לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

לומבי חושבת בלי פסיקים ובלי נקודות


לומבי קולומ בילומ בילומב.

Avatarכינוי:  לומבי

בת: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2015

רעל


מ הלא יקרה

יום ההולדת שלך מתקרב ומכיוון שאין דבר שאת יותר שונאת מאשר את יום ההולדת שלך ואותי החלטתי לכתוב לך ברכה.  בפעם הראשונה שראיתי אותך בקורס חשבתי לעצמי שכיעור כזה עוד לא יצא לי לראות אבל מיד ניסיתי לטשטש את המחשבה כדי לא לשפוט אותך על פי רושם ראשוני.  לא אהבתי את הגישה הממורמרת שלך לחיים אפילו שלא באמת הכרתי אותך אז לקחתי את התחושות שלי בעירבון מוגבל.  ואז עשיתי את טעות חיי והייתי נחמדה אלייך,  ובגלל שאת בחורה גועלית ודחויה אז הייתי היחידה שהרגשת קרובה אליה מהכלצניקיות.  אז רשמת אותי ראשונה.  הדבר הכי נורא שהיית יכולה לעשות לי מסתבר.  כמעט הכי נורא. את אדם נוראי.  והחלק הכי קשה הוא שאת נוראית רק כלפיי.  מה שגורם לזה שאף אחד סביבי לא רואה את זה. את כל כך לא מודעת לעצמך ולסביבה שלך שאת לא רואה איזה סבל את גורמת לי.  או שאת כן מודעת ואז מגיע לך להישרף בגהינום ולחיות חיים נטולי אהבה כי את פשוט רעה.  ולהשמין עוד יותר.  אף פעם לא הבנתי מה עשיתי לך שמגיע לי היחס הזה.  אני באמת נחמדה אלייך אפילו שאני לא סובלת אותך ואני מצליחה להסתיר את זה יפה מאוד.  הישג מרשים בשביל מישהי שגרה איתך.  לא עשית רבע ממה שאני עשיתי כדי לנסות שיהיה לנו פה טוב.  ואני לא עשיתי הרבה מה שמשאיר אותך עם כמעט כלום. נמאס לי להאשים את עצמי בדיכאון.   את הגלולות ואת הנוירוזה.  אם את לא היית חלק מהחיים שלי לא הייתי נכנסת לאפיזודה הדכאונית הזאת.  אני רוצה לאחל לך שתישארי כמו שאת. שמנה מכוערת ובעיקר גועלית עם קשיים חברתיים.  שתצליחי בכל מה שאת עושה אבל תשארי הילדה הדחויה לנצח.  שתמיד יגלגלו עלייך עיניים וידברו עלייך מאחורי הגב ושלעולם לא תלמדי מהטעויות שלך.  

לא סובלת אותך ולא יכולה לחכות כבר לשחרור

לומבי.

נכתב על ידי לומבי , 13/7/2015 11:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא שולטת בזה


בכבדות שנופלת עליי כל כמה שעות. 

בפחדים מפני אסונות בחיים האישיים שלי שברגע שהם קופצים לי לראש הם לא ייצאו. 

בהתקפי הבכי שלי ברגע שמשאירים אותי ליותר מדקה וחצי לבד. 

אני לא רוצה לשמוע יותר

על זה שהכל בגישה שלי לחיים.  החיים שלי היו יכולים להיות קסומים בלי כל החרא הזה.  אבל אני לא מצליחה כמעט להינות מהרגע. וכשאני כן אז אני שוכחת הכל וזה נהדר.  אבל לא בשליטה שלי.  לא רוצה לשמוע יותר שזה הכל בראש שלי.  אני יודעת שזה הכל בראש שלי.  זאת הבעיה. 

נמאס לי

להאשים את עצמי בדברים שבאמת לא עובדים. אני עובדת קשה.  בא לי לוותר אבל אם אני אוותר זה יחמיר את המצב. נמאס לי להיות היחידה שמנסה.  מ הכלבה לא מנסה ואני מרגישה אשמה כי זה מפריע לי. נמאס לי מהקיום שלה בחיים שלי.  נמאס לי מלנסות כל הזמן.  על הזין שלי שאני לא מנסה מספיק.  שום דבר בעולם הזה הוא ממילא לא מספיק. נמאס לי שהלא מספיק הזה מונע ממני את הלגיטימציה לכעוס על כל גורם שהוא לא אני. 

אני רוצה

להתחיל חיים שמושתתים על הבחירות שלי ושיש בהם אופציות טובות יותר. 

נכתב על ידי לומבי , 10/7/2015 23:36  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחרי שנה של התלבטויות


הלכתי לפסיכיאטר.  הגלולות מחמירות את המצב שלי אבל אני חייבת לקחת אותן אחרת אני כנראה אקבל סרטן בגיל 40-50. אז לפחות בשנים הקרובות ואז אולי לבדוק אם פתאום אני כן מקבלת מחזור. הוא רשם לי ציפרלקס כי התחילו סימנים של דיכאון ולא רק 80 קרייססים ביום והערכה עצמית ירודה.  אני מפחדת פחד מוות מתופעות הלוואי של ההתחלה.  

אם הייתי יכולה לשנות סביבה בידיעה שמקומות אחרים לא יהיו גרועים יותר הייתי שוקלת זאת ברצינות. נמאס לי להתמודד. 

נכתב על ידי לומבי , 2/7/2015 14:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , חינוך
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללומבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לומבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ