לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Feel the Energy


She said "why do you keep seeing things you know that don't exist?"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2019

Pathetic


הכל מרגיש כל כך פתאטי. מילה ארורה. מה זה בכלל אומר? מי בכלל מחליט מה פתאטי? טוב, כנראה שהמוח שלי. 

אני שונאת את המוח שלי. אני באמת באמת שונאת אותו ואני לא חושבת שהוא אוהב אותי במיוחד. אפשר להאשים אותו? 

אני פועלת על אוטומט. כרגיל. אתמול מתוך הרגל נעלתי את אחי מחוץ לבית. לא חושבת, לא עירנית, לא מחוברת. 

זה מרגיש כאילו אני פועלת נגד עצמי. כל הפעולות האוטומטיות לא באות לטובתי. כל מה שאני עושה הוא לא לטובתי.

 

אני שונאת את הקלות שבה אני מרגישה. אני לא דורשת מאמץ מסויים או אפילו כוונה, מספיקה נחמדות מינימלית ו.. פוף. פתאטי, לא?

נכתב על ידי , 19/9/2019 00:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Incapable


כל מילה שיוצאת לי מהפה מרגישה כמו בכיינות. 

אני לא עושה כלום, לא עובדת, לא יוצאת, לא מחפשת עבודה, לא לומדת. פשוט במיטה כל היום. נמנעת מלצאת מהחדר כדי לא להתמודד עם ההורים. ערה כל הלילה וישנה כל היום.

כשאני כן עושה משהו, אני לא יכולה לעשות לבד. אני צריכה שמישהו יהיה איתי וידרבן אותי, אחרת אני אשקע לתוך המיטה. 

חלמתי על דברים ממש מחרידים בלילות האחרונים. אני מניחה שזה משהו בתוכי שזועק לעזרה. 

אני מלאת חרדה לקראת קורס הפסיכומטרי הקרב ובא. תוהה אם יש לי סיכוי בכלל להצליח כשאני במצב הזה. 

אני מפחדת שלא.

 

עדיין מרגישה  incapable.

נכתב על ידי , 11/9/2019 02:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך חוזרים לטיפול


אחרי חוויה לא טובה? לא טובה בכלל. 

עם הורים ששמחו כשהפסקתי,

שלא רואים את הקושי שלי,

שכבר אמרו פעם "עם כל הכסף שהוצאנו על הטיפול שלך יכולנו לעשות הרבה דברים"

איך אני אמורה לדבר איתם?

אני גם ככה מבועתת, בלי לדבר איתם. 

אם יכולתי לממן את זה בעצמי לא הייתי חושבת פעמיים,

אבל אפילו לצאת לעבוד אני לא מצליחה.

גאד, אני מרגישה כל כך.. incapable. זו המילה. לא מסוגלת לעשות שום דבר.

 

אני יודעת שאני צריכה לחזור. אני מרגישה את זה בכל דבר אפשרי, בכל רגע, בכל סיטואציה.

מגיע לי להיות בריאה ומתפקדת. למה אני בוכה כשאני כותבת את המשפט הזה? 

 

נכתב על ידי , 6/9/2019 03:24  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 22




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFrusciante אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Frusciante ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ