לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ללכת בלעדיך...


זה הבלוג של גיא הוא הילד הכי יפה בעולם ואני אמא של גיא וזה המקום שלנו וזו הדרך שלי שנאלצתי ללכת בה בצער רב בלעדיו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

6/2017

יש לי ילד שקוראים לו גיא והוא מת


לפני קצת יותר משנה וחצי פנתה אלי עובדת סוציאלית מבית החולים

היא שאלה אם אני אסכים למלא שאלון בכתב

הסכמתי

היא שאלה אם יהיה ניתן ליצור איתי קשר בשלב מאוחר יותר כשיגמרו השאלונים הכתובים

לראיון אחד על אחד

הסכמתי

לפני חודש בערך היא התקשרה שוב

עכשיו הם סיימו את סבב השאלון בכתב והם פונים למקרים מיוחדים לראיון אישי

שאלה אם אני אסכים 

הסכמתי

קבענו להיפגש  

היא ביקשה שאני אבחר את המקום רק ביקשה שזה יהיה מקום שאפשר לשבת

ושקט כדי שיהיה אפשר להקליט

השבוע נפגשנו בחצר של חברה מהעבודה שסידרה לנו פינת ישיבה נוחה

הגיעה בחורה נחמדה בשם אלינור

שאלה המון שאלות עניתי המון תשובות

בהתחלה עוד קצת הייתי לחוצה בכל זאת מוקלט ושקלתי מילים

לאט לאט זה נהיה יותר קל

זו פעם ראשונה שאני יושבת מול מישהי ומספרת את כל הסיפור

הכל

את כל הדברים שלא יכולתי לדבר עליהם את הדברים הכמוסים שאני חושבת לעצמי

זו פעם ראשונה שיוצא לי מהפה שהילד שלי מת

לא בכתב בדיבור פנים אל פנים

זו פעם ראשונה שאני מודה שמתתי איתך באותו יום ואני לעולם לא אהיה שלמה והלב שלי תמיד יהיה שבור

זו פעם ראשונה שאני שומעת אותי אומרת את המילים בקול ולא רק כותבת אותם

זו פעם ראשונה שאני מודה שהתרסקתי והייתי צריכה עזרה של מישהו אחר

פעם ראשונה שאני מודה שאני עדין חיה ועדיין פה ועדיין נלחמת ברגשות אשמה מטורפים

 

אחת השאלות שנשאלו היתה למה הסכמתי להתראיין

זו שאלה שמראש שאלתי את עצמי

ויש לה 2 תשובות

אחת הברורה מאליה אם יש מישהי אחת שנמצאת או תהיה במצב דומה

ויתנו לה עזרה מיידית ולא תצטרך לסבול חודשים כדי להתחנן לעזרה אז עשיתי את שלי

והתשובה הפחות ברורה מבחינתי היא שרציתי

רציתי לספר את הסיפור למישהו שרצה לשמוע

רציתי לשתף את כל מה שהיה ואת כל מה שעדיין

רציתי שיאמרו המילים רציתי שיסופר הסיפור למרות שאין לו סוף טוב

היא היתה סבלנית קשובה שאלה את השאלות הנכונות נתנה לי כמה זמן שהייתי צריכה

כדי לענות את התשובות שרציתי

והכי חשוב היא הרגישה את כובד הענין והתיחסה מאד בכבוד לכל הנאמר

נגענו בכל כך הרבה דברים כואבים

בכיתי לא פעם ולא פעמיים לעיתים נשבר לי הקול ולא יצאו לי המילים

אבל עדיין התעקשתי והמשכתי

שוחחנו לא רק על המקרה אלא גם על הסביבה ואיך מקבלים את זה

ועל המשפטים המטומטמים שהיו מנת חלקי ושברו לי את הלב ואת האמון בבני אדם כל פעם מחדש

אחרי שעברו שעתיים ויותר וממש לקראת סיום היא שאלה אם יש נושא שלא עברנו עליו ואני רוצה להעלות אותו

או יש משהו שאני רוצה לומר שלא נאמר

חשבתי ברצינות על השאלה והרי נגענו כמעט בהכל

התחלתי לחזור על החשיבות של הנושא הרגיש והכל כך לא מובן הזה

ועצרתי

ואז אמרתי לה שהדבר היחיד שאני רוצה להגיד לה ולכל העולם זה

שיש לי ילד שקוראים לו גיא והוא מת

ואני לומדת לחיות איתו בלב ובשבילו ואני גם לומדת לחיות קצת גם בשבילי...

 

נכתב על ידי אמא שמתגעגעת , 17/6/2017 23:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם לא היום אולי עוד שנה


תקופה ארוכה שלא כתבתי כלום

לא פה לא לפרטי פשוט כלום

השבוע חזרתי קצת לכתוב זה מקרטע לא רוצה שידעו

לא רוצה שיהיה תיעוד מחקתי המון השמדתי המון

התלבטתי המון אם להמשיך לכתוב או לא

אני לא בטוחה למה

עברנו תקופה לא פשוטה עמוסה ביותר

עברנו לבית חדש

קניתי בית חדש שלי עם חצר נחמדה ו2 קומות ויחידה נפרדת 

ומקום לכלבים וסגרנו 2 בתים קודמים והרמנו את החדש

עשינו שיפוץ לא קטן וניסינו לשמור על שגרה ופעילויות של הילד

נקרענו הותשנו אבל צלחנו את הפרויקט הכי גדול שאי פעם עשיתי בשביל עצמי בשביל המשפחה ובשבילו

המשפחה הקטנה שלי

כולנו מתים על הבית וכל פעם שמישהו בחוץ בעבודה או בבית הספר אנחנו מתגעגעים כבר להגיע הביתה

אפשר לקרוא לו בית הוא שלי ורק שלי

הכל יפה ועובד ויש עצי פרי בגינה ויש שיח שושנים כמו שהיה בבית של ההורים ויש חנייה ויש הכל

והכל כמעט מושלם

היה לי קשה לסגור את הבית שלנו היה לי קשה לצבוע את השם שלך בלבן ולמחוק מהקירות כל מה שעברתי שם

אני לא רוצה לחזור לשם אני רוצה להיות פה אבל היה קשה

קרו מליוני דברים עברנו הרבה מלחמות 

אנחנו עכשיו באמצע מלחמה ארוכה ומתישה בכמה חזיתות ואני מותשת מזה

למרות הכל אפשר מדי פעם ככה להירגע ולפעמים גם לנוח שעה בגינה עם כוס קפה וסיגריה

למרות שיש עדיין ארגזים שלא נפרקו ויש דברים שלא נסגרו הרוב מאחורינו

מצאתי מליון דברים של אמא ואבא ושלי ושלך

זרקתי המון דברים ותרמתי ארגזים שלמים מלאים בכל טוב חדשים לגמרי את כל הדברים שלך ששמרתי

אני יודעת שאתה לא כועס יש ילדים שצריכים יותר ושימחת הרבה ילדים קטנים והרבה הורים 

את הבית החדש אתה לא מכיר אבל משום מה אתה פה בהכל 

ועדיין רק דבר אחד חסר 

אתה

 

נכתב על ידי אמא שמתגעגעת , 8/6/2017 22:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  אמא שמתגעגעת

בת: 4

ICQ: 169 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: זכרון והנצחה , בדרך להורות , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא שמתגעגעת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא שמתגעגעת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ