לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שגרה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

9/2013

חול המועד סוכות-למה זה טוב?!


אז הגיע חול המועד סוכות...

3 מילים שאוטומטית מעלות אצלי בראש קונוטציה של שני דברים:

1. על האש בשר בצימר בצפון.

2. על האש דגים על חוף טבריה בצפון.

בדרך כלל אני לא מוצאת את עצמי מתאמצת עד שההצעות זורמות, אך הפעם לא נראה לכך סימן באופק.

ישבתי לבדי בחדר בוהה בעונה שלמה של ״החיים זה לא הכל״ ומנסה לצחוק.באמת שניסיתי.

אין דבר יותר עלוב מלהסכים עם ההנחה כי:״אין לי חברים״ אז לא נשברתי ויצאתי במסע לוחמה- אני, לא חשוב שמות, בפעם הראשונה בחיי הולכת לקחת את הכל לידיים וליטול יוזמה! .

הרמתי את האייפון וחייגתי לחברות הקרובות..

לאחר שאלה סיננו אותי כמה ימים התקשרתי לחברה מהלימודים, זאת שתמיד רוצה לנסוע לאנשהו, וגם הפעם ללא הצלחה.

הבנות נשמעו קרירות ומתחמקות ובקולן נשמע גוון של לחץ. למרות שהייתי מאוד פאסיב אגרסיב..

המסקנה היחידה אליה הצלחתי להגיע היא

שאולי... באמת... אין לי יותר חברות.

 אני בטוחה שזה לא היה כואב באותה מידה לו לא הייתי נפרדת מהחבר באותו שבוע ולו ההורים שלי לא היו מחליטים לנסוע לטיול בצפון בדיוק כשאני היחידה שנשארה בבית. אני לא יכולה לנסוע איתם.. אתם מבינים נכון??

בכל מקרה.. אני מרגישה לבד והייתי רוצה שזה ישתנה. אשמח לטיפים.

 

 

נכתב על ידי , 20/9/2013 11:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהבה ראשונה


כן, כן. גם שעתי הגיעה.
השעה בה בחירת הדייט הבא שלי לא תלויה במספר החברים בפייסבוק שלו, בה ללכת לאירוע משפחתי זה מבאס-לא רק כי אין לי מה ללבוש ובה ה"דודות" לוחצות והכי גרוע -חלק כלשהו בי לוחץ גם הוא. לוחץ למצוא את ה"אחד".
ממש מוזר בהתחשב בעובדה שאני יכולה עוד להריח את כל הוודקה ששפכתי כברמנית ואת ריח הסיגריות החזק ממנו הייתי מנסה להיפטר כל פעם מחדש לפני הכניסה לבית כדי לא, חס ושלום, לצער את אמא.
אבל אלו החיים. אז אני זורמת.
אבל מה זאת כבר אשמתי אם אני לא מוצאת?

פעם אחת מצאתי. ממש ממש מזמן- בגיל 19. "אהבה ראשונה" קוראים לזה אני חושבת..עם פרפרים בבטן וכל העסק!
אבל זה נגמר כי הוא, כמו שרבות שמעו כבר בחייהן, "מפחד מהתחייבות".
אני יודעת שהמחשבה הראשונה שעולה לכם לראש היא שהוא משקר. אולי גם הגרשיים לא כל כך מועילות..
אבל אני יודעת שהוא אהב אותי.
אהבה יוצאת דופן. כמו שאף אדם לא חושב שמגיעה לו.
וזה לא נגמר. הוא מוצא דרך לחזור כל פעם לחיי, לפרקי זמן מוגבלים כמובן(שאני לא אתרגל ואתפנק או משהו כזה), אבל הוא חוזר.

אם אוותר עליו, אוותר על אהבה עוצמתית. ואם לא אוותר עליו, אוותר בערך על כל החלומות שלי.
אוף, אני סתם טיפשה.
אבל זאת אהבה לא? בעצם זה קצת יותר דומה לפשרה.


נכתב על ידי , 10/9/2013 16:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 30




28
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtheMC אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על theMC ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ