לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני רוצה להיות חתול.

Avatarכינוי:  הלוואי שהייתי חתול אנטיפת.

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2016

זה הכל שאריות של אנשים


עברה חצי שנה כמעט מהפוסט הקודם שלי, ועדיין שום דבר לא השתנה. הכל רק החמיר במקום מסויים. 

אני מרגישה שאין לי מטרה, אני לא מתקדמת לשום מקום והכל מרגיש... מיותר? אני מנסה הכי שאפשר לצאת עם חברים או לעבוד ולהסיח את דעתי, אבל אני מוצאת את עצמי לא מעט מרגישה חנוקה גם כשאני עם חברים, כי אני רוצה לבכות, אבל אני לא אמורה לבכות.

ואני לא ישנה, זה החמיר במהלך התקופה האחרונה, אני ישנה אולי ארבע שעות בלילה במקרה הטוב, במקרה הרע אני נרדמת מתישהו בחמש בבוקר. וזה מתיש אותי, ואני לא מצליחה לשנות את זה.

אני רוצה ללכת למעבדת שינה, הרופא שלי כבר הפנה אותי לאחת עוד לפני כמעט שנה וחצי, אבל לא הלכתי, כי מעבדות שינה זה רחוק. והייתי קטינה וצריכה הורים. ועכשיו בדקתי עוד קצת על מעבדות שינה, ומסתבר שהבדיקה עצמה היא לישון שם, ואין מצב שאני אוכל לעשות את זה בלי שההורים שלי ידעו, כי הם טוענים שאני מגזימה ושאני סתם מחפשת בעיות. ובכל מקרה יש מעבדות כאלו רק בחיפה וחדרה. אני לא מכירה לא את חיפה ולא את חדרה אז לבד אני אאבד שם.

ואני כל כך עייפה, אני מותשת וזה אוכל אותי מבפנים.

מכירים את ההרגשה הזו שאתם פשוט רוצים שמישהו יחבק אותכם לכמה דקות רצוף? בלי להגיד כלום, פשוט יחבק אותכם ויתן לכם לדעת שהוא שם בשבילך? אז ככה אני מרגישה בערך 24/7 וזה מרגיש כאילו כל רגע אני עומדת להתפורר.

אני צריכה לדבר עם אמא שלי, כי היא הגורם המרכזי לרוב הבעיות שלי כרגע, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי. והכל רק מחמיר מיום ליום. ואני מרגישה שכבר חפרתי על זה לחברים שלי כל כך שנמאס להם לשמוע. אבל אני לא יכולה שלא לדבר על זה כי לא מעט פעמים זה מה שגורם לי להרגיש כאילו אני טובעת. אז אני מדברת איתם, ואז אני מרגישה אפילו יותר רע אחר כך, כי אני מעיקה. ולמי יש כוח לשמוע שוב ושוב על זה שאני לא מצליחה להתמודד יותר ושאמא שלי הורסת לי את החיים?

ועכשיו גם יש מישהי שאני רוצה, והכל היה יכול להיות נהדר, כי היא אוהבת אותי, והיא רוצה אותי, ואני דיי מחבבת אותה, אבל. היא לא טובה לי. אני יודעת את זה. ואנחנו גם לא יכולות להיות יחד, כי יש לה חבר. והכל זה באלגן אחד גדול שאני אפילו לא מנסה להתקרב אליו כי יש לי מספיק באלגן גם בגלל זה. אבל אני מנסה להכניס לעצמי לראש שזה לא משנה, כי בסופו של דבר, במקרה הזה דנה מאוד צודקת - אם היא אומרת לי שאם לא היה לה חבר היה יכול לקרות בינינו משהו, מה מבטיח לי שכשנהיה יחד היא לא תגיד את זה למישהי אחרת? ואני רק אפגע מזה. ואני לא רוצה. אני לא חושבת שמנטלית אני אצליח להתמודד גם עם זה.

ואני רוצה להאמין שיום אחד הכל יסתדר, ואני כל כך מנסה שלא לאבד תקווה לגמרי ולשקוע ברחמים עצמיים ופשוט לוותר, אבל בכל פעם שאני חושבת שדברים מתחילים קצת להסתדר, הכל מחמיר מחדש.

 

מישהו יודע אם אפשר לקנות באיביי חיים נורמלים?

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 16/7/2016 02:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,550
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוואי שהייתי חתול אנטיפת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ