על שולחן המטבח מונחת כוס מתכת.
כוס מתכת מהכלא ובתוכה מונח ורד אדום ודוקרני.
מישהו מילא את הכוס מתכת במים.
ושם בתוכו את הורד הדוקרני.
אני לא יכולה לסגור את החודש מבלי שמישהו ימות.
לא יכול להיות שיש לי סרטן העור או לופוס.
אחרת אהיה לא יותר מכפרייה ענייה הרחוקה שנות אור מעיר הפאר.
אני יותר מדי עסוקה בלקטוף פרחים
זר פרחים דוקרניים מהיערות החשוכים.
לנה דל ריי פותחת לי תקופות.
תקופות סנטימנט מקיץ של שנים קודמות.
והשיר שלה מזכיר לי מסתורין
לאור ירח עם אבירים צרפתים.
הבדידות עוקפת אותי.
קטפתי מוצרים מהגן הכימי.
במטרה לבשל מרק לארוחת ערב.
בארנק יש לי קרוב לשתי דולר לאספרסו כפול.
התנשקתי עם אדון שנכנס לכלא.
מדונה ושון פן של העידן המודרני.
אז הוא אהב אותי.
ואהבתי את המחזר הצרפתי במקומו.
והייתה שם נקמה.
ואני לא כרמן.
רק יצורה של הלילה.
השוטרים חושבים שאני מלכת הלילה.
המוכרים הקיוסק מאוהבים בי.
בסמטאת האנסים בכלל נדלקים ממני.
מסובבת את כל הלילה על האצבע הקטנה.
פיזורים של קוקאין.
שוטים של ארואין.
פחיות קוקה קולה.
על המדרכות.
והזמן טס במהירות ההאור.
כאשר הכל עובר עם אורות הניאון דרך הגשר בכביש הארוך והסואן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
