לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Birds want to fly, What about humans?


אין יותר מדי צורך בתיאור כי אני אתפלא אם הבלוג הזה יחזיק יותר מדי זמן. סיפורים, מחשבות, מה שיוצא. שום דבר ספציפי במיוחד.

כינוי: 

בן: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2017

איך מוצאים פסיכולוג?


איך מוצאים פסיכולוג?

 

אולי כאן לא ממש המקום המתאים לשאול, אבל אין לי שום מקום אחר.

כמו שפרסמתי קודם, אני מרגיש שאני צריך פסיכולוג, עכשיו, כי אני שוב מדרדר למקום בו הייתי פעם.

כמו שפרסמתי קודם, "ישבתי בבית והסתכלתי על פסיכולוגים. מסתבר ששוב מגיע לי מחיר יחסית נורמלי ממכבי. אבל יש רק רשימה גדולה של אנשים. "מר שיין" ו "גב' רגב". מי אלו? למה הם שם? למה הם יכולים לעזור לי עם מה שאני צריך?

לא מצאתי. עברתי על כל שם ברשימה וחיפשתי בגוגל. אף אחד לא נשמע לי מתאים.

גם באוניברסיטה יש במחיר מוזל. אבל זה כל כך קרוב, איך אני יכול לשלב ככה בין הדברים?

ועוד רוצים שאני אגיע לשם אישית, כדי להירשם. איך בכלל אפשר לעשות משהו כזה?"

 

ובאמת יש רשימה גדולה של אנשים, ואין דרך לדעת מי הם, מה ההמלצות שלהם, מה השיטת טיפול שלהם, כלום.

אני נוטה יותר לכיוון של CBT, של טיפול התנהגותי, נראה לי פחות יעזור לי לשבת לדבר. אבל אני לא יודע איך אני אמור למצוא דווקא מישהו כזה.

 

להתקשר אחד-אחד? לחברים שלי אני לא מסוגל להתקשר, אז לזרים באינטרנט או יותר גרוע לפסיכולוגים? אין סיכוי..

 

איך בכל זאת אפשר למצוא אחד?

נכתב על ידי , 24/5/2017 10:17  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני צריך עזרה


ואני צריך עזרה עם לבקש עזרה.

 

השתפרתי, "הבראתי", אבל לא לגמרי. התחושות נשארו. אומנם על אש נמוכה, אבל נשארו.

לא תכננתי להתאבד, ולא חשבתי כל יום פשוט להעלם, אבל כן חשבתי פעם שבשבוע, או בשבועיים, כמה עדיף פשוט לא להיות.

עשיתי דברים. מצאתי עבודה, למדתי. אבל לא רציתי לעשות. לא הייתה לי מוטיבציה להשקיע וללמוד, לא היה לי רצון ליצור. רק לעשות כמה שפחות.

 

וידעתי, ידעתי שאני עדיין לא בסדר. ידעתי שאני צריך עזרה. פה ושם חיפשתי אולי פסיכולוג או משהו.

 

אבל אתמול זה חזר.

לאנשים כבר יש סלידה מהמונח "טריגר", עכשיו אני מבין איך זה עובד.

זאת הייתה סדרת טלוויזיה, אפילו לא אדם אמיתי, וכל הסדרה מבוססת על כך שהיא מתאבדת, ועדיין..

כבר שנים לא דמיינתי את עצמי קופץ מבניין. לא ראיתי את עצמי עוזב את הכל, ומשאיר את הצרות שלי לאחרים. כבר שנים. עד אתמול.

 

רציתי להגיד משהו. רציתי לבקש עזרה. אבל כל מה שיכולתי לעשות היה להפנות את הגב ולבכות.

אני חושב שזה היה ברור. חברה שלי חיבקה אותי, לדעתי היא שמה לב.

אבל לא יכולתי לבקש עזרה.

 

והבוקר הברזתי מהאוניברסיטה.

"הברזתי", גם ככה אין חובת נוכחות. אבל מתוך היום לפחות שלוש שעות יהיה לי קשה להשלים.

גם לא רציתי להבריז. כבר יצאתי מהבית, הייתי בדרך, אבל האוטובוס איחר. חיכיתי לו עשר דקות, רבע שעה, וכשבאפיקציה שוב התעדכן מ "מגיע עוד 5 דקות" ל "מגיע עוד 20 דקות" פשוט נישברתי והלכתי הביתה.

 

אז ישבתי בבית והסתכלתי על פסיכולוגים. מסתבר ששוב מגיע לי מחיר יחסית נורמלי ממכבי. אבל יש רק רשימה גדולה של אנשים. "מר שיין" ו "גב' רגב". מי אלו? למה הם שם? למה הם יכולים לעזור לי עם מה שאני צריך?

לא מצאתי. עברתי על כל שם ברשימה וחיפשתי בגוגל. אף אחד לא נשמע לי מתאים.

גם באוניברסיטה יש במחיר מוזל. אבל זה כל כך קרוב, איך אני יכול לשלב ככה בין הדברים?

ועוד רוצים שאני אגיע לשם אישית, כדי להירשם. איך בכלל אפשר לעשות משהו כזה?

 

אני רוצה לבקש עזרה,

והחלטתי,

ואני נחוש,

עוד היום לספר לחברה.

אבל זה לא יקרה...

 

[תוספת: 16:49, 8/5, לא ביקשתי עזרה, אבל עדיין קצת נחוש] 

נכתב על ידי , 7/5/2017 12:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTondeiru Tori אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tondeiru Tori ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ