לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Feel the Energy


She said "why do you keep seeing things you know that don't exist?"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2017

הימים האחרונים


היומיים האחרונים היו הימים דיי בודדים עבורי. 

בצבא, בעבודה. לא הצלחתי להתחמק מלהרגיש לגמרי לבד. 

היום החלטתי להפסיק להסתיר את המצברוח הנוראי שלי ולהיות באמת באמת עצובה, בכל מובן המילה. שיראו, נמאס לי להסתיר. 

 

אני מקבלת לאחרונה הרבה נאומי אכזבה מאנשים. 

מהמנהל בעבודה, מהקצינה שלי, הם חוזרים על אותם הדברים שכל מורה או מדריך אי פעם אמר לי, "את חכמה ומקסימה ועוד כל מיני שטויות אבל.." כל אחד והאבל שלו. את לא מפוקסת, את מתפזרת, אין לך מספיק מוטיבציה, את חולמת. 

 

או בשביל לפשט את זה, את לא מספיק טובה. 

ואני? אני שומעת רק את החלק השני של המשפט. ואני רק פחות מפוקסת. ואני רק יותר מתפזרת. והמוטיבציה שלי רק יורדת יותר. ורק בא לי לומר להם ללכת להזדיין ולהתפטר מהעבודה ולצאת מהצבא לחיים של כלום, שאף אחד לא יעיר לי יותר שאני לא מספיק טובה. 

נכתב על ידי Frusciante , 26/4/2017 20:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




למה זה כל כך מפחיד אותי שטוב? 

 

 

זה טוב מידי בשביל להחזיק. 

נכתב על ידי Frusciante , 21/4/2017 21:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מרגישה שאני לא יכולה לכתוב באמת על מה עובר עליי אבל משהו טוב קורה, אני חושבת. בנתיים זה טוב. 

 

חוץ מזה, קצת לבד לי, אבל זה לא נורא.

נכתב על ידי Frusciante , 20/4/2017 13:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שתיקה


כשאת שותקת 

אפשר לשמוע

את גלגלי השיניים 

מסתובבים במוחך

מנסים להפוך

מחשבות למילים

שנבחרות בקפידה 

ויוצאות בהיסוס 

אל קצה לשונך, 

נאמרות בשקט 

וחוזרת מהר פנימה 

שלא ישמעו

שאת טועה 

 

 

נכתב על ידי Frusciante , 14/4/2017 03:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כואבות לי השפתיים.


כל דבר בחיים שלי מרגיש פתטי ומביך כרגע. אני מנסה לכתוב מה אני מרגישה ו50 דברים שונים עוצרים אותי.

בחדר ליד אחי והחברה שלו מתמזמזים, מצחקקים והולכים לישון יחד כי החיים טובים. חדר ליד אבא שלי ישן כמו גועל נפש של בן אדם חסר כל יכולת חברתית. חדר ליד יושבת אמא שלי ומשחקת סוליטר, נראית במצב רוח לא טוב אבל שותקת. 

כל יום פה אני מגיעה בדמעות למסקנה שאני צריכה לעזוב. לגור בדירה משלי, לקבוע לעצמי את הלוז, לא להיות תלויה בהם, עם כמה שזה נוח. 

מרגיש כאילו כולם עושים לי טובה שנותנים לי תשומת לב, כאילו אני עול ופעם ביום צריך לבדוק שאני לא גוססת נפשית או משהו. 

 

סתם בדידות מזדיינת. למה ציפיתי. 

היום חזר לי החשק לתפוס מספריים שוב. 

נכתב על ידי Frusciante , 12/4/2017 00:42  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז לא


הכל עומד במקום כרגע. לא זז. אני לא יודעת לאן אני לוקחת את זה אבל כנראה שזו לא מערכת יחסים, סתם שני אנשים שמנסים להבין מה הם אחד עבור השניה, וזה בסדר.

 

אולי זה עדיף, אולי באמת עדיף לא להרגיש, להתנתק. אין למה לשמור על קשר, זה סתם יכאב. אומנם דיברנו לפני שעה אבל אנחנו כבר לא באמת מדברים שלושה ימים. 

 

עכשיו זה רגע כזה שמרגיש גדול וכבד, אבל זה ממש לא. זה באמת באמת לא. קחי נשימה, תעצמי עיניים ותחשבי, זה לא כל כך נורא כמו שזה נראה לך.

 

זה לא עוזר. 

 

היום היא הייתה אצלי אחרי יותר מחודש שלא התראנו. כל כך שמחתי לראות אותה אבל עדיין הייתי עצובה. היה קשה להסתיר. 

נכתב על ידי Frusciante , 5/4/2017 19:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בואו נדבר שניה על פוליאמוריה.


ו/או פוליגמיה. 

 

תמיד תהיתי בנושא ולאחרונה זה מאוד מעסיק אותי. האם זה מעשי, האם אפשר לאהוב יותר מאדם אחד, איך או האם בכלל זה יתקבל בחברה. 

 

מעולם לא הייתי במערכת יחסים, אני לא חושבת שאהבתי מישהי או מישהו, אני חסרת ניסיון בכל התחום לחלוטין. 

 

לאחרונה אני בסוג של קשר עם מישהו, חמוד, חכם, מקסים, הולך נגד כל מוסכמה חברתית אפשרית, לא מאמין במונוגמיה ובואו נגיד את האמת, סקסי בטירוף. 

 

עוד מלפני שהכרתי אותו בכלל הרגשתי, ידעתי שלא מתאים לי כל הגבולות האלה, שמרגיש לי מגוחך לשמוע שאנשים כועסים על בני או בנות הזוג שלהם בגלל שהם מדברים או מבלים עם מישהי או מישהו או משהו בסגנון. נשמע ילדותי, לא? למה שאני ארצה להיות חלק בדבר כזה? 

 

ברור לי שזה חד משמעי לכל השאר שזו הדרך היחידה לחיות ואם לא טוב לך תצטרכי לסבול כל חייך, חייבים להיות "נאמנים" כל החיים לאדם אחד, אבל למה? מי קבע שזו הדרך הנכונה לחיות? למה כולם חושבים שזה בלתי אפשרי לאהוב יותר מאדם אחד? מה הבלעדיות נותנת לי? אם נצא מהמסגרת הזו של "הוא רק שלי", זה לא יהיה קל יותר? 

 

עד היום, הרוב המוחלט שיצא לי לדבר איתו ענה משהו כמו "כן.. את צודקת, אבל זה לא בשבילי" או שלל לגמרי את הרעיון. 

 

כמובן שיש בעיות כמו איך יוצרים מערכת יחסים שבה אף אחד לא מרגיש בצד, אבל בתכלס, גם במערכת יחסים מונוגמית יש לא מעט בעיות ודילמות. 

 

הפואנטה שלי היא כזו, הייתי שמחה לשמוע את דעותיכן המגוונות בנושא, אני בעצמי תוהה ולא סגורה על מה אני חושבת בנושא. אני אשמח ממש אם תגיבו ותשתפו אותי ואת העולם במחשבות שלכם. 

 

אם אתם מתביישים, אתם מוזמנים לשלוח מייל,

Kitnoisrablog@gmail.com

נכתב על ידי Frusciante , 4/4/2017 16:15  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  Frusciante

בת: 19




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFrusciante אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Frusciante ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ