לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Feel the Energy


She said "why do you keep seeing things you know that don't exist?"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2018    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2018


השבת הזו לא נגמרת. 

אחרי שאמרתי שאני לא יכולה לעבור לגור איתה היא אמרה שהיא צריכה זמן לעצמה. כל יום שהיא לא מדברת איתי מרגיש כמו חודש. אני משתגעת. 

אני תקועה פה בבסיס המזדיין הזה בלי לדעת מה קורה איתה, איך היא מרגישה, בלי שום יכולת לעזור. 

 

אני שונאת כל שניה 

נכתב על ידי , 16/6/2018 17:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החלטה.


אז זה לא יקרה. לא נגור ביחד. 
אני מרגישה שפגעתי בה ממש. 
דאמ, זה חרא להיות זו שאומרת לא.
אבל אני באמת חייבת לחשוב על עצמי, על מה שיעשה לי טוב. אני חייבת לזכור את זה. 
בנושא קצת פחות מדכא, אוונג'ד באים לארץ, מישהו הולך? 
נכתב על ידי , 14/6/2018 23:26  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שקט ונעים. 

ישבנו בחוץ ודיברנו מלא. שיתפתי אותה בכל תהיה אפשרית, בכל פחד וחשש. אני עדיין מתה מפחד אבל קצת פחות לחוצה מלעשות. 

 

נרגעתי קצת 

האוויר עושה לי כל כך טוב.

נכתב על ידי , 13/6/2018 21:59  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



100 ימים


זה כל מה שנשאר. 

קולו-פאקינג-לו. 

נכתב על ידי , 9/6/2018 21:53  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עוד יום זומבי. 

הדבר ששונה היום מרוב הימים הוא שהיום נתתי לזה להשפיע עליי. נכנעתי למצב רוח הרע. אני כל כך מאוכזבת מעצמי. 

נכתב על ידי , 8/6/2018 22:31  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צריך לציין גם שיפור


אני מכאיבה לעצמי במחשבות קצת פחות. בוכה פחות, נושמת קצת יותר. 

היה לי יום ממש טוב שהסתיים עקום.

ישנתי שנצ מוקפת בחתולים וכלבים שנחרו יחד איתי. 

נכתב על ידי , 3/6/2018 23:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סכר


אני חושבת שהרבה זמן לא הרגשתי כל כך ריקה. זה בטח מה שקורה כשאני נותנת לעצמי להרגיש. זה כאילו שמתי סכר לפני שנים כדי לסגור את השטף הנורא הזה ועכשיו פתחתי אותו. זה מסביר גם את התגובה המוגזמת. אני לא יודעת לעצור את השטף הזה, אני לא יודעת להפסיק לחשוב או להשאר בפרופוציה. אני מתגעגעת לסכר שלי. אני צריכה אותו בחזרה. אם אני אמשיך ככה אני אקרוס. כואב לי כל כך ובכל רגע פנוי המוח שלי נשטף במחשבות ושיחזורים. אולי להרגיש זה לא בשבילי. אולי עדיף לי לא להרשות לעצמי. אני פשוט לא מסוגלת להרגיש רע כל כך בכל רגע שקט. אני מרגישה שזה היה אמור לעבור כבר, כמה כבר אפשר להיות עצובה בגלל דבר כזה אידיוטי. זה כבר מגוחך.

אני צריכה הפסקת אש עם המוח שלי. קצת שקט. 

נכתב על ידי , 2/6/2018 00:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 21




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFrusciante אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Frusciante ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ