לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Happiness, Only Real When Shared


העולם שלנו כלכך מלא רוע, ואני בכל זאת עדיין מעדיפה לראות את הטוב. תמיד ארדוף אחר הצדק ואלחם בשביל הטוב למרות שלרוב בדרך מקבלים הרבה פחות כסף.. תקראו לי טיפשה, תמימה, נאיבית. אני פשוט רואה את עצמי בתור אופטימית :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2015

הפגנת יוצאי אתיופיה


בתור תל אביבית אמתית, אני בדרך כלל לא אחת שמגיעה לקנות דברים במגדלי עזריאלי... לא באמת צריכה. יש לי את הסנטר, קינג ג'ורג', שנקין, מה צריך יותר מזה. אבל חברות מחוץ לעיר רצו להיפגש אז תיארנו לעצמנו שזאת תיהיה אחלה נקודת מפגש. 

די הופתעתי לגלות חבורה ענקית של כההי עור עומדים ומפגנים באמצע הכביש. ביום היחיד שאני מגיעה לאיזור והופ גם הוא ניהיה פקוק כמו שאר העיר. 

 

אין לי כלכך מה להגיד בנושא האלימות שהלך בכיכר רבין גם מהשוטרים וגם מהמפגנים כאחד, כי אני לא חושבת שזאת התנהגות רואיה באף סיוטאציה, בטח שלא בסיטואציה הזו.. 

אפשר להאשים את השוטרים, אפשר להאשים את המפגינים, אבל האם זה באמת כזה משנה מי אשם? האלימות קיימת במדינה שלנו וזאת עובדה! במועדונים, בפיצוציות, בשוק, אפילו על מקום חניה היו פעמים שהאירוע נגמר בדיקרה. אז מה אנחנו באמת מופתעים שיש אלימות בהפגנות.. 

יש שיגידו: "כן כן זה האתיופיים אין להם באמת חינוך", אבל איך אפשר לצפות מהם לחינוך הולם כשאין להם בתי ספר כמו שצריך. שכל אתיופי שמגיע לארץ (גם בדרך חוקית) נכנס למדינת: "דרום תל-אביב". מה קרה ללנסות ולהתמיע בחברה הישראלית?? 
זוכרים שהייתה תקופה של הפליה נגד רוסים? מה לא למדנו כלום מאז?? לא למדנו שמדינת ישראל "מדינת היהודים" אמורה להיות בנויה ומושתת על קבלת כל היהודים באשר הם. על עירבוב של תרבויות ומנהגים שיכולים ליצור פה מדינה מדהימה, מגוונת ומעניינת!

תחשבו איך היינו מצליחים באולימפידה אם היינו משקיעים קצת כסף וזמן ביוצאי אתיופיה. תחשבו כמה ילדים עם כישרון מבוזבז רצים להם בהפגנה ומתחמקים משוטרים.

תחשבו כמה בנות מוכשרות שרות עכשיו במקלחת הרעועה שלהם בדירה הקטנה בדרום ת"א, ובמקום ללכת ולהגשים את חלומן הן הולכות כל יום לעבודה בשביל לפרנס את ההורים והאחים.

תחשבו כמה כוח אדם מוכשר נמצא שם, ואנחנו לא מנצלים אותו.

תגידו מה שתגידו, ההפגנה הזאת לצערי לא תשנה דבר. הגזענים עדיין יהיו גזעניים, ואת החייל האתיופי שלחם בצוק איתן וראה את החבר הכי טוב שלו לצוות נהרג עדיין ישארו מחוץ למועדון ביום שישי. זה עצוב זה קשה לשמוע אבל זה נכון!

מאז ומתמיד הסתכלתי על יוצאי אתיופיה עם מעין תחושה של כבוד, לא הייתי מסוגלת לעבור שליש מהדברים שהם עוברים כל יום ויום.

עצוב לי שלמרות כל מה שאנחנו אומרים ומנסים לעשות אנחנו עדיין המדינה הפרימיטיבית שלא מוכנה לקבל את השונה למרות שהוא חלק בלתי נפרד מאיתנו.

 

יוצאי אתיופיה היקריים: תמשיכו להילחם על מה שמגיע לכם, אבל תזכרו שאלימות לעולם אינה התשובה.

השינוי יקח שנים אולי אפילו דורות אבל עם הרבה נחישות ומוטיבציה בסוף הוא יקרה! אל תוותרו!!

רוב עם ישראל יסכים איתכם ועם הדעה שמגיע לכם להיות כמו כולם, אבל קחו בחשבון ש90% לא ינקפו אצבע בשביל באמת לעזור לכם לעשות את השינוי. כל אחד מכם לבד אינו יכול להשפיע, ולכן האלימות היא לא באמת פיתרו.. ביחד אתם יכולים לעשות את השינוי. אני איתכם.

 


I have a dream that my four little children will one day live in a nation where they will not be judged by the color of their skin, but by the content of their character.
Martin Luther King JR

 

באהבה,

החיילת הבלונדינית (:  

נכתב על ידי , 4/5/2015 00:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נגעתי בקיר ....... בערך.


אני כבר שנה בצה"ל. ותמיד אבל תמיד נמנעתי מלכתוב עליו. 

אני חושבת שחלק מזה קשור בזה שהרבה מהדברים אני לא יכולה בכלל לספר אבל העניין הזה לשמור בפנים את הכל כבר ניהיה גדול עליי.

 

נשארו לי 10 חודשים לשירות.. כבר לא כלכך צעירה אבל גם לא כלכך פז"מ. נעה אפישהו באמצע בין הרצון להשתחרר כבר לבין ההבנה שהסוף עוד לא כלכך קרוב. אני משרתת בבסיס סגור ועושה 4\10, (נטחנת? אתם שואלים את עצמכם? כנראה שכן..) יש משהו בשנתיים האלו שמצד אחד מאוד משמח אותי שאני עושה אותו, אבל מצד שני התחושה שיש איזשהו פיספוס בחיים האמיתיים לא עוזבת אותי. 

נכון - אני אוהבת לראות את המבט של הילדים הקטנים שמסתכלים עליי באוטובוס, ואני נהנת מהתגובות של תיירים בירושלים שמבקשים תמונה "מהחיילת" , אבל לא פעם אני חושבת לעצמי... האם זה שווה את זה? 

 

כבר ספרתי לספור את כמות הפעמיים שבכיתי בשירות שלי. את כמות הפעמים שהרגשתי אומללה ולא שמחה (תחושות אגב שאף פעם לא הרגשתי לפניי השירות). ניסיתי ללכת לקב"ן אמרתי לעצמי יאללה רק טוב זה יכול לעשות לי, ואין מה להתבייש בזה כולם צריכים עזרה מדי פעם. אבל כשהגעתי לקב"ן ושפכתי בפניה את הלב התשובה שקיבלתי היתה:"בסדר את יודעת, זה צבא. לא תמיד אפשר לקבל את מה שרוצים ואת יכולה להמשיך בתפקיד". כל מה שיכולתי לחשוב באותו רגע היה קב"ן יקרה האם עבר לא במוחך הצר אופקים כנראה, שאני לא רוצה לצאת מצה"ל ? שאולי כרגע קשה לי בתפקיד אבל לא הגעתי אלייך בשביל שתתני לי פתק שכתוב בו: "משוחררת??". וזאת היתה הפעם הראשונה, ולא האחרונה לצעריי שקיבלתי כאפה לפרצוף מהמערכת, והבנתי שאין ברירה, אני לבד בתוך המערכת הגדולה הזאת וכנראה אין על מי לסמוך. ולהגיד לכם את האמת- זה היה השלב שעליתי על דרך המלך ולא הסתכלתי לאחור. 

 

אני אוהבת את התפקיד שאני עושה! אוהבת את העבודה ויותר מהכל חולה על האנשים.. וככל שהזמן עובר (והפז"מ דופק (; ) אני מתסכלת בבוז על האנשים שיצאו מהתפקידים שלהם כשהיה להם קשה ורע ולא טוב. פעם הערצתי אותם על שנלחמו, על שלא וויתרו. מי כמוני יודעת כמה קל לוותר, כל חיי הלכתי רק בדרך הקלה! עשיתי את תמיד רק את מה שאני אוהבת ורוצה, חייתי בבועה שאם משהו קשה פשוט לא לעשות אותו היא הדרך להתמודד. אבל הדרך האמתית להתמודד מול קשיים היא לעמוד מולם, לא לפחד ולהתעמת עם כל מה שמגיע בדרך.

אני כמובן לא שופטת ואני יודעת שיש אנשים שנלחמו עד שנגמרו כוחתיהם, זה לא שחור ולבן הסיטואציה וצה"ל מה לעשות לא מתאים לכולם. אבל בתור אחת שנלחמה ולא ויתרה ממליצה בחום להחזיק חזק גם כשקשה, כי בסוף הכל ניהיה טיפה יותר טוב :) 

 

אז לסיכום,

ללוחמים, תומכי לחימה וגם לג'ובניקיןם בניכם. אל תתאיישו בסוף הכל עובר. ולכל דבר יש תאריך תפוגה :) כשקשה ורע פשוט תמיד תזכרו שמה שלא הורג מחשל, והדברים שאנחנו מתמודדים איתם היום אולי כרגע נראים מיותרים אבל הם בונים אותנו לעתיד... לאזרחות, לעולם הגודל שאומנם נראה מגרה ומפתה.. אבל בתוכו נטמנים הרבה יותר סכנות ומכשולים ממה שנראה לנו :)  

נכתב על ידי , 1/5/2015 15:55   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 22





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להחיילת הבלונדינית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על החיילת הבלונדינית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ