לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

רק לפרוק

-כי אני צריכה לכתוב. כמו לדבר עם מי שיודע עלי הכל, וזה הרבה. כי התגעגעתי לזה, ואולי גם לאלה ששומעים. כי אני סבך של מחשבות, והכתיבה פורמת אותן חוט אחר חוט. אפילו שכבר איני ילדה (כמו שהייתי כאן בעבר), הילדה שבי תמיד נשארת, צפופה בתוך ערימה של זכרונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017

...


1. קנינו כרטיס טיסה לתאילנד.


 


"קנית לי \ כרטיס טיסה \ הייתי צריכה משהו חזק כדי לשכוח".


 


- בהחלט.


 


2. האידיוט שהוא הבוס שלי (איזה ריטואל קבוע, להתלהב מבוס חדש ואז להתאכזב ולהתגעגע לקודם.


 


קרה לי לפחות פעמיים ברצף, ומוכיח שאני צריכה להפסיק להיות קשה עם הישנים. 


 


תמיד קשה להחליף מנטור. תמיד נאמנים למי שגידל אותך), 


מתנהג כאילו קוד ריויו הוא עניין גורלי שאיני עושה מדי יום ביומו.


 


לא מפסיק להתענג על עשיית השרירים 


(ואה, כן: יתכן שגברים בעלי תינוק בן יומו בבית , הם פשוט אנשים בלתי נסבלים. גם זה דה ז'ה וו).


 


אבל אני יודעת שאני טסה. הקלף הסודי שגורם לי לחוש ב-win-win-situation שוב.


 


3. שמעתי היום את "זמר מפוחית". בהיותי אדם סודטלגי, נצבטתי בזיכרוני את י',


 


ששילב את המילה "ספחת" בסטאנד אפ רק כדי שארגיש שהוא קשוב.


 


מקסים, לעזאזל (ושוב - רק עד שילד).


 


הגעגוע המתוק, המטריד, הישן.


 


(והשיר, המקסים בדרכו, שהתחשק לי לשלוח ברגע של עצבים פואטיים עליו. היה מעניין איתו. מרגש ).


...........................................


 


"אל תקלל, אמור פשוט


 


שכבר נמאסתי


 


ומי בכלל מחזיק (אותי)  אותך פה?!


 


- לא אני!


 


אל תסתכל בי כמסכן, זרוק את המסטיק!


 


אתה שיכור - זה כבר הלבן השמיני!


 


שכבר אראה אותך בחוץ, הרם רגלים


 


נשים שחורות יש, אדומות יש, בלונד פלטינה!


 


תבחר אחת מכל סוג, אפילו שתיים


 


עכשיו גם לי דבר מה נוזל על הלחיים


 


מן העשן או מן הפלפל שבטחינה..."


-


 



 


(י' לא ידע להיות הייטק-מנוכר. הוא התקפל ברגישות נוגעת ללב תמיד.


 


עד שלא יכלתי יותר, עד שנמאס לי גם מהאמפתיה


 


עד שרציתי שיחדל לעטוף אותנו ב... צלופן, כמו ילדים,


 


שאחדל לדאוג לו..


 


הוא היה סתם והכל,


 


אבל - זה לא יחזור יותר. המנוכר הוא דרך החיים פה.


עד שלפעמים, מגועל - בא לי פשוט לקום ולברוח ).

נכתב על ידי מישהי 1 , 26/6/2017 00:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אופטימיות


מה שכרטיס טיסה קטן יכול לעשות...

 

...

 

יש הרבה מילים שעוד לא אמרתי לו. כתובות ומחכות.

 

ההורוסקופ שלי (קוראת אותו רק בעיתות אי ודאות)

 

חזה את המשבר,

 

ועודד אותי בכך שאמר שעד דצמבר אגיע לפתרון

 

(-זה מן הסתם נכון בכל מקרה...),

 

ושלאחריו אחווה שלוש שנים של מציאת דרכי ושיפור פיננסי.

 

(-אם אשאר, ודאי אחווה שיפור פיננסי בן שלוש שנים.

 

זו ממילא ההבטחה. אבל לא ברור מאליו כלל

 

שאחזיק מעמד בתנאים כאלה זמן כה רב..).

 

נו שוין. נעבור כל יום בזמנו.

 

Wish me luck.

 

Amen.

נכתב על ידי מישהי 1 , 24/6/2017 23:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פאק


Him.

 

לא יודעת מה הוא מתכנן לי, אבל זה לא אכפת.

נכתב על ידי מישהי 1 , 23/6/2017 00:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  מישהי 1

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למישהי 1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישהי 1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ