לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

רק לפרוק

-כי אני צריכה לכתוב. כמו לדבר עם מי שיודע עלי הכל, וזה הרבה. כי התגעגעתי לזה, ואולי גם לאלה ששומעים. כי אני סבך של מחשבות, והכתיבה פורמת אותן חוט אחר חוט. אפילו שכבר איני ילדה (כמו שהייתי כאן בעבר), הילדה שבי תמיד נשארת, צפופה בתוך ערימה של זכרונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2019

תקועה


יש ימים שרק בא לי למות.


 


לתחושתי, נכשלתי, ולא אמצא עבודה בחיים.


 


או לשתות ולא לצאת מהשמיכות.


 


אבל אי אפשר (צריכה לאסוף חתולית מטיפול וטרינרי...).


 


מרגישה ששני תהליכים שבניתי עליהם הולכים להיגמר בכישלון.


 


its not over till its over, ואף פעם אתה לא יכול לדעת אם אכן אתה קרוב לסוף...


 


והממליצים שלי בעייתיים, הפעם. לתחושתי.


 


...


 


בא לי למות קצת. אפשר?


 


תודה.


 


...


 


נ.ב: מזכירה לעצמי שיש את פיצ. והיא נותנת עוד סיבה לאושר.


 


בחיי שלפניה הייתי נגד ילדים. כשזה שלך, זה אדם שגדל איתך.


 


...


 


למות קצת. זכותי לרצות. זה היה פותר הרבה בעיות (ומשאיר רק אחת מרכזית ופטאלית..)


 


איך אתרומם מכאן.


[ בימים כתיקונם אני מזכירה לעצמי שיש עדיין סיבות רבות לשמוח. 


אין לי שום בעיה אמיתית, לכאורה. 


אבל זה לא יום כתיקונו...


אנשים עם בעיות אמיתיות שמים את שלך בפרופורציה ].

נכתב על ידי מישהי 1 , 31/7/2019 15:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  מישהי 1

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למישהי 1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישהי 1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ