לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

unwritten


בסה"כ לכתוב על מה שאני מרגישה לתת לי מקום.. איתי ועם עצמי כי כאן, בעולם שלי.. אין לי אף אחד אחר שיכול להבין


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2013    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2013


  "נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו"

היופי הזה מלא בעצב העמוק ביותר..

והשמחה העוטפת הזו כל כך אגואיסטית וריקה, מלאה בשום דבר.

ואני מלאה מהכל, בעצמי ובחיי.

הכאב נחרט בעורי וההפרעה היא חלק ממי שאני

השלמות רחוקה, אבל תכף נוגעת

הדיכאון עוטה על עצמו מסכה של שלמות

"הכל בסדר" "אני מצטער שהפרעתי, אני תכף הולך"

אבל הוא לא עוזב

וככל שאתה חושב שאתה מרחיק אותו יותר

הוא נדבק לעור שלך, כמו טפיל ושואב ממך הכל

דוחק אותך לפינה, ממוטט אותך ומפיל אותך למטה

ואתה מקווה שזהו רק העצב שבא לבקר

אבל עם חלוף העצב

מגיע הדיכאון.

הוא רוקן ממך הכל, דאג שלא תצליח לראות דבר ממה שיש לך

מחסל כל מה שנשאר, כל תקווה שיהיה טוב

ואחרי שהוא מחסל הכל

הוא דואג להשאיר את השאריות היפות ביותר

שאריות של כל מה שהיה, שאריות של אושר שחלף, שאריות של בית ואהבה,

שאריות של מי שהיית, שאריות של אנשים שלעולם לא תראה כמו שראית פעם.

הוא דואג להשאיר את החתכים סמוך ללבך, למקום הכאוב ביותר.

אך הדיכאון הזה חכם, לא נותן לך הפסקה

הוא דואג שלעולם לא תפסיק להרגיש.

שלעולם לא תפסיק להרגיש בו, וכל מה שאהבת פעם להרגיש

הדיכאון הפך אותו לכאב בלתי נסבל

הדיכאון מוציא ממך את מה שפעם ידעת להסתיר כל כך טוב

את הדמעות שלך.. העייפות שבך,

כל דבר שהיה בך טוב אוזל

ונשארת אתה עצמך

ואין לך לאין לברוח, רק להתמודד עם מי שאתה

מי שהפכת להיות

מי שהדיכאון הפך אותך להיות.

אני כל כך מלאה בהכל, מלאה מהחיים האלה

כל כך סובלת, סובלת כמו ילדה שאבדה הכל.

סובלת כמו מי שאין לה שום דבר.

כמו מי שאין לה שום דבר לרצות, לחיות למענו, או למות בשבילו.

סובלת כמו מי שאף אחד לא מכיר, לא דואג באמת,

אף אחד לא מסתכל באמת, לא מבין באמת.

כמו משהי שרוצה למות בשביל לקבל תשומת לב

ורוצה למות בשביל למות

 

בשביל לא לסבול יותר.

 

אני הולכת לעבוד עכשיו. כל כך לא רוצה, הולכת לעבוד עד 12 בלילה..

בבקשה איך אני שורדת את זה? תעזרו לי, כל כך רע לי.. להיות אחריי בולמוס מטורף וללכת לעבודה, אין דבר יותר נורא מזה..

אני רוצה רק להשאר בבית ולבכות ולבכות

נכתב על ידי unwritten19 , 7/6/2013 12:20  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  unwritten19

מין: נקבה




802
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , בלוגים ארגוניים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לunwritten19 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על unwritten19 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ