לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

LIFE...


כותבת מה שבא לי.על משהו שחשבתי.על החיים שלי.ועל מה שיושב על הלב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

6/2017

היי חבר,


היי חבר.

התגעגעת אלי? כי אני לא.

אני לא מתגעגעת לביקורים שלך בלילה, לביקורים שלך בגלל מעידה קטנה או משהו שלא היה במקום.

זה באמת לא הוגן שאתה מבקר מתי שמתחשק לך. אתה לא יכול. תזהיר אותי לפני. תקבע איתי זמנים. יש לי זמנים נהדרים שהיית מושלם בהם. אבל אני לא צריכה אותך בלילה, כשהיה לי יום טוב.

שנינו יודעים שזה לא ממש מגיע לי בלילה. במיוחד לא עכשיו, כשאין לי כלום בראש. אין לי מה לכתוב, אז אין לך שום זכות לבוא ולגרום לי רע ולא לדמויות.

אני סולחת לך כשאתה גורם לדמויות שלי לסבול, כי אני בסוף מעבירה את זה לכתב, אבל כשאתה מציק לי. לאן זה יוכל להיות מועבר?

זה לא קול שאתה גם לא יכול לעזוב. צריך כדור בשבילך. אולי שניים. אתה לא הולך בקלות.

ואתה יודע מה הכי נורא? אתה מרתיע הכל. אותי, את המשפחה, את האנשים סביבי.

אז למה אתה ממשיך להגיע? מה שכחת כאן? אין פה כלום. רק לימודיםלימודיםלימודיםלימודים, וקצת ידע כללי ושירים. מה אתה מחפש שם? אוצר? ממתק? צעצוע? ספר? עיתון?

תחפש אצל אנשים אחרים. תחפש ממתק אצל יוצר ממתקים, ספר אצל סופרים, עיתון אצל כתב, צעצוע אצל בונה בובות, אוצר, טוב, זה תלוי על מי מדובר. אולי מה שיש לי בראש נחשב לך כאוצר.

אבל זה לא נותן לך זכות לגעת ולהרעיל. החוק נגעת שברת לא תקף איתך. אם שברת משהו, אתה מושיט יד חזקה ואיתנה, ורץ קדימה, מפיל ושובר מדף שלם.

אכפת לך?

ברור שלא. כי אתה חבר הרי. לך פשוט סולחים. וזה מה שאני עושה. לצערי.

שנאתי את העובדה שאני סולחת בקלות. אני לא צריכה לסלוח לך בקלות. אתה מפריע לי לישון. יש לי מחר לימודים, אני צריכה לקום בשש, היום קמתי בחמש וחצי. למה אתה מוצץ את העייפות מימני? הבאתי לך כדור אבל הוא לא השביע אותך אז המשכת לשאוב מימני עייפות.

זה ממש לא מגניב שבאת ומנעת מימני 3 שעות שיכולתי לעשות בהם משהו.

ולמה?

בגלל מראה קטן שראית.

אתה לא יכול לבוא כי ראית משהו שמוצא חן בעינייך. אתה יודע, לא אכפת לי מזה. תראה את הכד המעוות שלך למישהו אחר, אולי זה יעניין אותו יותר. לא אכפת לי שזה הכד שאני עיוותתי בכוחות עצמי. אני לא רוצה לראות אותו. יש סיבה לה זרקתי אותו.

למה אתה מחטט בזבל שלי בכלל? פורץ לפרטיות שלי, מחטט לי בזבל, בדברים הרקובים והמסריחים, ומראה לי אותם. הו לא, אתה לא מפסיק פה. אתה שם את הדברים המסריחים במרכז, ומחביא את הדברים היפים שלי. יש לי כל כך הרבה דברים יפים. ניסית לדמיין איך מתרחש סיפור אהבה של נער לא מקובל ונערה כן מקובלת, או ההפך- למה אתה ישר זורק את זה לפח?!

אל תשים את זה עם הדברים הרקובים זה יתרקב ג-

הרסת לי את הדבר היפייפה שהיה לי. אתה יודע כמה זמן עבדתי עליו?

כן, אני רואה שלא אכפת לך. טוב, אז תשאר ליד הזבל, מה אכפת לי, תחנק איתו. אני אלך רחוק מימך. אני אלך למקום היפה שלי. אני אמציא משהו יפה יותר. אני אמציא סיפור על נער מאומץ שמגלה מהי חברות אמי-

אני לא מצליחה למצוא כלום יפייפה. אני מסתכלת על עצמי ורואה שאני רקובה, גם. דרכתי על הכד המעוות הזה שהראת לי והשברים נכנסו לרגליי ונכנסו מיד לגופי עם כל הרעל והמגעילות שלו. איך אני עכשיו אצור דברים יפים?

אני מסתכלת עלייך, ואתה נראה מרוצה מעצמך. אתה גם לא עומד לעזוב. כי אתה יודע שאני חלשה. כי אתה יודע שאין לי מספיק אומץ לבקש ממישהו להעיף אותך מפה. אני רק משתמשת בסמים כדי להפטר מימך, אבל יש סיכוי שזה מגדיל אותך. ואתה יודע מה?

אתה צודק.

נכתב על ידי , 13/6/2017 01:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 18

Skype:  nadia172001 




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
1,495
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , סיפורים , בישול
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlife is stupid אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על life is stupid ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ