לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אחרי שהשתחררתי מהצבא וטסתי לי לדרום אמריקה אני סטודנטית לתקשורת שזהו חלום שלי מגיל 5. החלום שלי הוא לשנות את מערכת החינוך בארץ ולחיות במדינה שלי בשקט כלכלי ונפשי שלי ושלכם.

כינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2013

האם אני בוחר באמת?




בזמן האחרון כל מה שנאמר לנו בחדשות הוא סביב האזנות של האמריקאים בגרמניה צרפת ועוד מדינות אירופאיות שעצבניות כרגע על אובמה מאוד. מה שמפתיע שלמרות השקט היחסי שיש בארץ בגלל החזיתות שעסוקות בעצמן כרגע המאבק החברתי אינו חוזר. נראה שהמדינה הצליחה להשתיק אותנו לאחר שגרמו לפעם האחרונה שבא יצאנו להפגין להיות אלימה ובכך לכלי התקשורת לגנות את אותה מהפכה חברתית. אותה התעמולה ההמונית שכולנו בולעים מדי יום שאם נרצה נצליח כי הכול תלוי בנו ובעצם לא תלוי בממשל משתיקה אותנו לחלוטין!

 

האם שכחנו שהמצב לא השתנה? שהורים עובדים עדיין רעבים ללחם, שהמס שאנו משלמים לא מאפשר לנו לנשום לרווחה גם לאחר קבלת המשכורת, שעל מנת שזוג צעיר במדינה יקנה דירה הוא חייב לעבוד קשה מאוד כמה שנים ורק לאחר מכן לקחת משכנתא שתקרקע אותו ל25 שנה לתשלומים לא סבירים ונורמאליים ושבעצם כל האגדות שמוכרים לנו בטלוויזיה לא קורות ולא יקרו אלה אם כן ההורים שלכם עשירים מאוד.

בבחירות האחרונות בגלל כל מבצע עמוד ענן שהתפתח באופן מופתי לאחר תחילת ההפגנות כדי לעצור אותן וגייס אלפי מילואימניקים שלא עשו כלום בסופו של דבר דאגו להפחיד את העם בצורה כזאת שלא הסתכלו ימינה או שמאלה וכל מה שראו זה את העניין הביטחוני אפילו לא חשבו לרגע מה קרה לאותה אמא שעדיין חיה לה צעד אחד מהרחוב.

 

האם אנחנו תושבי מדינת ישראל מצביעים לליכוד בגלל העבר שבו היה בגין מנהיג העם הפשוט מנהיג סוציאלי שמטרותיו הינם חברתיות בעיקר ולא הבנו כי כיום ביבי מנהיג קפיטליסטי שמאמין בשיטה האמריקאית שמוכרת לך חלום שכולל אלפי הומלסים שבעקבות כל תעמולת ארה"ב חושבים שעצם היותם ברחוב ללא כל ביטוח או עזרה זוהי אשמתם כפי שנמכר להם בסרטים?

ביבי נחשב לייצוג הכי חזק שלנו שהיה באו"ם עקב היכולת שלו לחזור במהלך אותו ראיון על אותן המטרות שוב ושוב כך שהן נכנסות לנו לתת מודע("מדינת ישראל הינה המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון"). האם גם אנחנו הלכנו שולל עקב יכולת זאת ויכולתנו לחשוב הלכה לחלוטין?

 

אני בדיוק כמוכם ראיתי חדשות באותה תקופה והאמנתי כי הבחירה הנכונה היא הבחירה בביטחון ובראייה לאחור הבנתי את המניפולציה שנעשתה לי, האם יש דרך כלשהי להימנע מכך להתחסן לדבר זה ולראות את האמת ללא כל המניפולציות? או שעתיד הדמוקרטיה שכל כך חיכינו לה והערצנו את שליטת העם כבר אינה הנכונה שכן במקום שאנו נשלוט הפכנו להיות שפני מעבדה העוברים שטיפת מוח תעמולתית בכל רגע נתון על מנת שנבחר כפי שהם רוצים בדיוק?

 

לדעתי דווקא בעקבות כך שאנו העם עדיין שולט ואיננו לגמרי נתונים לחסדי הממשל שלנו עלינו להסתכל על אותה כתבה או סרט שיצא בספק ולהבין שהעובדות אכן קרו אבל יכול להיות שדווקא זה מוצג לנו מרצון מסוים בכך שנפעל כפי שהם רצו. אינני מטיפה לשינוי ולפד היסטרי מכל דבר פשוט פתחו את עינכם ואל תקשיבו ותקראו רק מה שמוצג לכם בכותרת הראשית אלה תראו ותחפשו את הדעות המנוגדות ואת הדברים הקטנים ובכך תאפשרו לעצמכם לבחור את מה שבאמת לבכם חפץ ולא מה שמכווינים אותכם לעשות.

נכתב על ידי , 3/11/2013 18:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצורי הזמן




לפני כמה שבועות הלכתי להרצאה בנושא התחדשות יהודית פאנל משולב שאחד מיושבי הפאנל היה שר החינוך שי פירון. הדיון היה במטרה לנסות לקרב חילוניים ודתיים לנסות לגשר על הפער שנוצר במרוצת השנים. במהלך הפאנל המשפט שנאמר ע"י אחד מיושבי הפאנל שהכי הטריד אותי לאחר מכן היה כי אנו הרצים קדימה הלא מהססים המאמינים כי הזמן רץ ויש להספיק לעשות ומהר לא מבינים בעצם כי יש אנשים שאינם בנויים כך יש אנשים שלא יכולים לרוץ כך ודבר זה מלחיץ אותם מאוד וזוהי אחת הסיבות העיקריות של החזרה בתשובה ע"פ דעתו.


לאחר שחזרתי הביתה וחשבתי על כך יש משהו במנטליות הישראלית שאכן רץ מהר מאוד ויש משהו במטאליות של הדת הקיצונית לעצור את הזמן בכך שלא נכנסים הביתה כלי תקשורת ולומדים את אותו הספר כל הזמן ורק מעמיקים בו יותר ויותר.

המנטאליות שלנו זאת שאני גדלתי בה זוהי מנטאליות שבה ב 8 בערב יש חדשות שאותה מערכת חדשות כל 5 דקות עוברים מנושא לנושא במטרה להספיק כמה שיותר, כל הזמן רצים לקראת פיסת המידע החדשה, לקראת העדכון שנמסר כרגע, השידור חי ממקום האירוע, אותו משהו שגילו וישנה את עולמנו ואותה פרה קדושה שנשחטה כרגע לעיני כל עדת ישראל. וכל זה לאחר שרוב מתושבי ישראל האכילו את הילדים הכניסו אותם מהר למקלחת וניסו כמה שיותר מהר להשכיב אותם לישון לאחר שמהבוקר בעבודה עשו הכול מהר ניסו להספיק כמה שיותר ורצו מנושא לנושא במהירות כדי שיוכלו לחזור הביתה בזמן ולאסוף את הילדים מהגן או מהבית ספר, ולאחר כל היום המתיש הזה כשהגיע סוף סוף הזמן לנוח קצת ולהתפרק על הספה הנוחה מול הטלוויזיה ולהתנתק קצת מהיום הקשה אנו צופים בחדשות שמתחילות קשה ולאט לאט מתרככות לנו עד שלסיום אנו צופים בכתבת שיווק קלילה וכיפית לקמפיין החדש של נינט בדלתא ושוכחים לגמרי שבמקום לנוח שעה וחצי המוח שלנו היה עסוק בלדאוג להיות חרדים ומה אפשר לעשות לגבי המצב הכלכלי, פוליטי , מדיני ומצב הפשע במדינה.

המציאות שלנו אכן עמוסה וזריזה והכל חולף מהר ומה שהיה רלוונטי עכשיו אינו רלוונטי עוד שניה וכך אנו הישראלים חיים רצים משיגים ויאמר לזכותנו משיגים הרבה תוצאות טובות ומצליחים להתקדם לנו יפה בעולם מבלי לשכוח (כמו  ששכחו האירופאים) את התא המשפחתי הכה חשוב לנו זה שמבחינתנו מאפשר את קיומנו פה.


כך חיינו מתקדמים עד הגיענו לגיל הפנסיה גיל שכיום איננו חושבים עליו. אם פעם היו מחכים לו כיום אנו פוחדים ממנו אותו גיל שאומר שאנו זקנים ולא רלוונטיים יותר למערך העבודה. גיל שבו סוף סוף איננו רצים יותר וצריכים להתמודד עם עצמנו גיל מאוד קשה בהתחשב לזה שבמשך כמעט 70 שנה חונכת לחשוב על עבודה ועל עוד אלף דברים שהם לא אתה ברגע אחד. מעניין מה פרויד היה אומר על זה? על אותה השלמה עצמית שהוא מייחל לגיל 60-65 ,האם כיום בעידן הריצה היה משנה את אותו גיל שכן רק בגיל הנושק ל 70 אנו נתקלים בעצמנו באמת ומנסים לפתור את אותה חידה לראשונה.


אם זאת אני כמובן לא ידלג על ה"אני" ו"העצמי האינטרסנטי" שכולם מדברים עליו שקיים היום שהכול סובב סביבי וכך כולנו גדלים ומתפתחים, אז נכון אנו חושבים כי אנו מרכז העולם מה שמדרבן אותנו לרוץ אל האופק החדש במהירות, מה שמריץ אותנו לעבר ההמצאה החדשה, זאת שתגרום לנו להיות נצחיים ושעל שמנו ירשמו את הפטנט הכי שימושי גם עוד אלף דורות. אותו "אני" ו "עצמי" הוא גם האינטרס שלנו בלידת ילדים שכן אני משאיר חלק ממני בעולם הזה גם לאחר שילך וכן הוא נושא את שמי אז הצלחתו אף חשובה לי ממני.


אך לצערי הרב אנשים פה עלי לבשר לכן שכמה שאנו מרוכזים בעצמנו ובאג 'נדות האישיות שלנו איננו באמת לוקחים רגע נושמים ומבינים את עצמנו. כן נסעתי אחרי שירות צבאי של שנתיים ו12 שנות לימוד למחוז חפצי דרום אמריקה למצוא את עצמי ואת השקט, אך את עצמי לא מצאתי יותר נכון מצאתי נופים מדהימים אנשים לחיים הרבה אזורי ווי פיי וכמובן חוויות שלא אשכח לעולם אבל את האני העצמי הרגוע באמת מה שהבנתי שם ניתן למצוא רק בבית ההתעסקות עם עצמך היא בעצם הבנת עשייתך ביום יום ולא במרחק אלפי קילומטרים שכן המציאות שלך וסביבתך אינם שם איתך.

האם באמת אותו הליך ריצה ובהלה להישגיות שאותם חרדים מתחילת הסיפור שלי  נמנעים ממנה היא אינה בריאה לנו ואינה נכונה לנו , לזה אין לי תשובה אבל כחלק מהמערכת וכאחת שחשבה על זה לפני כשהיא בחרה להתחיל ללמוד אני יכולה להגיד לכם שחיים אחרים נראים לי כמשעממים ואותה ריצה אני מחשיבה כיכולת לרוץ למחוז חפצך ללא מגבלות כפי שהיו בעבר ובחופש מוחלט. אותה חירות הניתנת לנו בזכות ,היא השווה בעיני היא זאת שלא נותנת לי לעבור לשם אל עצורי הזמן אלה שאינם מוכנים להשתתף במרוץ הזה נגד הזמן. אלה שהולכים לפי חוקי המשחק שלהם. 

נכתב על ידי , 1/11/2013 17:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , דת , חינוך
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcomi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על comi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ