לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The chronicles of ArkMar


Only after a city is no more fit for humans, can it be a home for Faeries, TRolls and adventures in general. And to search for these, dear Passer, we have come here. Nycticorax Nycticorax Spitz, Rebuilder of Arkmar

Avatarכינוי: 

בן: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2017

ספירת ירחים ונושאים אחרים


כמה זמן לא עידכנתי כאן? נראה כאילו ששנים. ועם זאת, אני חושב על כתיבת פוסטים כמעט מדי יום.


כן, עברתי לפוסטים קצרים ב"ארצות החמרה" בפייסבוק, אבל הם מכסים רק טבע ורק במישור החוף. והם לא בלוג ארקמר, בכל אופן.




לאחרונה היה לי לילה של חלומות טרופים. תחילה חלמתי שאני רואה שני ירחים בשמי אחר-הצהריים. הבנתי כבר אז שזה בלתי אפשרי, אבל חשבתי שיש בטח הסבר מדעי לאשליה האופטית. קראתי לחברים שיגשו לחלון, אבל אף אחד לא התעניין. בעוד אני קורא להם שוב ושוב, התחלתי לראות שיש למעשה עוד ירחים, דהויים ונסתרים יותר בשמיים הכחולים. אני חושב שספרתי תשעה. ואף אחד לא בא להסתכל.


זה מטריד אותי גם במציאות. כשאני קורא לאנשים והם עושים כאילו הם באים, אבל הם לא. הם מעולם לא התכוונו לבוא. הם אפילו לא שמו לב שאתה שם. היה לי פעם חניך כזה, אבל הוא היה בעל צרכים מיוחדים. לו היה תירוץ למה אפשר להגיד "אני בא" עשרות פעמים ולא לחשוב לרגע על לקום. לאחרים אין תירוץ.




היה לי גם חלום על כך שנרשמתי לדוקטורט (במציאות, סיימתי שנת לימודים עד כה) ואני מגיע ליום הראשון בכיתה ומגלה שאני יושב בכיתה של ילדים, אולי בכיתה ג'. ואני לא בטוח שאני בכיתה הנכונה ואף אחד לא שם לב שמשהו מוזר בכך שאחד התלמידים גדול במובחן מהאחרים. ואני מתבייש לשאול האם אני בכיתה הנכונה. אבל, על הצד החיובי, לפחות הדוקטורט מתרחש בפנימייה בה תמיד רציתי להיות. חוץ מזה שהיא לא נראית כלל כמו מה שהיא במציאות והכניסה לחדר האוכל היא בטיפוס על צלע גבעה תלולה.






ועוד משהו.


אנחנו עושים פרוייקט חדש באייקון הזה. אני צריך בכלל לעשות פוסט על הדברים השונים שעשית בכנסים, כי היו כל-כך הרבה. פתאום הבנתי שעברתי מילד חדש בקהילה, לאחד מחבריה הוותיקים. כמובן שכולם מוזמנים גם הפעם: יש לנו מופע ביום השני של הכנס (יום שני הקרוב), בשעה שמונה בערב. הוא נקרא "הבארדים - זמרי ההרפתקה" ומהווה קונצרט שירה יחד עם הרצאה על מקורות הזמרים העממיים. זה גם פרוייקט אייקון הראשון שאני עושה עם אבא שלי. כתמיד, יש צוות חדש. אני חושש שבכל פרוייקט שכזה מצאתי לי כמעט תמיד שותפים אחרים לחלוטין לפשע. אני תוהה מה זה אומר עליי.


ביליתי את החודשיים האחרונים בארגון ועריכת חזרות עם צוות לא פשוט של אנשי משפחה שחיים במקומות שונים בארץ. וכמסקנה אני חייב להגיד שכל זה גרם לי להרגיש מאוד חי. לא רק קיים, אלא ממש חי ושמח על כך. 


וזה טוב, כי על אף שהחיים שלי מעניינים למדי, הם מרגישים בשנים האחרונות כמו עיסה חדגונית של סוילנט גרין, בוקר וערב. 


אבל יש פרוייקטים, יש אומנות ויש טיולים במישור החוף (אותם אני מעריך מעל הכל). ויש את התקווה לחזור אל יערות הגשם יום אחד.


אני מתגעגע לזריחות בחדר שלי. בלעדיו אני מנותק מחלק מעצמי. אבל עכשיו לפחות יש לי מעבדה.



אשאיר אתכם עם תמונה של מחלף מסובים ריק ביום כיפור. ושל מחסן דלועים שראיתי מהאוטובוס, ליד בן גוריון. האלווין מתקרב, חברים.
















עד כאן,


ניקטוקורקס מלך ארקמר,


הידוע לפנים בתור עידו,


בלומפ!




וחג אייקון שמח!

נכתב על ידי , 5/10/2017 14:54  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



66,763
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJozh אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jozh ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ