לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

(אני)

כִּי רַק יצוּר כְּמוֹ חָתוּל, מֵבִין כֹּל תַּעֲלוּל.

כינוי:  ענבָּים.

בת: 3





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

הסתירי פרצופך


מהר. הסתירי פרצופך לפני שתסתכלי במראה. מירחי את הכיסוי בלי להביט. בכל פעם שתסתכלי במראה, היי כבר נקייה. תשכחי את הלכלוכים שנמצאים על הפנים, בשלב מסויים כבר לא תבדילי בין הממרח לעורך. שקרי לעצמך לפני שהאמת תתפקח. היי טובה. היי רצונך. התאימי את בגדייך לסביבה, היבלעי באדמת חברייך. מעבר לכך, רחמי על עצמך. רחמי על כשאת מקבלת פריחה מזוויעה מכל המייק-אפ. הוא לא בריא לטווח ארוך. מה, את לא זוכרת שאת שמה אותו כל יום? מטומטמת, נשאבת לתוך אלפי משאבות מנפחות גלגלים מונעים מאוויר צח מזוקק בנפט מפעלי תכשירי ההסוואה. מסתובבת, נהיגה אוטומטית. מהלכים בנויים, העיקר היסתכלי במראה הקטנה ונקי את הדמעות. הדמעות מרטיבות הן את הכיסוי והן את הפצעים. תסיתי מבטך מעצמך ברגעים הנכונים. מהר. היסתתרי מהגשם בכל פעם מחדש, ואל תדעי מה טיבו. החטא שלך מתעצם ליציקת בטון קשיחה ועוד מעט גם ניתוח לא יהיה אפשרי. תשתקי ודיי אוליי, ואל תספרי את האמת המלאה. תרגישי נקייה. השתמשי בתוכנת עריכה. מירחי אמת בפיזור דק של מרגרינה או חמאה. הסתכלי על עורך מכוסה באסתטיקה עלובה. את עושה עבודה יפה.

 

נכתב על ידי ענבָּים. , 28/7/2014 09:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מה אם העץ ההוא

העץ ההוא הוא אני?

כאשר זיכרונותיי מטעים בי, וחושיי צונחים לרגע קט,

דמיון מתפתה להשלים את הפער ותהום עצומה נפערת לרווחה

"האם העץ נפל?" אני שואלת את שכניי,

אבל אף-אחד לא אומר, לא מספר, לא יודע אולי.

מה אם העץ הזה הוא אני, ביער של חרשים מדומים?

האם שניות אלו קיימות בי

אם מילים אלו יימחקו מפאת הפסקת חשמל,

וזכרוני ישכח את מעשיי

תחילה,

אשאל,

איפה העץ בכלל?

 

 

נכתב על ידי ענבָּים. , 15/7/2014 13:56  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חשק


את נתקלת בחשק לבכות לא מתוך עצב תהומי ופתאומי אלא מתוך עקרון. הריי כאשר רואים עולם כה מוזר, והמועקה כבר באה לגרון מסיבות תת-קרקעיות, כל מה שנותר הוא לבקש נחמה מוצהרת בדמעות. אבל הכל מבחירה בהחלט. כשאני נרדם, את כבר לא בדיוק איתי, אלא רק בפוטנציאל להיות, והריי אם תדברי אליי כשאני ישן זה כאילו איני נמצא, ורק אילו תצרחי מכאבים ייתכן שאתעורר כדיי להיות שם בשבילך. וכשתצעקי בלב, כשהדברים בפנים יזעקו, אני עדיין אשן, אלא אם כן תעירי. ואז את נבהלת ומבקשת קרבה. מרגישה בודדה כמו כולם! מת עלייך, את בטח מתחרטת, את לא צריכה לגעת בי, אפשר חיבוק, עבדתי על זה קשה, את מתנהגת מוזר, אני לא רוצה אם תהיי ככה, למה את משקרת, את מכחישה, אני לא מבין אותך, יצור.

 

הכל בסדר, הכל מותר. מזל טוב.

נכתב על ידי ענבָּים. , 13/7/2014 07:29   בקטגוריות אני לא עמוקה, בחירות, בצורה של מונולוג, בצורה של פריקה, חיי אהבה, על אנשים שאני מכירה, על ענבלי, עצוב, שקרים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משחק


שלב ראשון, הוא נכנס למשחק עוד לפני שהבין. תלתליו עוד לא צמחו ושיניו היו רק עם הפוטנציה להצהיב,ברגע זה- היה טהור. "היכן המנהל?" הוא לא הספיק לשאול, ומהר חוקים החלו להתעגל סביבו. חוקים לקחו ידיהם והניפו עליו, כידררו את בטנם הצוחקת ועיבו את גבותיהם ברגזנותם התמידית. הוא לא הספיק לבקש, ומייד אחד מהם דקר אותו בבטן. דקירה קטנה, לא כאב גדול מדיי, אך בהחלט משנה-גורל. כעת, הוא שלהם. 

 

הוא חייב לנצח כעת. המטרה ברורה בכל משחק- לנצח, ולא להפסיד. הוא מתחיל להצהיב את שיניו ולהחליק בשריפה שיערו לקרשים. הוא בוער, הוא עולה באש, תמיד רגע לפני להפסיד חיים. אסור להפסיד, הוא לומד. הוא שונא את המשחק, והוא המשחק. הוא צורח, הוא קופץ ורץ בסיבובים ומסתתר ומשנה צורות. הוא יורה בחבריו. הוא נמס בתוך עצמו, ומתחיל לצחוק, ובטנו מרשרשת לו בהנאה שזהו טעם הדברים. הוא מנצח, ועוד פעם. הוא מרגיש חוסר אונים.

 

שלב אחרון, יום אחד, הוא יבקש, "אפשר לצאת מהמשחק?", כמו שלעולם לא ביקש. הדלתות יפתחו, בקלות אדירה, והוא ימצא עצמו לבד לגמרי, אזוק מבטנו ועד תלתליו הטבעיים, ואת שניו לא יוכלו לראות בשלל צבעיהם, משום שחיוכו יתאדה ברגעים ההם. הוא יצעד בין אלפי הרובים והכדורים הנזרקים בין חבריו למשחק, אך אף-אחד מהם לא ייחס לו צורה. הוא יעצד בתוכן, אך הם לא יפגעו בו. לפני שיבין, יכנס למשחק אחר.

 

נכתב על ידי ענבָּים. , 10/7/2014 06:35   בקטגוריות אלגוריה, אני יצירתית, בחירות, עצוב, סיפורים קצרים, סיפורים עלילתיים, קצר, שקרים, על אנשים שאני מכירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



העיקר


איני רואה אותו

אני בסך הכל מפרסמת פוסט כי לא פרסמתי עדיין החודש

אני מדיי פעם כותבת במחברת

לא טוב לי לכתוב פה?

לא כל כך ברור לי מה אני חושבת ומה אני אוהבת ומה טוב לי

 

נכתב על ידי ענבָּים. , 6/7/2014 13:32  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





15,109
הבלוג משוייך לקטגוריות: תינוקות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לענבָּים. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ענבָּים. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ