לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כלבים יכולים לפסל בקקי



Avatarכינוי:  מונט

בת: 18

Skype:  תבקשו ותקבלו :) 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2014


אני מנסה להבין את המיניות שלי ואת המקום שלי ומי אני בכלל ואני לא רוצה להפוך אותך לשפן הניסיונות שלי. חבל רק שלאחרים לא הייתה ההבנה הזו על מנת שלא היו הופכים אותי לשפן הניסיונות שלהם.

תודה א',ש',מ',ת',ש' - שדפקתם לי תראש. 

עכשיו גם כשיש לי משהו שאני יודעת שלא אפגע ממנו אני בורחת ומתרחקת מהאופציה, אני רוצה מערכת יחסים בריאה שתתקן את מה שהיה אבל אפילו כשיש לי את האפשרות אני מבטלת אותה. נמאס לי לפחד מזה, נמאס לי מהרגשות האלה וזה לא שיש לי מקום אחר לפרוק על הנושא. אני לא יודעת איך לתקן את המצב הזה לבד. 

א' היה בן דוד שלי (היינו ילדים קטנים)

ש' הייתה חברה בכיתה ב'

מ' הייתה החברה הראשונה שלי - לא בריא בשיט.

ת' הייתה מישהי שרצתה להתנסות בצורה העקומה ביותר שיש ושאני תקועה איתה בחיים שלי.

ש' היא מישהי שסתם רוצה להשכיב את כולן וכמעט שכבתי איתה בסיטואציה לא מתאימה כשזו הפעם הראשונה שלי.

החוויות המיניות שהיו לי היו שליליות. 

נראה לי שאני צריכה פסיכולוג.

אני שונאת פסיכולוגים. 

נכתב על ידי מונט , 30/8/2014 22:18   בקטגוריות #קיבינימט!, אישי, אקסיות, ביטחון עצמי, ילדות, סקס, תסכול, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתגרים


האתגר שלי שונה. האתגר שלי הוא לא "להיות לבד" אלא "להיות ביחד" ולהחזיק שם ולמצוא שם את המקום שטוב לי בו.

והכוונה שלי בעניין היא בכל התחומים. מבחינת הלגור בקומונה עם עוד המון אנשים, מבחינת הלגור עם אחותי בקטנה בחדר (זה דווקא פשוט יותר), מערכת יחסים - הכול בערך. ואני מפחדת ודברים מכעיסים ומרתיעים אותי ואלו דברים שאני מסוגלת לשים עליהם את האצבע אבל אני לא יכולה לומר אותם בקול רם. אני יודעת מה עליי לשנות בעצמי ולעומת זאת יש תחומים ופחדים שקשה לי לשנות, שאני לא יודעת אם אני רוצה לשנות. אני חייבת ללמוד להיות בן אדם רגוע וסובלני יותר. ללמוד להרגיש ולהביע רגש ולא לחנוק אותו בפנים כמו שהתרגלתי לעשות. ולא לפחד להיפגע שוב, כי אפגע בכל מקרה ועדיף להינות ממה שיש. ולהאמין בבני אדם ולהאמין כשאומרים לי מילים יפות. להאמין לאנשים שהם מתכוונים למה שהם אומרים. אבל זה קשה כי שוב ושוב יש את ההוכחות ללמה לא להאמין. 

אני מפחדת להיות עם מישהי בגלל שאני מפחדת להיכנס לקשר לא בריא שוב ומפחדת שלא אהיה מספקת ושלא יהיה לי טוב. 

ועם זאת הגעתי לשלב שאני זקוקה לסוג הקשר הזה. אני פשוט מפחדת שלא יהיה לי מה לתת ולא דרך לקבל ושהכול ילך לעזאזל. 

אז גם אם אני רואה ורוצה מישהו שנראה לי שיהיה לי טוב איתו או איתה אני מתרחקת ומבהירה שבמובן הזה הקשר לא יתקיים, אני לא מנסה. 

ואני מפחדת שאנשים יראו את הצדדים הרעים שבי ואת הצד המפוחד הזה ולא רק שהם יברחו אלא שאני לא אהיה מסוגלת להישאר בידיעה שאחרים יודעים. 

ונמאס לי לדמיין סכינים. ונמאס לי להילחם כל הזמן כדי לא לחשוב מחשבות לא בריאות ואני לא מבינה את הנגלות האלה, התקופות השונות ומצבי הרוח המשתנים דחיפות, אני לא יודעת איך לשמור על האיזון יותר... מאוזן.

הייתי רוצה לדבר על זה ולא לכתוב את זה אבל אין לי אומץ לפתוח את הנושא עם אף אחד. 

אני רוצה לשנות את הדברים האלה, השאלה היא איך. 

נכתב על ידי מונט , 30/8/2014 11:06  
הקטע משוייך לנושא החם: שינויים ופתיחת שנת הלימודים
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , גאווה , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למונט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מונט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ