לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2016

אהבה זה קשה


עד לתקופה האחרונה (אחרי הפסקה די ארוכה) לא כתבתי בפוסט הזה הרבה על החיים האישיים שלי. הקוראים הקבועים וגם אלה שנכנסו מפרסומים ב "בלוגים אורחים" בנענע נתקלו בפוסטים רווי אידואולוגיה וסקרנות מצידי. אחרי הפסקה ארוכה שלקחתי מהבלוג קרו לא מעט דברים. התגייסתי, אתהבתי, התאכזבתי, התבגרתי, הגעתי מלא תובנות בחיים שלי. היום אני יכולה להסתכל כל דברים שעשיתי בעבר ולהגיד "איזו טיפשה הייתי" ולא להאמין שהבאתי את עצמי למצבים כאלה. איך נסעתי בשביל מישהו שאני בקושי מכירה למרחק לא קצר בארץ ובלי להכנס לפרטים יותר מדי אבל נפגעתי, כשנתתי משהו ולא קיבלתי בתמורה את מה שחשבתי שאני אמורה לקבל. עשיתי את זה יותר מפעם אחת. לא הבנתי מה לא הולך לי ולמה הנחמדות שלי לא מספיקה כדי להיות עם מישהו. 

 

איכשהו אני עדיין לא מצליחה להגיע לאושר שלי. אני מאמינה שמגיע לי. מגיע לי טלפונים מלאי אהבה והודעות בבוקר ושירצו להוריד את הירח בשבילי. לאחרונה נקשרתי עם בחור שלמד איתי שנתיים בחטיבה והתחיל איתי בפייסבוק כמה שנים אחרי (מבלי לזכור שזו הייתי אני). כשהסברתי לי שזו אני, הוא היה די מופתע.. אולי נבוך קצת. מאז הכל הפך להיות משחק של חתול ועכבר. אם בהתחלה הוא היה כותב כל יום הודעות ומלא, זה הפך להיות פעם בכמה ימים ואפילו פעם בשבוע... בקושי. אני מפחדת שהעברתי לו שאני דוחה אותו כי הוא ניסה להזמין אותי לצאת כמה פעמים ובטעות הייתי רעה. קשה לי לנתק את הדמות שלו מהגברים הרעים שהכרתי לפניו, מאבא שלי שנטש אותי בילדותי ולא הרגשתי מספיק אהבה ממנו. הוא לא באמת אשם שאני לא נפתחת... שעל משפט כמו "מקווה שנפגש" אני עונה לו "חחח כן אולי ב "עתיד". זה מתוך שנים של אכזבה ובעיות בטחון עם עצמי. ורע לי כי אני כל כך רוצה להיות איתו... כבר הרבה מאוד זמן שלא היה לי כלכך הרבה רגש לבנאדם. אם הוא היה מבין שהפוסט הזה עליו הוא היה חוטף את השוק של החיים כי אני מעבירה לו שהוא צריך להגיד תודה עם הסטטוס שלו בכלל ב "פרנד זון" אצלי. פאק ... למה אהבה זה קשה.

נכתב על ידי , 11/1/2016 20:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מקשה עלי .


אתה מקשה עלי...

 

אני לא יכולה להבין אותך. יצרת שוב קשר אחרי כמה שנים (לא התראנו מאז כתה ט') , הזמנת אותי לדייט, הכל היה בסדר... התלהבתי, ביני לבין עצמי.. לך כמובן הראתי שאני "קשה להשגה". מאז התחיל הסיוט הקטנטן שלי. אתה כותב לי הודעות בהפרש של כמה ימים ולפעמים שבועות. משחק בי. לא נפגשנו עדיין (!) ושוב הצעת להפגש, אחרי שהצעת שנפגש חזרת הבית מהבסיס לכמה ימים ולא דיברת איתי-בכלל. היית בבית ושכחת מהקטע בינינו, כאילו לא היה. גברים-איך בקלות כזאת אתם יכולים לשכוח מקיומו של בנאדם? זה הורג אותי. ואז כשאתה חוזר משם ויודע שאין סיכוי שנפגש כי תהיה שם יותר משבוע פתאום אתה נזכר לשלוח הודעה!! כל המחשבות שלי מוצפות בך. עובר לי איזה זרם מוזר בגוף כשאתה פתאום נזכר לשלוח הודעה. לך אני עונה כאילו כלום לא קרה, שלא תחשוב שכל הזמן הזה שניתקת קשר הייתי נואשת וחשבתי רק עלייך. אבל זאת האמת... ואין לי כוח יותר לזה. מחקתי את השיחה שלנו מה "ווטסאפ" כדי שאני לא יתפתה כל פעם להכנס עליה ולקרוא שוב ושוב. כמובן לא היה לי את האומץ לחסום אותך או למחוק אותך מאנשי קשר. אני משקרת לעצמי כשאני אומרת "הוא לא שווה את זה" ועובדה שמשאירה לך פתח לנסות שוב. זה פטתי. אתה יוזם את כל השיחות שלנו וחשבתי שזה מה שמפריע אז פעם אחת יזמתי אותה, והרגשת לי אדיש וקר. ואז פתאום אתה שוב חוזר... אתה עינוי לנפש. אני לא רוצה להיות בקשר כזה. ואני לא מאמינה שאני חושבת עלייך אפילו כשאני במסיבות ומתחילים איתי גברים אחרים שאני לא מסוגלת לזרום איתם כי... אני חושבת כל הזמן על מה בסוף יכול לקרות בינינו! אוף אני מתפוצצת. 

נכתב על ידי , 8/1/2016 14:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזכוכית מגדלת 19 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זכוכית מגדלת 19 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ