לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

וזה לא אתה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2014

Day one


"יום נעים!"

"יום טוב " הוא ענה, והדלת הראשית נסגרה, פניו המחויכות של דן הרצינו בפתאומיות, הוא הסתובב והלך לאחד החדרים.

שלוש דפיקות רועמות נשמעו מהדלת הרעועה.

דממה.

שלוש נוספות גרמו וצליל עמום של תנועה וקול חלש עלו מהחדר, "מי זה?..."

דממה נוספת שמובילה לסדרת דפיקות חדשה, מאיימת להפיל את הדלת שבקושי ניתן לפתוח או לסגור.

"ארר.. " ושתי רגליים על הרצפה הקרה, שני צעדים בקושי והדלת נפתחת, נגררת על הרצפה ומשמיעה צליל שחיקה גס.

נוריאל לא איש של בוקר, השיער הפרוע והעיניים המתקשות להפתח גרמו לדן לצביטה בלב "מה השע.."

"ישנת מספיק " הוא השתיק אותו "היום אתה עובד. "

"דן אם זה בקשר לאתמו.. " "שמעתי אותך. אם אתה רוצה לעוף מפה, תעוף, לא אכפת לי." הייתה לדן רצינות תהומית בקול

"אבל מה שאמרת אתמול לא מקובל עלי. יאללה קום קום, שלא תחשוב לחזור לשבת" נוריאל התחיל להתאושש מההפעתה על הבוקר,

הניח את היד על המגבת שהייתה תלויה על הצד החיצוני של הדלת, והצהיר "תקלחת!" בטון שתמיד היו משתמשים בו כשצחקו.

"אני מחכה לך. יש אוכל מוכן." הפעם דן לא חייך. הוא באמת כעס.
נכתב על ידי stlevy , 1/1/2014 04:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  stlevy

מין: זכר

Google:  stlevy




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , חינוך
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstlevy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על stlevy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ