לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פאנפיקים על הארי פוטר


כאן יופי כל הפאנפיקים שלי :) מקווה שתהנו, תאהבו, תיסחפו, תקראו וכו'. אולי אני גם אכתוב מילה או שתיים על מה שעבר עליי, אם אזדקק לזה. אה כן, כמעט שחכתי! "מחזמר מאוד פוטרי" יופיע פה בתור סיפור.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2013

מכתבים לדראקו - 1


פרטים

דירוג הפאנפיק: PG
זאנר: מכתבים ?!
שיפ: דראקו מאלפוי+שירן כהן

תקציר: שירן קיבלה עונש נוראי בגלל שהיא ומאלפוי רבו. הם חייבים להיות ידידים עד סוף אותו שבוע. הם מצליחים, איכשהו לסבול זה את זו, ונהיים חברים טובים ועכשיו דראקו רוצה שהם יתכתבו בחופשה.

 

היי שירן! זה אני, דראקו מאלפוי.
חשבתי שנתכתב במהלך החופשה. מה את אומרת? תתני את המכתב לינשוף, הוא כבר ימצא אותי.
אז.. מה יש לאמר?
אני מבלה באחוזת מאלפוי, רב ביום בטן-גב, או מכין שיעורים שקיבלנו.
ההורים שלי לא יודעים על הידידות שלנו, אז המכתבים חייבים להגיע אליי, ולכן תשתמשי רק בינשוף הזה!
רק פעם אחת בהיסטורית מאלפוי הייתה ידידות בין רינבקלו לסלית'רין. האמת שבסוף הם נהיו זוג, והם הסבא וסבתא רבא של אבא שלי, אבל הוא עדיין מתעב את הרעיון הזה.
איך את מתקדמת בחיבור בשיקויים? אני די תקוע בחומר הרביעי- אצות מרווה. איפה לעזאזל הדבר הזה גדל, ובאיזה תנאים? חרשתי את כל הספריות באזור, וגם את הספרייה שיש לי בבית. לא מצאי. יש לך מושג? אם כן, בבקשה תכתבי לי!
למרות שסוורוס שנייפ אוהב אותי, ז"א אני התלמיד האהוב עליו, אז אין מה לדאוג..
אני באמת מקווה שתשלחי מכתב, כי אחרת חבל על הטרחה שלי, נסי את לנעול את עצמך בתוך ארון אם עששית אחת, פיסת נייר, מעטפה וכס דיוו! בחיי איזה נוצה איומה! אני שונא אותה!
טוב נו... נסבול אותה. איכשהו. היא לבנה ומאוד ארוכה, אז תמיד שאני כותב היא מדגדגת אותי וזה מעצבן.
אגב, אני כבר לא שונא את הגברת מקגונגל. אני דווקא דיי מחבב אותה. בזכותה אנחנו ידידים טובים, ואם לאמר את האמת, אני די נהנה מזה.
אני עייף, אז אני פשוט אחכה שתשלחי לי מכתב ואז אכתוב לך עוד.
שלך,
מאלפוי

נכתב על ידי , 5/12/2013 11:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דראקו מתאהב - 1


פרטים

דירוג הפאנפיק: PG
זאנר: סיפורי אהבה
שיפ: דראקו מאלפוי+שירן כהן

תקציר: דרקו קר הלב, מתרכך ומתאהב. מילא אם בסלית'רינית, אבל לא! הוא בוחר דווקא בשירן כהן, גריפינדורית ישראלית, להיות אהבתו הראשונה.

 

"השנה השלישית מתחילה!" אומרת שירן, בעודה עולה על המטוס להוגוורטס. מכיון שהיא גרה בישראל, היא לא מגיעה בדרך הרגילה- רכבת, אלא במטוס. היא מתיישבת על המושב האהוב עליה ושמה את המזוודה הכבדה שלה על המדף שמעליה. היא מביטה בשמחה על ערמת השקיות של הציוד שלה לשנה החדשה. היא התרגשה. היא פתחה את המיטה שבמושבה, והניחה את ראשה על הכר. היא עצמה את עיניה- ונרדמה.
"כולם לרדת!" שירן התעוררה בבהלה, ומיהרה להוריד את מזוודתה מהמדף, ולהכניס את השקיות לעגלתה. היא הכניסה את המזוודה לעגלה, וירדה במהרה מהמטוס. עיניה עברו על פני העוברים ושווים, עד שקלטה את החבורה1; רון הרמניוני והארי. היא מיהרה אליהם. "הארי, רון, הרמיוני!" קראה- ונופפה בידיה. הם הפסיקו את שיחתם, ורצו אליה. הארי חיבק אותה, לאחר מכן רון, ולבסוף הרמיוני. "הארי, רון תסחבו לי את העגלה" אמרה שירן במבט מתחנן. "הפעם לא ניכנע!" אומר הארי בגבורה, אבל אז שירן דוחפת אותו חלש לכיון העגלה, והוא עושה פרצוף חמוץ. "או שלא.." מלמל רון, ועוזר להארי לדחוף את העגלה. היא והרמיוני צוחקות. הם מפטפטים להנאתם, ולפתע שירן שואלת "רון, איפה אחותך?". רון עושה מבט "חושבים", ואז צועק. "אוי לא! היא הלכה לרגע! היינו אמורים לחכות לה!" כולם גילגלו עינים, והחלו להסתובב באזור ולצרוח את שמה של אחותו של רון, ג'יני. לאחר שמצאו אותה, הם נכנסים לטירה, ומתיישבים בשולחן גריפינדור.
"שלום, פוטר" אומר דראקו מאלפוי, הבחור המעצבן ביותר בסלית'רין, יורק את ה"פוטר". "אני רואה שהתכנסתם כאן כולם. הבוצדמית, צמד הביסלים, אתה והבחורה ההיא". "יש לי שם, אתה יודע, מאלפוי? או שזה מעבר ליכולתיך לזכור שם פשוט כל-כך?" שירן אומרת בלגלוג. "שתקי, שירן. אני זוכר את שמך, הוא פשוט לא לרמה שלי". "אתה שוויצר מנופח" עונה שירן. הוא מביט בה כשואל- "מה זה בכלל?". "פשוט תסתלק. כל דקה לידך גורמת לנו להרגיש לא טוב. כבר יש לי בחילה רק מלאמר את שמך" אומרת שירן. הוא אומר לה שהיא עוד תצטער על זה וכו', הקשקוש הרגיל. אבל אם לאמר את האמת, אף פעם שירן לא הצטערה על פתיחת השנה שלה- לגלוג על דראקו. זה היה מן תחביב. היא הייתה מי שתמיד "הצילה" את החבורה ממנו. כשהתרחק, כולם פרצו בצחוק, עד שהתחיל טקס המיון.

"אני לא מאמין שהשנה האגריד מלמד! הוא רצה את זה תמיד!" אומר הארי. "המורה החדש, לופין היה איתנו ברכבת" אומרת הרמיוני, למרות שהיא יודעת שאין טעם, כי בין השאר, שירן הייתה מיוחדת, באיזשהו אופן. היא ידעה מה אומד לקרות. ההרי יש ספרים וסרטים, שמתברר שכל פרט ופרט בהם נכון, כך שרק אם הרמיוני תגיד דבר שלא כתוב שם, שירן לא תדע מזה. "אנחנו יודעים שאת יודעת" אמר רון במהירות, לפני ששירן הספיקה לאמר שהיא יודעת. "יש! אמרתי לפנייך!" קרא, ולאחר מכן פרץ בצחוק מתגלגל, שסחף את כל החבורה. "טוב אז.. כאן דרכינו נפרדות. אני והארי הולכים לחדרי הבנים ואתן לחדרי הבנות. ביי אחות, הרמיוני ושירן" אומר רון בדרמטיות. כולם צוחקים. זה טיפה מוזר. הכוונה- רון הוא טיפוס די פחדן, אבל אפשר לאמר שהידע של שירן די עזר. הוא ידע שלא יקפוצו עליו יצרים במסדרונות.

בשיעור על חיות קסומות, הם הכירו חיה מדהימה- היפוגריף. כולם נסוגו, ורק הארי הסכים לנסות להקרב אליה, ולאחר מכן, שאחרים ניסו, עשה מאלפוי טעות. הוא העליב היפוגריף. בקביק, ההיפוגריף איתו למדו, תקף את מאלפוי ושרט את מרפקו. מאלפוי התמוטט במקום, והאגריד לקח אותו למרפאה. השיעור נגמר. "אלוהים. אתם חושבים שמאלפוי יהיה בסדר?" שאלה שירן, למרות שידעה. "חשבתי שאת יודעת. ולמה זה בכלל אכפת לך?" ענתה הרמיוני, ולמשמע התשובה של שירן, גילגלה עיניים. "אני יודעת" אמרה שירן, "ואני פשוט מפחדת שלא יהיה לי על מי ללגלג".

נכתב על ידי , 5/12/2013 11:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשיקה חפוזה - פיקצר


פרטים

דירוג הפאנפיק: pg13
זאנר: נשיקה ?!
שיפ: דראקו מאלפוי+שירן כהן

 

"אבא אמר שאוכל לקבל את הראש שלו" סיפר דראקו לחבריו. רון, הרמיוני, הארי וחברתם שירן בדיוק עברו שם.
"מה אמרת?" שאלה שירן באיום, מסמנת לחבריה ללכת להאגריד, לבקר אותו.
"אמרתי שאבא שלי יתן לי את הראש של ההיפוגריף בקביק אחרי שהראש שלו יערף"
"רק חסר לך שתחזור על זה!"
"אבא שלי יתן לי את הראש של ההיפוגריף בקביק אחרי שהראש שלו יערף"
שירן זינקה והצמידה את מטה הקסם שלה לצאוורו של מאלפוי. היא הייתה עצבנית כל כך, ומאלפוי הספיק להפוך את המצב שלא שמה לב.
כעט היא זו שנצמדה על הסלע, ושרביט מכוון אתל צאוורה.
הוא התקרב אליה, מתחיל לאמר את מילות הכשף.
"אפילוס" אמר, והתנשף. הוא הביט אל תוך עיניה.
"פה" אמר מתנשף. הוא לא יכל לעמוד יותר בפיתוי. הוא היה כל כך קרוב אל השפתיים שרצה לנשק, ואל העיניים שיכל להביט בהן יום שלם.
גם שירן הרגישה ככה. היא לא עצמה את עיניה שהתקרב, אלא ניצלה את ההזדמנות להביט את עיניו הכחולות-אפורות, ועל שפתיו המצחיקות.
הוא הצמיד את שפתיו לשפתיה בעדינות, שוכח שחבריו קראב וגוייל צופים בו מנשק גריפינדורית.
היא לא התנגדה, פשוט עצמה את עיניה, והניחה לעצמה לשקוע בנשיקה.
שהנשיקה פסקה, היא פתאום קלטה.
"מאלפוי נישק אותי" חשבה לעצמה. היא הפילה את המקל שלו, ואספה את שלה, שנפל.
היא רצה משם.
מאלפוי הביט בה מתרחקת.
"חכי, שירן!" קרא, שקלט שהיא בורחת משם.
הוא אסף את המקל שלו, ורץ אחריה. הוא שמע אותה בוכה מתוך אחד התאים בשירוטים של מירטל.
"... מירטל מה אני אמורה לעשות? מצד אחד אני אוהבת אותו ו-"
מאלפוי שמע את זה. היא אוהבת אותו!
המקל נפל לו, ושירן פסקה מלדבר.
היא ניגבה את דמעותיה בשרוול, והציצה.
"מאלפוי.." סיננה.
"כן. אני רוצה לאמר לך משהו. אני אוהבת אותך" הוא מאר. חלש. בקושי שמעו אותו. אבל שירן שמעה.
"באמת?" שאלה. לא בתקווה, אבל גם לא בפחד. זאת אומרת, כן בפחד. בפחד שהוא משקר. שהנשיקה לא הייתה כלום בשבילו.
"כן.." הוא מילמל.
היא חייכה. בשביל לראות את החיוך הזה, מאלפוי יכל לחזור על הסצנה מיליון פעם.
החיוך שלה רץ במוחו במשך כל היום ההוא.

וזהו. הנשיקה החפוזה שנתן מאלפוי לשירן, התחילה סיפור אהבה.
סיפור אהבה נפלא!

נכתב על ידי , 5/12/2013 11:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפאנפיקים! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פאנפיקים! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ