד לא יודעת למי להצביע. בעבר, המפלגות הקטנות, ובראשן "עלה ירוק- הרשימה הליברלית" שרצו בשנה שעברה, התאימו לי בול. אבל השנה, עלה ירוק מכרו את השם לקבוצה שבינה לבין האג'נדה שלי יש רק לגליזציה של סמים קלים. חוץ מזה אין שום מפלגה שאני אשן טוב בלילה עם הבחירה בה.

 

מי יתן ונתעורר ב-18/3 לבוקר ליברלי יותר 

 

נכתב על ידי , 15/3/2015 13:51  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBabaYaga אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BabaYaga ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ