לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


אידאל ההשראה הוא לעורר את בירור הגבולות שבך ולהבהרתם, על מנת שתוכל להרגיש שלם, ולא להפך. ככה נולדנו

כינוי:  Ashamed to be me

בת: 18




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2017

קרניים חודרות


ישנה על שני כיסאות המוצבים זה מול זה ברווח מספיק דיו לאורכה של ילדה בת שמונה לערך בגלל ג'וק או ישנה במיטה מכונסת בפחד שיקרה לי כפי שקרה לילד עליו דיווחו בחדשות שעכבר אכל את פניו. להורים שלי לא היה זמן אלי או סבלנות מתמשכת מאילוצים שונים אשר דרישותיהם חזקות מרגשות של ילדה מבינה. מסתכלת מעבר לחלון של דשא רחב וצהוב עם הבהובים של מראה פנים מבוגר או שוכבת במיטה עם אמ-פיי-שלוש של אחי ומתוך עיניים דומעות משירי טראנס מדמיינת דמות תינוקית מפורסמת שמפחידה אותי. זוכרת את עצמי מתהלכת סביב הבית יחיד הקומה ומפחדת על הדשא כי לאחרונה אמא סיפרה לי כיצד עשבים יבשים נשרפים במיאוצתה של סיגריה שלוחה תחת אש השמיים כמו שכבר אירע,אי שם. עם הזמן הפחדים עוברים טרנספורמציה ורלוונטיותם למציאות נכונה  - לכאורה 


אני רוצה להפסיק לפחד, אמנם אני מפחדת גם מהרצון הזה אך התחושה שונה, היא קצת אופטימית לעומת הכאוס של הפחדים הרגילים. אז זו תהייה הבקשה שלי בראש השנה.

 

נכתב על ידי Ashamed to be me , 26/9/2017 00:16  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החנונים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAshamed to be me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ashamed to be me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ