לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כלבים יכולים לפסל בקקי


שעון החול דופק, הזמן זורם לים. נערם בערימה. כמו כביסה מלוכלכת. אין כניסה.

Avatarכינוי:  מונט

גיל: 20




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

כירבולים


כששכבנו ככה מכורבלות בכפיות, היד שלה עליי -  זו הייתה תחושה טובה. אצל אף אחת או אחד לא הרגשתי טוב אם עשו את זה אבל איתה זה הרגיש במקום. בטוח, חם. לא מעיק אלא נעים. אחרי ששכבתי עם ההיא שסתם הייתה סטוץ למרות שהייתה ממש מתוקה - התחבקנו עירומות ונרדמנו. היא נרדמה קודם. רציתי לקום וללכת אבל לא היה לי כוח. לשכב עירומה ומכורבלת עם מישהי זה הרבה יותר אינטימי מבחינתי מלרדת לה, יותר אינטימי מהסקס עצמו. הרגשתי ניכור וזרות מוחלטת. מעין ריקנות. חיבקתי מישהי שזרה לי לגמרי. זה שונה. אני רוצה משהו כמו הראשון. לא מתכרבלת עם כל אחת. פעם הבאה בסטוץ אני לא מתכרבלת אם לא בא לי. מסתבר שגם דבר תמים ונעים לרוב, עולה בספק לפעמים. אפילו לא חייבת לשכב עם קוץ, פשוט בא לי לישון איתה שוב וזה דיי נדיר אצלי. זה ההבדל בין להימשך למישהי סתם לבין אשכרה לחבב או לאהוב אותה. הלרצות להישאר קרובה גם אחרי האורגזמה. אחריי שיורד האנדרנלין. 

 

בא לי מישהי שתלך איתי מכות בשביל הכיף (וכי זה מחרמן)

שתבוא לי מאחורה סתם כי בא לה ותיתן לי נשיקה על העורף, תעסה לי את הצוואר, תישן איתי כפיות או סתם ביחד.

מישהי שארגיש בנוח לבוא ולחבק אותה סתם ככה. בא לי חברה אבל זה לא הזמן המתאים. אני סטודנטית ואני גם לא מוכנה נפשית עדיין. 

נכתב על ידי מונט , 27/3/2017 01:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אין לי למה לחפור פה, נמאס לי לדבר לעצמי. גם במציאות וגם כאן. פשוט נמאס לי לנסות 
נכתב על ידי מונט , 24/3/2017 19:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למונט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מונט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ