לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של "אמא יש רק אחת"

מילים מהנשמה על הישרדות יומיומית בתפקיד הכי חשוב בחיי...ושאר ירקות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

9/2019

תקועה


אני אדם יצירתי.

אני אוהבת לעבוד עם הידיים,

ליצור,

לתפור,

לעצב,

לקשט וכו'...

והיצירתיות באה לי בגלים,

אבל אני מרגישה תקועה כבר תקופה.

אין השראה,

אין חשק,

אפילו אין חשק להכין ארוחות, חוץ מארוחות סופ"ש, לקראת שבת, התפריט די ידוע מראש ואז לא צריך לחשוב יותר מדי,

ואז אני מכינה כמויות של סלטים ומאכלים, כיאה לגדוד שלי.

 

זה מתסכל מאוד...אני רעבה לשינוי, אך לא יודעת מה הכיוון שאני רוצה.

 

אני מרגישה בודדה קצת.

מרגישה שאין מי שמרגיש את רגשותיי.

אין מי שחש את תסכולי.

מרגישה שאני רוצה להיות ציפור שמשתחררת מכלוב הזהב שלה, אך פוחדת.

ממה אני פוחדת?

 

אני אדם שאוהב יציבות וביטחון ופוחדת שאם אשנה את דרכיי, אלה יאבדו לי.

וזו שטות גמורה כי יש לי את כל הגיבוי שבעולם.

אולי זו הבעיה? 

אולי אין לי התנגדות ולכן אני פשוט ממשיכה לזרום?

אילו בעלי היה אומר לי, 'תפסיקי לעצב, את גם ככה לא עושה עם זה כלום', אולי הייתי רוצה להוכיח לו אחרת ופועלת פי חמש. סביר להניח.

אני כנראה אדם מרדן בתוכי, כי אני לא אוהבת מרויות וכשזורמים איתי זה מרגיש לי פתאום לא שווה להתאמץ, כי אין מה להוכיח. אולי? אולי זו הסיבה?

אולי...

אבל אני לא יכולה להגיד לו 'תפסיק לתמוך בי' כי הוא לא יבין בכלל מה אני רוצה. ולא חסרות לנו סיבות למריבות, כן? וגם למה לסבך אותו? חחחח...

אני מסובכת עם עצמי, הוא לא צריך את זה על הראש שלו.

 

גברים אומרים שהם לא מבינים נשים.

תהיו רגועים חברים, גם אנחנו לא מבינות אותנו :(

אנחנו נשלטות על ידי הורמונים תקופתיים ומרגיזים ושהלוואי ולא היו קיימים.

רוב חיי חשבתי לעצמי, למה לא נולדתי בן?

היה לי יותר קל.

ככה נראה לי לפחות.

למרות שאני מאוד אוהבת את הכוח הנשי שיש לי על גברים, אך אינני מרבה להשתמש בו. בעיקר כי אני נשואה :)

וואו, אם הייתי רווקה, הייתי שוברת הרבה לבבות חחחח..רק המחשבה על כך...טוב, זה ביטחון שהגיע עם השנים. בעבר לא הייתי ככה.

הייתי ביישנית וחסרת ביטחון, לא ידעתי איך אחרים רואים אותי, תמיד חשבתי שמנסים להשכיב אותי ואני לא באמת נראית טוב כמו שאמרו לי.

הוקסמתי קשות כשחבר שלי הציע לי נישואים חצי שנה אחרי שהתחלנו לצאת.

אבל לא הסכמתי. נתתי לו לחכות 4 שנים. כי החלטות כאלה צריך להחליט מתוך הגיון ולא מתוך תשוקה.

 

גלשתי.

 

בקיצור, תחושה חנוקה ומבאסת....אפילו לערוך רשימה פשוטה של משימות קשה לי.

חנוקה ותקועה.

אוף.

 

 

 

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 1/9/2019 19:39   בקטגוריות עבודה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  אמא ללא הפסקה

בת: 39



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

2,758
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא ללא הפסקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא ללא הפסקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ