לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

זה סוג של סטייה מסוימת


הכל בחשאי

Avatarכינוי: 

בת: 3

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2017




ובזאת ^ מסתכמים חיי. "חיי"... איזו מילה גדולה.
נכתב על ידי , 28/5/2017 08:21  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מה עושים עכשיו? לאן הולכים מכאן? 

 

הרחקתי ממני את כל האנשים שלא רציתי לידי עכשיו אני לבד, לא בודדה, לבד.

מעגל האנשים המוצמם מאד שלי, מספיק בדר"כ,אבל עכשיו, כשאני לבד ואולי רוצה מעט חברה אין למי לפנות.

גם באותו מעגל מצומם אני לא הכי מתחברת לאנשים. וזה נדמה שאף אחד לא יבין את הראש שלי.

טוב, נו מילא, לפחות יש לי את עצמי.

 

ולצערי אני לא יכולה להוציא הכל כאן, כי היא מסתכלת.

אני לא רוצה את התגובה שלה, אני לא רוצה שהיא תהיה כאן בכלל.

היא דוחה אותי, המילים שלה, שפעם היו נעימות וגרמו לי אושר, עכשיו גורמות לי לצמרמורת.

וכשפעם זה היה המקום שלי, היא נכנסה אליו, נכנסה אלי, הוצאתי אותה ממני, אבל היא בשלה, עוקבת אחרי כל צעד שלי.

זה הפך למטרד, העובדה שאני צריכה לשקול מילים כאן.

תלכי! תלכי מכאן! אני יודעת שאת קוראת את זה ואני מבקשת שתלכי.

אין לי את האומץ להגיד לך את זה בפנים וכמו פחדנית מאחורי מסך מחשב, אני אומרת לך את זה כאן.

אולי את תוהה אם זו את, אבל אם המחשבה שאולי זו את, עברה לך בראש, זו את- ואני מבקשת שתניחי לי לנפשי.

 

 

 

נכתב על ידי , 25/5/2017 11:52  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מרגישה כמו אז, רחוק מישראל, בבית הישן שלנו, ליד הנהר. למה החלטנו לחזור?

אני תוהה אם באמת הרגשנו בגעגוע או שמא זה היה פחד.







נכתב על ידי , 21/5/2017 10:16  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אותם ימים חורפיים מלאי סערות, בהם החלונות נפתחים במתכוון כדי לומר לך משהו. 

אך ברגע שהחלון ייפתח, תסתובב בבהלה ותראה את הרוח פורצת פנימה, היא באה להציל מישהו;

 אתה לא תקשיב למילותיה הארוכות, רק תסגור את החלון ותחזור אל המחשב.

נכתב על ידי , 20/5/2017 15:40  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הם לומדים לבגרויות, ואני מעדיפה סקס וסמים.  

 

 

נכתב על ידי , 19/5/2017 19:44  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אמרת שאתה רוצה ילד ממני.

אמרת "בואי נכנס להריון".

ולכמה שניות שקלתי את זה. 

לכמה שניות דמיינתי את זה.

לכמה שניות רציתי את זה.

 

כמו שאומרים WHAT THE FUCK.

נכתב על ידי , 14/5/2017 09:31  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הלוואי והייתי יכולה לאהוב, אם אני אכריח את עצמי, זה יעבוד?

 

נכתב על ידי , 12/5/2017 09:16  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אתמול בלילה היה משהו שרציתי לכתוב עליו, הבעיה שהתעצלתי לכתוב  איזו תזכורת לגבי הנושא כי אין מצב שאזכור מה רציתי עד הבוקר.

אז עם קצת מחשבה, הוא דפק על הדלתות האחוריות של המוח שלי ועכשיו הוא כאן.

 

מתי מבינים, שאנחנו בעצם כלום. כלום ושום דבר.

מתי זה בדיוק מגיע? באיזה גיל?

וזו לא התחושה הארורה הזו של השנאה העצמית שמנקרת בנו, אלא, תחושת השלמה נעימה.

הכלום, תמיד תהינו איך הכלום הזה נראה, הכלום הוא אנחנו.

זה בסדר, למה בכלל צריך להיות משהו מלכתחילה. 

זה מרגיע.

החיים טובים.

נכתב על ידי , 12/5/2017 07:08  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGregory אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Gregory ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ