לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

The Perks Of Being a Wallflower


Maybe it's sad that these are now memories. And maybe it's not sad.

Avatarכינוי:  Not Alice

בת: 20

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2018    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2018

שנה שכזאת


זה מצחיק כי מכל השנים שבהן אני זוכרת את עצמי,

זאת הייתה השנה שבה הכי פחות הייתי עצובה,

כמעט ולא בכיתי.

כמעט ולא רציתי למות (טוב אולי קצת).

לא פגעתי בעצמי בשום צורה פיזית או נפשית.

 

אבל עדיין,

מכל השנים שבהן אני זוכרת את עצמי,

זאת הייתה השנה שבה הייתי הכי הרבה בדיכאון.

 

נכתב על ידי Not Alice , 20/6/2018 19:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהובי


אני כל כך אוהבת אותך.
נכתב על ידי Not Alice , 7/6/2018 00:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תאונת דרכים


אז עברתי לפני כמה ימים תאונת דרכים...

היה יום שמח יחסית כי אחותי הקטנה חגגה יום הולדת.

נסענו בערב כל המשפחה למסעדה כדי לחגוג לה, והתפצלנו לשני רכבים.

רכב אחד שאבא נהג בו, עם אמא וסבתא.

רכב שני שאני נהגתי בו עם שתי אחיותיי הקטנות.

במסעדה היה נחמד ממש, הזמנתי פסטה עם בולונז, מסעדה איטלקית מעולה כזאת.

התווכחנו האם להזמין קינוח או לא, כי היינו שבעים רובנו.

בסוף לא הזמנו קינוח.

יצאנו מהמסעדה, התפצלנו לרכבים.

אבא שלי נוהג יותר מהר ממני אז יצא שהוא היה 3-4 רכבים לפניי.

אני לא מאוד זוכרת מה היה באותו רגע, אבל הגענו לצומת.

היה לי אור ירוק. אני נוסעת כדי לחצות את הצומת ופתאום רכב מתנגש בי חזק באלכסון וכל החזית של הרכב.

זה היה כל כך מפחיד וכואב ורועש ומשתק.

במאית שנייה שההתנגשות התחילה, עלתה לי מחשבה לראש האם אנחנו נצא מזה בחיים, האם מישהי הולכת להפגע, האם הרגליים שלי ימחצו כי הרכב התנגש בצד שלי...

האינסטינקט הראשוני שלי היה להרים את העיניים לרמזור ולראות אם עברתי באדום בטעות, היה ירוק. הבנתי את הסיטואציה.

הנהג השני נכנס באדום והתנגש בי...

האוטו נעצר, התקף חרדה הכי חזק שהיה לי בחיים, לא נשמתי בכלל ופשוט נחנקתי.

היו מלא אנשים סביבי.

מישהו דחף לי בקבוק מים ליד ורק החזקתי אותו ונחנקתי ולא שמעתי ולא ראיתי כלום והייתי בתוך הלחץ והחרדה הזאת עד ששמעתי את הקול של אבא שלי צורח עליי "תירגעי" "תירגעי" ובאמת נרגעתי אחרי כמה שניות ושתיתי מהמים ופתאום הבנתי מה קרה.

הסתכלתי על שתי האחיות שלי שבכו גם הן והרגשתי מאוכזבת מעצמי שחטפתי התקף חרדה במקום לחשוב עליהן ולבדוק אם הן בסדר.

הן החיים שלי, ואם יקרה להן משהו לא אוכל לחיות עם עצמי.

 

עברו כמה ימים מאז, חטפתי מכה מאוד חזקה ביד ואני לא יכולה להזיז אותה אבל אין שבר.

עוד כמה מכות יבשות בגוף, בכללי כל הגוף כואב לי.

אבל בנס כולנו יצאנו מזה בחיים ובלי שום שבר או טיפת דם.

אבא אומר שאם הייתי נוסעת שנייה אחת יותר מאוחר, הרכב השני היה פוגע בצד הרכב ובטוח היינו נפגעות...

מה שקרה שם באמת היה פשוט נס...

האוטו כמובן הלך לגמרי אבל לא אכפת לי, העיקר שאנחנו בסדר, שהאחיות שלי בסדר.

אני לא מפסיקה לחשוב על זה האמת, והיום הייתי צריכה לנסוע לבדיקה עם האוטו של אמא ודי פחדתי לנהוג..

אבל יחזור לי הבטחון לאט לאט לחזור לנהוג.

 

ועולה לי המחשבה שאם היינו בכל זאת אוכלים קינוח במסעדה, כל זה לא היה קורה בכלל.

נכתב על ידי Not Alice , 3/6/2018 14:51  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





19,716
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , גאווה , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNot Alice אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Not Alice ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ