לחיות עם אמא שכל הזמן רק מורידה אותך זה מטיש וכואב יותר ממה שאני יכולה לתאר במילים.
שחושבת שהמקסימום שמגיע לך זה לעבוד בסופר.
ואף אחד לא יקח אותך לעבוד בחברה כי את לא טובה מספיק.
שלא לדבר על העובדה שאמא בכלל אמורה לדחוף אותך ליותר טוב
לא למשוך אותך עמוק יותר לתוך הקרקעית.
כפרה על הילדים שלי אני אעדיף למות לפני שאני אתייחס אליהם ככה.
והיא עוד פיזית ירקה עליי על משהו שאבא אמר.
השטן בפני עצמו.
לפעמים אני ממש רוצה שהיא תמות אם זו הדרך היחידה לקבל את הכרטיס היציאה שלי מהכלא הזה.
תמורת המוות שלה.
ככה זה כשהשטן משחק בך.
דמיינתי הרבה פעמים איך אני הורגת אותה.
כמו בפאקינג "יצורים שמימיים".
אני שונאת להיות תלויה בה.
עד לרמה שבא לי למות בעצמי.
פשוט להתאבד.
באמת שכן.
לא מוצאת סיבות להמשיך את ההתעללות הזו.
והכל בגלל כסף ורוע.
היא לא רוצה את זה לטובתי והיא חתיכת שקרנית מזדיינת.
שאני מאחלת שמישהו ירק לה חזרה לפנים.
ירביץ לה.
ומצידי שגם ידרוס אותה.
המקום היחידי שאני יכולה להתוודות בו זה רק הבלוג הזה.
מתי זה יפסיק?
מתי?
ואני שונאת רק להתלונן אך אני לא יכולה לעשות עם זה שום דבר.
אני צריכה כסף בכמויות של שקים בשביל לצאת מפה.
אני מוכנה לעשות הרבה אם לא הכל בשביל שתהיה לי את האפשרות הזו.
אמן.
מגרד לי ליד החזה
רק שאין לי סרטן השד.
המינימום שאני מבקשת זה לפחות לבחור איך אני מתה.
הא וגם אין ביטוח אז אני יכולה משם ישר לקבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
