לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

רצים כל הדרך הביתה


".But how we survive is what makes us who we are"

Avatarכינוי: 

בן: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

אפשר טיים אאוט?


אני רוצה להעלם. פסק זמן מהעולם. אבל ביג טיים. לבהות בים במשך חודש או משהו.

"היה לך את כל פסח"

מצחיק. פסח מהגיהנום.

 

חסרה עבודה עצמית. צריך להפסיק את התבנית הזאת של רגליים קרות בשיא.

אבל נועה לא מבינה שאני לא רוצה שהיא תבין אותי. החשיבה מעוותת וזהו, שיקבלו את זה. יש אנשים שחושבים לא כמו כולם. לא ביקשתי שיסכימו איתי, לא ביקשתי שיחשבו כמוני. רק ביקשתי שלא ישאלו למה אני חושב ככה. כי לעולם הזה לא יכנסו עוד פעם. רק לפעמים חסר לי ה"וואו, בחיים לא חשבתי על זה ככה" כששומעים אותי. לפחות יש כמה שהכל סבבה איתם ולא הצליחו לגרום לי להתרחק

 

חשוב לשמור על נתיב פתוח, אבל לאו דווקא עם מישהו. מצאתי דרך אחרת. אנשים מתקבלים בברכה כל עוד לא מתעקשים להבין אותי לעומק.

וכשאני חושב על זה, זה בכלל נס שהתחלתי לספר פה ושם מה אני חושב. זה לא היה לפני שנה.

 

למה אני בכלל מספר. יוצאים נגד התפיסה שלי או שיוצאים נגד השתיקה התמידית שלי. אולי עדיף לחסוך את האנרגיות. ממילא למדתי לחסום השפעות של אחרים.

 

"פעם ראשונה שמישהו הקשיב לי עד הסוף ולא שופט אותי", היא אומרת לי.

כן. כי אני הכי פתוח בעולם לדעות של אחרים. אבל עם כל המסכות שיצרתי וכל השתיקה התמידית הזאת עם רוב מי שלא מכירים אותי באמת, מצטייר בתור הטיפוס הכי סגור שקיים, מישהו להרתע ממנו.

אירוני מדי בשבילי.

 


נכתב על ידי , 21/4/2014 14:53  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא לומד לקח


תראי מה עשית.

מפחמת את ציור החיים

כאילו לא היה קודר ממילא

מחשיכה את האור בעיני

 

ואני יכול להאשים רק את עצמי

ששוב נתתי לנבטי התקשורת

להכות שורש בסדקי החומה

תסתכלי עלי ותראי מה עשית.

נכתב על ידי , 20/4/2014 10:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לך השלום


לך השלום מלאכי

ברגע קתרטי של הארה

מולך אפול דומם

בתחינה להשיבני במהרה

 

לפניך קטונתי

הייתי אומר לו מתוך חלום

רק אתה יודע מלבדי

שנחרץ גורלי אם הייתי נכנע להזיה

 

אין עונש כמו ייסורים עצמיים

זוכר איך את הימים הנוראים

הלבשתי על ימי החג

מבלי לחשוב על הסוף

 

והוא מצחק אלי מתוך קברו

לפחות שמונה שנים מלאו לנערו

עד מתי יוסיף לרדוף פגר מת

המייחס חשיבות להבל כאל אמת

 

לך השלום מלאכי

השומר שלא אשבר מכל הדם

אמוני שוב מופקד בידי שמיים

וכבר לא באדם

נכתב על ידי , 18/4/2014 01:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ראשית מחילה


ובהולכי באותה דרך

חשבתי

לאן תוביל היום

או בכלל

 

כל עצמותי תאמרנה

כי אחרון ימי הסתגלות קצו

ומפלט שאינו אליך

אין בו אלא משענת קנה רצוץ

 

ואני חושב על משכבי

מה יקר ממנה שמחתי

הלוא בלעדיה חידדתי להבי

עד אור הבוקר

 

עודני חי אלוהי

ובי הכאב הקורץ עד בלי די

ובך האמת שלא נדע

ובי אשמת הצער

 

ובך מתנת כל רגע נוסף

ובי חרפת הבזבוז

אך ראה נא בקומי לקראתך

היום מבקש אני מחילתך

נכתב על ידי , 17/4/2014 18:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיים וזה מה שחשוב.


תמשיך לזוז, תמשיך לבהות, תמשיך לנשום. תמשיך לחשוב, תמשיך לדעת, תמשיך לכאוב. אל תעצום את העיניים השורפות, אל תכנע, אל תשקוט. כי אם תתן לו, הוא יקח.

 

אז תמיד פחדתי

שזה יקרה גם לי

אותה מפלצת מכרסמת

תיקח אותי אליהם נגד רצוני

 

עוצם עיניים ושומע

את הצרחות קוראות לי להצטרף

ואני מסרב בנימוס

וחוזר לשגרה המתפוררת

 

ובלילה מלחמה

לא להרדם

לא לתת להם לקחת פיקוד

רוצה לחיות

 

ובסוף נכנע

מה שווים חיים שכאלה

נפרד מעצמי אחרי שאחרון הרגשות קמלו

ובבוקר מוצא את עצמי עוד נושם

 

אז תמיד היא היתה אומרת לי

שיש לנו תכלית בעולם הזה

ויופי שויתרתי על חבל הנדנדה

כי רק הצרחות לבדן לעולם לא יהרגו אותי




נכתב על ידי , 13/4/2014 11:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למתן ד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מתן ד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ