לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

רק לפרוק

-כי אני צריכה לכתוב. כמו לדבר עם מי שיודע עלי הכל, וזה הרבה. כי התגעגעתי לזה, ואולי גם לאלה ששומעים. כי אני סבך של מחשבות, והכתיבה פורמת אותן חוט אחר חוט. אפילו שכבר איני ילדה (כמו שהייתי כאן בעבר), הילדה שבי תמיד נשארת, צפופה בתוך ערימה של זכרונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

תקופות בבית


הן תקופות של מאניה- דיפרסיה.


 


כלומר, אני נעה בין יאוש לאופוריה.


 


נעה בין ימים של: ״מה אעשה, איך אחיה ממשרת סטודנט של 40 שח לשעה..״


 


וימים של: ״שלחתי, ואיש לא חזר אלי! כי יש לי יותר מדי ניסיון בשביל משרת סטודנט. מה יהיה ?!״


 


לימים של: ״הכל טוב. עוד לא ניסיתי את כוחי במשרות אינטרנט. ואפ-שר לחיות מ-40 ש״ח לשעה.״


 


ימים כמו האחרונים, מייצרים אצלי תחושה שיש לי יתרון עצום: כי בבית אני אלמד, אתקדם, אסיים תיזה,


 


אשנה כיוון מקצועי אם ארצה - ואמציא את עצמי מחדש, מקצועית,


 


מה שכל חברי למקצוע אינם מרשים לעצמם באמת לעשות.


 


ואז מחלחלת לה אופוריה קטנה, ותחושה שאני כל יכולה.


 


יושבת לכתוב לעצמי קורות חיים web, ומגלה שקל לי למלא גם את הצד הזה, עדיין, בתוכן.


 


אז שיקפצו כולם.


 


[ עדיין מאוד נתרעת מעולם ההייטק.


 


מספיקה שאלה אחת שאינה במקום


 


כדי שאנתק טלפונים בפרצוף לאותו איש כח אדם דביל ששאל אותה.


 


אתם לא עושים לי טובות ].


 


...


 


אה, והדירה מתקדמת. בשבוע הבא נחתום חוזה.


 


א-א-מן.


 


[כי הדרך הנכונה יותר לחיות היום,


 


כך אני מאמינה בכל ליבי,


 


היא בשילוב של הכנסה פאסיבית ].


זהו.


הלכתי ללמוד.


 


 

נכתב על ידי מישהי 1 , 30/1/2019 18:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבל, נתפסתי בשקר. גם לעצמי..


משתקף לי איזשהוא זיכרון מאחד הראיונות האחרונים. אולי אמרתי שרוב החברות נחמדות,


 


כי המראיין שמולי אמר: ״אבל, את הרי יודעת איך הן. את לא כאן יומיים...״


 


כן, אני יודעת איך הן. לכן אין לי חשק אליהן.


 


צריך קיבה חזקה. לא להיעלב, ולא להקיא מהיחס הדוחה שלהן.


 


ופעם בכמה שנים, אני רוצה להסתגר בחזרה ולחפש לי שוב איזה אתר קטן לבנות,


 


איזו חברת אינטרנט עניה של שני אנשים וחצי..


 


זה לא יפרנס אותנו, אבל ניסיוני מראה לי, שהשכר הוא ביחס הפוך לטיב היחס ולאנושיות.


 


אחרי ש״חפרתי״ לנ׳ כל הבוקר


 


(״אבל איך נסתדר אם לא אוכל לשלם שכר דירה ומעון?! אתה לא תוכל לשלם כל כך הרבה לבד...!״),


 


נרגעתי ובניתי לי מחדש אסטרטגיות. קצת בניית אתרים, קצת לדרוש משרה מעט חלקית - ואולי זה יעבוד לי.


 


אנחנו נהיה בסדר. 


 


נהיה מעט יצירתיים, למשך כמה חודשים.


 


בתקווה שאמציא את עצמי מחדש, שוב, בקריירה .


 


...


 


זהו.

נכתב על ידי מישהי 1 , 28/1/2019 15:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה שקורה.


הממ.


 


בבית: ילדים אמנם נותנים איזו פרופורציה לחיים.


 


קצת יותר מעניין בבית. עדיין מנסה גם לדאוג לחתולים,


 


עדיין מודאגת מענייני עבודה....


 


(בחודשים שלא הייתי פה נסגר סניף הסטארט אפ בו עבדתי.


 


וגם התינוקת ישנה לפרקים, מה שהקשה על החיפוש.


 


אז במקום לחפש התחלתי לעבוד על התיזה).


 


ומתלבטת מה רוצה לעשות בחיים.


 


האם יש בידי האומץ לשבור את הרוטינה


 


ולא להתחרות על עוד תפקיד פיתוח. ואללה. 


 


כשעובדת על התיזה, פתאום לא מתחשק לי לזוז מטר


 


רוצה לחפש עבודת סטודנט שתפרנס בקושי


 


ודווקא עכשיו, כשההוצאות גדלו..


 


אך כשמשווה עצמי לאחרים, נתקפת דאגה.


 


כנ״ל כשמבזבזת כסף.


 


חיפשתי יום משרת סטודנט ואיש עוד לא פנה,


 


וכבר אני מחשבת להישבר.


 


(ואחת החתולות בחצר מדאיגה. בקושי אוכלת.


 


איך אקח אותה לטיפול...).


 


בנתיים פרשתי לביקורים בצפון,


 


שם אירגנתי לנו עוד פרויקט קניית דירה (הקודם הוכיח עצמו.


 


ומזל שנ' זורם איתי בסוף...)


 


אבל שוב: מה בדבר הדינרוס..


 


הרווחתי חודש של פרישה מכל זה,


 


שקט פנימי נדיר, וכבר זה חוזר..


 


חוסר הידיעה מה אני רוצה לעשות.


 


אולי משהו זמני עד שאחליט 


 


(ומה הלחץ. יש לי דמי אבטלה...


 


נו. נראה).


 


...


 


נו. ולחתולה אחרת מצאתי בית. אחרי שנים שהיא זרוקה בחצר.


היה מרגש.. 


 


אמן.

נכתב על ידי מישהי 1 , 28/1/2019 02:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מישהי 1

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למישהי 1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישהי 1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ