לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  שושנה מצויה

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

2/2018

I liked it


כבודו קלט שהגיעו המון סטאז'רים חדשים אז פתאום לאחרונה הוא יוצא יותר פעמים מהכוך המבודד שלו ומסתחבק עם החבר'ה. 

"מפעיל את קסמיו", מה שנקרא. מפלרטט עם הקהל. עושה צחוקים. וזה ממש עובד לו. 

הוא באמת בן אדם נורא נחמד, אבל הוא גם מאוד דואג להראות את זה ולהבליט את זה. 

אני כבר מריחה את ההתחנחנויות שלו מקילומטרים, גם כשהן מוכוונות כלפיי. 

אז זה עבד לו. הוא מפזר את הצ'ארם שלו בכל מקום וזה בהחלט משתלם לכולם - אנשים מתלהבים ממנו ונהנים לעבוד איתו והוא מרוויח 

כוח עבודה טוב ונאמן. וכוח העבודה הזה מרוויח מורה מצוין וחוויה טובה. מה רע? 

 

אין בזה שום דבר רע חוץ מזה שזה מרתיח אותי. 

מרתיח אותי ששתי הבנות הבלונדיניות החדשות שהגיעו, כל כך התלהבו ממנו עד שכשביקשתי מהן משהו קטנטן ואמרתי שזה בשבילו - 

הן ישר קפצו על זה ואמרו "___ המקסים?? בטח שנעזור!!! הוא כזה מקסים! נעשה כל מה שהוא צריך!!!" 

מדהים. 

 

גם אני הרגשתי ככה כשרק התחלתי לעבוד שם (והוא הפעיל עליי את הקסמים שלו) - גם אני מאוד התלהבתי וזה מתועד פה. 

אבל לא הפגנתי את זה בקולי קולות בכל הקומה! בסה"כ כששאלו אותי איך זה לעבוד איתו אז אמרתי שמאוד כיף לעבוד איתו ושהוא מצוין. 

וגם הבעת הפנים שלי הפגינה המון התרשמות, אבל זה היה בצורה שקטה. ואז באות שתי הפקאצות האלה ומתחילות לפזר עליו מחמאות 

בפרהסיה. מה זה פה?! תשמרו את הרגשות שלכן לעצמכן! רק שלא יתחילו להימרח עליו ולגעת בו, זה יחרפן אותי. 

 

אם הוא לא נוגע בי אז שלא ייגע באף אחת! 

שרלילות. שמישהו יערוף לכן את הראש, כלבות. 

 

טוב אני סתם רעה. תכלס הן ממש חמודות והן אמרו לי "כן" על מה שביקשתי עוד לפני שהן ידעו שזה בשבילו. 

האמת שהן תקתקו את המשימה הזאת ומאוד עזרו לי ואני מאוד נחמדה אליהן, למרות שאני מקנאה. 

 

האמת שהיה לי רגע יחסית קרוב אליו היום- תמיד כשאני רואה אותו בסביבה שלנו, אני הולכת להכין קפה בתקווה שגם הוא ייכנס למטבחון 

באותו טיימינג איתי ואז נהיה צפופים בפנים ואיכשהו הוא אולי ייגע בי בטעות. אבל זה אף פעם לא קורה. 

רק היום כשראיתי אותו שוב מגיע לאזור שלנו, אמרתי לעצמי "אל תבואי למטבחון סתם, את תתאכזבי. עזבי... הנה הוא בא לשם - תחכי שהוא 

יסיים שם ותכיני קפה אחר כך. את הרי לא באמת רוצה קפה עכשיו, על מי את עובדת? את סתם מקווה להתחכך בו וזה לא קורה אף פעם. 

בואי ננמיך ציפיות כבר עכשיו ונכין קפה בשקט כמו אנשים נורמאליים..." 

אז חיכיתי שהוא ייצא משם, ואחרי שתי דקות הלכתי בעצמי כשאני לא מצפה לכלום. 

והנה הוא פתאום חזר לשם - נכנס שניה אחריי. אני בסבבה שלי מכינה קפה, הוא בא גם לקחת כוס והפיל אותה, ותוך כדי שהוא מסתכל 

עליי מכינה את הקפה - אני קצת מובכת ומשפילה מבט ועל הדרך כבר מעדכנת אותו בכל מיני דברים שהוא שמח לשמוע עליהם - 

ובעיקר זה היה כדי להרגיע את עצמי מההתרגשות של זה שהוא קרוב אליי. אז הפכתי את זה לשיחת עבודה כי אחרת אני ממש לא מצליחה 

לדבר איתו מרוב התרגשות מזה שהוא לידי. אז תוך כדי שאנחנו מדברים, הוא רצה להגיע לתמי4 ובדיוק הייתי שם, אז הוא נגע לי קלות 

בכתף כדי להזיז אותי הצידה. כלומר לסמן לי לזוז. זה היה חצי ליטוף כזה - אבל ממש, ממש, ממש עדין! נגיעה כל כך חלשה..... 

וכל כך נהניתי מזה. היה לי כיף. הרגשתי קצת חום ואהבה, והעדינות הזאת נגעה לי ללב (פאק, כמה זה טיפשי). 

 

שנה ורבע אנחנו מכירים והכי רחוק שהגענו זו נגיעה קטנטנה בכתף - רק מלחשוב על זה עכשיו אני נהיית רטובה בטירוף. 

 

ואז אני נזכרת בבנות האלה שהתלהבו ממנו ומדמיינת אותן מפנטזות עליו בשעת מעשה, ואז אני מדמיינת אותו מגלה את זה שכל כך 

הרבה בנות עושות ביד ומפנטזות עליו ומדמיינת את ההלם שהוא בטח ייכנס אליו מזה, ואת הבוסט המטורף שזה יעשה לו לאגו.. 

ומתעצבנת ממש. 

 

אני רוצה להיות היחידה! אני רוצה שרק הוא יהיה לי בראש! ועכשיו כשאני מפנטזת עליו, אז אני לא יכולה שלא לראות לנגד עיניי גם את 

שתי השרלילות המעצבנות האלה מפנטזות עליו גם ואז זה הורס לי את ה"מוד" ובמקום להיות חרמנית, אני חרמנית וכועסת. 

 

 

 

 

איך אפשר להיות כל כך רכושנית על משהו שבכלל לא שייך לי?! 

 

לא נורא. הוא אוהב אותי מאוד למרות שלא הפגנתי כלפיו את כל ההתלהבות וההתחנפות הזאת על ההתחלה. ואולי זה דווקא בזכות זה. 

מה איכפת לי. הוא נגע לי בכתף and I liked it. 

נכתב על ידי שושנה מצויה , 15/2/2018 20:20  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כישוף


זהו. הארוחה הייתה. 

 

אין לי מילים לתאר עד כמה הבן אדם הזה היה מקסים אליי ועד כמה הוא נהדר בכללי. 

נתן לי כל כך הרבה טיפים ועצות לקריירה האישית שלי - וחלקן לא ממש התאימו לאינטרסים של המשרד עצמו, 

לכן הייתי בשוק מזה שהוא בכלל העז להעלות את הנושאים האלה. הרי אני ממילא חשבתי עליהם בעצמי 

אבל לא אמרתי אותם כי זה לא פוליטיקלי קורקט, ופתאום הוא מעלה אותם כאילו כלום - בכוונה לעזור ספציפית לי. 

 

איזה דבר זה. איזה בן אדם. 

 

גם האופן שהוא דיבר בו היה כל כך רגוע וטוב-לב ונעים ותומך ואבהי ומתוק. 

המבט שלו היה מאוד רך אליי והיה לי כל כך כיף לשבת איתו לשיחה ארוכה ולבהות בפנים שלו הרבה זמן. 

 

מיותר לציין שהייתי בהתרגשות היסטרית ובלחץ אטומי ובקושי הצלחתי לאכול משהו ורעדו לי הידיים והקדמתי קנה לושט והשתעלתי מלא. 

 

אבל עזבו. 

לא חשבתי שזה אפשרי כבר - אבל ההערכה שלי אליו כבן אדם ממש התעצמה. ממש. אני בשוק שזה יכל לקרות בכלל. 

 

קצת הופתעתי מחלק מהדברים שהוא אמר לי וייעץ לי ואת חלקם לא הכי אהבתי לשמוע למרות שהם היו הכרחיים, וההרגשה הזאת 

גרמה לי לשתוק הרבה ולהיות די מהורהרת במהלך השיחה ואחריה. 

 

ואז נזכרתי שבעצם רציתי לנצל את השיחה הזאת כדי להעלות בעצמי כל מיני נושאים שבכלל שכחתי מהם בשיחה. 

אז ניסיתי את מזלי אחה"צ - הוא היה באמצע שיחה וסימן לי עם הידיים "אחר כך". התבאסתי והבנתי שאין טעם לחכות לו שיסיים את השיחה, 

אז השלמתי עם זה שאני כנראה כבר אלך הביתה ושהמומנטום יתפספס ואני לא אגיד את מה שרציתי. 

 

ודקה לפני שאני באה ללכת, החבר'ה הצעירים התחננו ממני לקצת עזרה לפני שאני הולכת, אז ישבתי איתם על כל מיני דברים והתעכבתי 

עוד איזה 20 דקות. ואז סיימתי לשבת איתם ובאתי ללכת כבר בלי לעבור אצלו אפילו.. ואז בדיוק כשאני באה לקום - הוא מגיח מהחדר שלו 

ושאל אם רציתי אותו - אז עניתי שכן, שרציתי לעבור אצלו לפני שאני הולכת ולא פירטתי למה. הוא הבין שאני רוצה לדבר איתו בפורום אישי 

ואמר לי ללכת לחדר שלו ושהוא רק עובר בשירותים וכבר בא. 

תוך כמה דקות הוא הגיע, שאל מה קורה, ועניתי "פשוט היה נושא שלא כיסינו בשיחה שלנו היום בצהריים" - הפנים שלו נפתחו כלפיי 

בסקרנות ובכזאת נכונות והכלה, ויש מצב שהוא אפילו הוריד את המשקפיים, אני לא בטוחה... בקיצור עניתי לו: "הפרויקט שלנו". 

כי מרוב שהוא היה עסוק בלייעץ לי על הקריירה שלי, לא באמת הצבנו יעדים לפרויקט הספציפי שאנחנו עובדים עליו, והיה לי חשוב כן 

לעשות את זה, זו הסיבה שמלכתחילה יזמתי את המשוב הזה איתו - וזה מה שאמרתי לו. והוא קצת צחק מזה וחייך המון את החיוך 

ממיס הלבבות שלו. 

 

סיימנו לדבר על הצבת היעדים, ואז אמרתי לו "יופי, טוב שדיברנו על זה כי זה ממש חשוב לי" ואחרי זה כשכבר באתי ללכת, החלטתי בכל 

זאת לצאת קצת מה"הפוך על הפוך" שלי ובכל זאת גם לשחרר טיפה ולהראות לו כמה אני מעריכה אותו כי באמת מגיע לו גם פידבק מדי פעם. 

אמרתי לו שוב תודה רבה רבה על השיחה היום בצהריים, אבל הוא כמובן הצטנע והתנהג כאילו זה כלום, אז התעקשתי: "לא! זה לא מובן 

מאליו בכלל! ממש לא!!" והוא חייך ממש. ואז הוספתי ואמרתי "ומבחינתי אתה המנטור השני שלי" - הוא צחק ושאל "מה, השני??" 

אז עניתי "פורמלית כן.. אבל כרונולוגית - אתה הראשון!" ואז נהייתי קצת יותר רצינית ואמרתי לו שאם הוא ישקול יום אחד לפתוח בקריירה 

של קואוצ'ר - הוא מאוד יצליח. הוא המשיך לחייך ולהאדים ולצחקק והנהן כאילו הוא כבר שומע את זה בפעם ה-100. 

אבל העיקר שאני סוף סוף אמרתי לו את זה. מאוד רציתי להחמיא לו. הוא עשה דבר מאוד לא מובן מאליו היום ואני פשוט מתה עליו. 

 

 

כמות האנדרנלין והרגשות שעוברים לי בדם ובמוח וב"נפש" פשוט הזויים. 

עצב, שמחה, ציפייה, פחד, חרמנות, אשמה, בושה, נחיתות, עליונות, ... התרגשות... הכל ביחד. 

 

אני ממש אוהבת את הבן אדם הזה. באמת ובתמים. 

 

וכן, בשביל הרקורד- אפשר לאהוב יותר מבן אדם אחד בו זמנית, גם אם זה בקטע "כזה". 

מה לעשות שאנחנו לא מונוגמיים מטבענו ואני נשבעת שאם לא הייתי זוכה להכיר את החבר שלי ואם פער הגילאים ביני לבין המנהל 

היה קטן יותר - הייתי מתחתנת איתו בלי לחשוב פעמיים. 

בהתחלה חשבתי שהוא טוב רק לסטוץ / יזיזות. אבל אחרי היום אני חושבת שטעיתי. הוא חומר לחתונה. החומר שאני מחשיבה לחתונה. 

טוב הלב והאיכפתיות שלו פשוט נזלו ממנו וזה היה מדהים. איזו חוכמה להתנהג ככה, הוא פשוט חכם. 

מעניין - הוא די מזכיר את החבר שלי בזה שהוא טיפונת נמוך וטיפונת שמנמן ועם העיניים הכחולות המהממות שלו ושמחת החיים הקורנת הזאת. 

גם יש לשניהם את המרפקים שאני רק חולמת שיהיו לי.. שזה מאוד מועיל בחיים. 

ובנוסף - יש לי הרגשה שאני קצת דומה לאישתו, לפחות באופי (אין לי מושג איך היא נראית). כי אני יודעת מהסיפורים שלו שהיא קשוחה כזאת, 

עם רוח קרב ואוהבת ללכת מכות. וגם אני הלכתי מכות הרבה שנים והייתי בת יחידה בקבוצה וכיסחו לי ת'צורה. 

ומצחיק, כי בדיוק דיברתי איתו היום על זה שמה שמחרפן אותי בללכת לקיקבוקס, זה לראות "חבורה של כוסיות שחושבות שזה שהן נתנו 

איגרוף לאוויר אומר שהן קשוחות" (ממש במילים האלה תיארתי לו את זה) ושבגלל שיש לי רקע באומנויות לחימה אז הקיקבוקס נראה כמו בדיחה 

ושזה לא הדבר האמיתי. מעניין אותי אם איך שדיברתי בכזה לגלוג ובוז על ה"כוסיות" הזכיר לו את אישתו. לפי הטיפוס שקלטתי ממנו שהיא, 

מתאים גם לה להגיד דברים כאלה. 

 

ונכון שהוא בעצם רואה בי ילדה, הוא אפילו אמר עליי ש"את... את ילדה טובה כזאת, את עושה את העבודה שלך בשקט ולא באה ובוכה ועושה רעש" 

(זה נאמר בקונטקסט לא כל כך חיובי ושנאתי לשמוע אותו אומר את זה), אבל למרות שהוא רואה בי ילדה, אני אוהבת להשתעשע במחשבה 

שאולי הוא גם קצת רואה בי את אישתו ואולי גם אצלו לפעמים חולפת המחשבה בראש שהיינו יכולים להיות יחד. 

 

תכלס, אם אני ממש רוצה להרוס לעצמי - אפשר תמיד להגיד שהבן אדם שאני רואה בעבודה ובמקצועיות, זה לא בהכרח מי שהוא בחיים 

האמיתיים והמשפחתיים, ושאולי הוא לא כזה כייפי ומשפחתי ורומנטי כמו שאני חושבת ומפנטזת. 

אבל אני בספק. אולי הוא לא רומנטיקן, אבל הוא מאוד משפחתי. 

אין לי מושג אם הוא בוגד או שומר את הזין שלו לעצמו ולאישתו, אבל לדעתי זה לא גורע מהמשפחתיות שבו. 

 

 

וואו איזה בן אדם 

שאלוהים ישמור עליי מעצמי בבקשה 

 

נכתב על ידי שושנה מצויה , 1/2/2018 23:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשושנה מצויה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שושנה מצויה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ