לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


fear cuts deeper than swords

Avatarכינוי: 

גיל: 22

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2017

"ריצה בפארק


הרגעים החשובים באמת לא תמיד קורים לנו בשמלות ערב וחליפות מעומלנות, בפנים מאופרות, בנעליים מצוחצחות.

לפעמים הרגעים החשובים באמת הם במכנסי טרנינג דהויים, בנעלי בית ישנות, בג'ינס פשוט וחולצה שנקנתה במבצע, כשאת יושבת על סלע מחוץ למסעדה באמצע היום ויש שלולית גדולה על הכביש. הרגעים האלה יכולים להיות כשהוא מניח את היד הגדולה שלו על הירך שלך כשהוא נוהג וממשיך לדבר כאילו היא לא באמת שם, כאילו זו לא רמיזה בוטה למה שהולך לקרות.

 

 

כשהלכתי יחפה בדשא חשבתי אם מישהו אי פעם צעד בדיוק במקומות שאני לפניי, זו מדשאה שאף אחד לא יושב בה, אף אחד לא הולך בה ולא רץ. כשהתחלתי לרוץ יכולתי להריח את האדמה הרטובה מתחתיי, בין האצבעות, נכנסת לציפורניים. ציפור עם נוצה כחולה בכנף עפה מהעץ בבהלה כשהתקרבתי, קוראת בעצבנות על כך שהפרתי את השלווה שלה. הקרניים של השמש הסתדרו בצורה מושלמת בין העלים של העץ, כך שהצל שלו היה מאוד ברור, לא מטושטש, ויכולתי לראות כל עלה ועלה בו. חלפתי על פניו בריצה, הדשא היה גבוה ודגדג לי את השוקיים, אף אחד לא יושב שם, אף אחד לא רץ שם. "ככה תוותרי עליי? לא שכחתי, רק היה יותר קשה," את יכולה לשמוע את הקול הנמוך והעייף שלו, "בא לי לנשק אותך," הרגליים כואבות לי, והריאות שלי כבדות, אני לא נושמת, כאילו טבעתי, הריאות שלי מלאות מים, תוציאו אותי מפה, הים סוער ואני מכה בסלעים והסלעים מכים בי, איך מוציאים לעצמך את המים מהריאות? משהו מדגדג, אולי זה דג, אולי קראו לדג ככה כי הוא מדגדג אותך כשהוא שוחה לידך? אני מתגעגעת לאוויר קר שאפשר לנשום אותו כמו ששותים מים, שכל שאיפה היא לגימה גדולה של מים צוננים, מהסוג שגורם ללחות מחוץ לכוס-
"ומה אם אני לא אעצור?"

הברכיים שלי מלאות בבוץ, וגם כפות הידיים, נפלתי, אני מבינה פתאום, נפלתי. 'זה לא הוגן,' את חושבת ורוצה להגיד בקול, 'זה לא יהיה הוגן, כי אתה יותר חזק ממני.' על הספסל הרחוק- אני זוכרת, ישבתי שם איתו- ההוא ששאל יותר מדי פעמים אם אני סומכת עליו, וכן, אני סומכת עליך, כן, יש לי טעם של דם בפה, אני מתגעגעת לחורף. אני מתגעגעת לידיים, לפרדסים עם אדמה רטובה, לעלים יבשים מתפצחים מתחת לנעליים. לקליפות תפוז שמשאירות ריח חמוץ-מריר בציפורניים, אני מתגעגעת להכל. אני מתגעגעת לארי שישב על הנדנדה לידי ואמר במבטא הבריטי היפה שלו מילים שהיה בהן כאב עצום, עם חיוך מבויש, ואני מתגעגעת לאח הגדול שלי, שהבטיח לשמור עלי תמיד כשהוא היה צנום ורזה וחלש, והלך וגדל והתחזק ומאז הוא לא שומר על אף אחת, מתגעגעת לכל אלו שיכולתי לסמוך עליהם, המרצה ההיא אמרה אז, לעולם אל תסמכי על גבר, אל תסתמכי על אף בחור שיעשה בשבילך דברים. אז השבתי לה בחיוך, אבל יש גברים ששונאים נשים, חשבתי לעצמי וקמתי לאט, השמש כבר לא הייתה בזווית הנכונה יותר, וכשהסתכלתי על הצל שלי, הוא היה ארוך ומטושטש, חסר צורה. בספרים לפעמים מתארים צל גדול לאדם קטן כמו צל של מלך, כמו סימן שהשמש שוקעת. אני הרגשתי את המשקל של השמש מעליי, כאילו החזקתי אותה במקומה בעצמי, זה לא היה צל של מלכה, זה היה צל מוארך ומחודד, כמו של שד או של חיה. יכולתי ממש לדמיין את השיניים החדות שלה ואיך הלשון הארוכה שלה משתרבבת החוצה, איך הטפרים שלה באים לאחוז בי.
הסתובבתי במהירות לכיוון השמש האדומה שנעלמה מאחורי הבתים הרחוקים, משאירה אחריה שמיים מדממים, ביום אחר הייתי אומרת שזה רק כתם של יין, אבל השמיים דיממו, שמיים בלי ענן.

 

כמו פצע ליד הציפורן באצבע, זה מתחיל קטן, וכל פעם תולשים את חתיכת העור המעצבנת הזו- מכירים את זה? וכל פעם הפצע מעמיק קצת, ומדמם טיפה יותר, עד שהפצע נעלם, אבל כל האצבע כואבת, והציפורן בוערת, ואת מבטיחה לעצמך שזו פעם אחרונה שאת עושה את זה, כל פעם את עושה את זה, כל פעם זה מכאיב לך.

בלילה חלמתי שהלכנו לארוחה מפוארת כזו, ושפכת עליי יין, אבל היה לו צבע בהיר מדי, היה לו צבע של דם על המעיל הלבן שלי, ולמרות שקיבלתי את המנה הכי טובה באולם, כל הערב רק ניסיתי למחוק את הכתמים, ואתה נהנית מהמנה שלך יותר ממני, והלכת משם בלי לבדוק אפילו מה קורה איתי.

וכמו פצע ליד הציפורן באצבע קמתי ורציתי לשלוח לך הודעה, הייתי רעבה, אבל לא רציתי לאכול. הייתי רעבה לנקום, לבגוד. אני לא טרף קל, אני לא טרף בכלל. 

 

נכתב על ידי , 15/10/2017 16:23  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נשיות , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDaughter of winter אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Daughter of winter ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ