לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות שקופות


כשמשהו טוב קורה, צריך להיות שם.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2013

חלק ישן ממני


שוב מצאתי את הבלוג שלה. היא עדיין כותבת בו, אותו דבר, נושאים שונים.

עברתי בין הפוסטים, מחפשת רמז, הזכר, משהו. קוראת קצת את המחשבות שהיא אף פעם לא חלקה איתי.

זה היה כמו להסתכל על יומן ישן שלי, כשהייתי ילדה, מישהי אחרת, רחוקה בשנות אור.
זה היה כמו לקרוא חלק ישן ממני שכבר אינו.

רק הגעגוע נשאר. 

נכתב על ידי ירק בכלל , 25/6/2013 14:26  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אכזבות קטנות


אנשים הם אכזבה. ואני לא אומרת את זה באופן ממורמר או משהו, באמת, זה פשוט נכון. כל אחד נולד עם אכזבה קטנה בתוכו. זה לא משהו שאפשר לשלוט בו, אבל זה יושב שם, ובמוקדם או במאוחר זה גם יצא, ואז אנשים יתאכזבו. אבל ככה זה, יש את זה לכולם. וזה לא אשמתו של אף אחד, כל אחד יתאכזב ויאכזב מישהו בסופו של דבר, וזה יכול להיות את ההורים שלך או 5 מיליון אנשים. אותו דבר. אכזבה זה אכזבה.

זה למה אנחנו כל כך אוהבים את היקרים לנו שמתו. הם נשארו מושלמים, נטולים מאכזבה. הם כבר לא יכולים לאכזב, כי הם כבר אינם. כל מה שנותר לנו זה לאהוב אותם. הם כבר לא אנשים שמעשנים ומרביצים ומתנהגים באנוכיות, ולכן הם שמורים לנצח באהבה שלנו. ככה זה גם עם מפורסמים. לפעמים אתה מעדיף לאהוב בן אדם שאתה לעולם לא תפגוש, כי איך הוא כבר יאכזב אותך? ואם יוצא להם בכל זאת שם רע, שערורייה על בגידה או אלימות או סמים, אפשר תמיד להגיד שזה הכל תרגיל של התקשורת ואז לישון טוב בלילה.
עדיף להוציא את זה כמה שיותר מוקדם, למען האמת. ככל שתאכזב בגיל יותר צעיר, האכזבה תהיה פחות גדולה. זה פשוט, אם תשמור אותה בבטן כל השנים, ואז היא תצא רק באיזה גיל חמישים וארבע, היא תהיה הרבה יותר גדולה אם סתם נשארת עוד שנה בגן בגיל חמש.

עדיף פשוט להשתחרר מזה כמה שיותר מוקדם ואז לחיות חיים פשוטים, רגילים, צרופים באכזבות קטנות, ממוצעות.
 

נכתב על ידי ירק בכלל , 22/6/2013 13:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל מה שיכולתי לבקש


שתיים או שלוש לפנות בוקר, את לידי במיטה, ישנה. את רק צללית עכשיו, קו מתאר שחור, ועדיין יפה. את מפנה אליי את הגב, נאנחת מתוך שינה, התלתלים שלך נשפכים על הכרית במפל. לילה, ואת ישנה. גם החברה השנייה ישנה. רק אני לא. ואני עדיין מפחדת קצת, שתתעוררי, שאולי תרגישי שמשהו אצלי קצת שונה. את יפה, גם כשאת רק צללית בתוך חדר חשוך, קו המתאר מסמן את גבולות הגוף שלך וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותך. אני מתקרבת קצת, לאט לאט, שומעת את נשימותייך לידי. אני מרימה את ידי מהר, לפניי שיגמר לי האומץ, וכורכת אותה סביבך. את עדיין ישנה. אני נצמדת אלייך, ומרגישה כל מה שרציתי. אני עוצמת את העיניים, ויודעת שזה לא הרבה, אבל זה כל מה שיכולתי לבקש.
נכתב על ידי ירק בכלל , 19/6/2013 01:33  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  ירק בכלל

בת: 22

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לירק בכלל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ירק בכלל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ