לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Feel the Energy


She said "why do you keep seeing things you know that don't exist?"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2019


אז כל היום רק אכלתי וראיתי טלויזיה. אכלתי ואכלתי ואכלתי, ראיתי סדרה, סיימתי אותה, עברתי לסדרה הבאה וגם אותה סיימתי. 

לא עבדתי, לא עשיתי שום דבר מועיל, בזבזתי יום שלם על לשקוע ברחמים עצמיים, להסיח את עצמי בסדרות, לנסות למלא את החור בתוכי באוכל. 

רע לה אז רע לי. אני רואה אותה חוזרת הביתה, שותקת, בקושי אומרת שלום, חצי מתעלמת מקיומי ואני פשוט רוצה למות, אני לא יכולה להתמודד עם זה שרע לה והיא לא מספרת, אני הופכת את העצב שלה לשלי. 

 

אז רע לי, כן. בלי סיבה אמיתית, רע לי כי אני סופגת תחושות מאנשים אחרים. זה כל כך מעצבן. 

נכתב על ידי , 19/2/2019 22:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




צעד אחד קדימה, עשרים צעדים אחורה. 

לא להאמין שאותם הדברים הקטנים והאידיוטים עדיין מכאיבים. באמת חשבתי שיהיה לי פחות אכפת הפעם. 

נכתב על ידי , 16/2/2019 23:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היו ימים בהם הייתי ממלאת מחברות בכתיבה אינטואיטיבית, פשוט כותבת את כל מה שעלה לי לראש, בלי לחשוש או לפחד מהמילים, פשוט כותבת, לפעמים בוכה ולפעמים צוחקת בלי סוף מהסיפורים של עצמי.

היום אני בקושי מצליחה, אני לא יודעת אם זה עניין של זמן או פתיחות שהשתנתה עם השנים, אולי הדחף נעלם. אולי המצוקה שהייתה נרגעה.

היום אני מוציאה עצבים כשאני מאיצה עם האוטו של ההורים, אני מוציאה עצבים על האנשים שמעצבנים אותי, אני לא אוכלת יותר את החרא של כולם, אני מדברת עם חברים על  מה שאני מרגישה באמת, לא משנה כמה זה מוזר או קשה. 

 

אם אני בת ב15 הייתה יודעת כמה זה עוזר, וואו, שמיים וארץ.

נכתב על ידי , 9/2/2019 17:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני עצובה ועייפה 

ואני מרגישה רע שאני עייפה ואין לי כוח או חשק לעשות שם דבר. 

 

 

ידיד ישן שלח הודעה לפני כמה ימים, כאילו התעניין בי, שאל לשלומי ותוך כמה הודעות חתך לשאלה שעבורה התחיל לדבר איתי: מה דעתי על יזיזות. Meh. אולי די? 

אם אני לא מדברת על סקס, אני לא מעניינת. אין בי שום דבר מעבר. 

ברגע שלא זרמתי איתו הוא פשוט נעלם. אחלה, יופי, תודה. 

נכתב על ידי , 7/2/2019 23:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 21




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFrusciante אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Frusciante ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ