לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אלוהים כל כך נעלבה מאיתנו שהיא לא מדברת איתנו כבר 2000 שנה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

12/2017

פוסט פרידה ]=


היי חברים..

זה ממש עצוב, סוגרים את ישראבלוג בסוף החודש......

אתם כולכם חלק מהחיים שלי..

סיפורים של אנשים שמעולם לא פגשתי

לימדתם אותי כל כך הרבה

על איך החיים נראים מהעיניים שלכם

הרגשתי כל כך הרבה רגשות שלא שלי

נכחתי בכל כך הרבה רגעים קטנים ונצחיים שבהם לא הייתי

התאהבתי במאהב/ת/ילד/חתול שלכם

שמעתי כל כך הרבה מחשבות שלא שלי

התמודדתי עם קשיים שאין לי

תודה רבה לכם, עשיתם אותי עשיר בזויות על החיים.

אני אדם טוב יותר בזכותכם

ואני אוהב אותכם

 

אין תחליף לישראבלוג, אבל אני לא רוצה להפסיק לכתוב.

ואלו שרוצים להמשיך, בואו איתי.. אני עובר כתובת:

http://godisawoman.bloger.co.il

 



נכתב על ידי , 7/12/2017 17:06  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מודעת דרושים


אני בעצם מחפש עוד חברה הכי טובה, שניראת ממש טוב בעיני, רווקה, ובסופו של דבר היא צריכה לרצות אותי בחזרה.

לא פשוט

נכתב על ידי , 7/12/2017 03:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הקונגרס


אני חשוב שאני יודע למה הבית תמיד נקי למרות שאין תורנות על המטלות..

כל אחד בא בתורו עם האנרגיות שלו, כשיש לו, ושופך אותם על הבית.

עושה כשהוא רוצה ולא כשנאמר לו.

כשיש תורנות והלכלוך מפריע לך, אתה לא מנקה כי זה תורו של מישהו אחר.

 

רישמית אני הכי בריון שאי פעם הייתי.

האימונים של חמור משתלמים. כבר לא שונא את זה, יש מצב שאפילו נהנה מזה (:

זה ממש מעניין איך שאפשר לשנות את הגוף.

תמיד נראתי משהו אחד, כל מיני שינויים קטנים ואיטיים קורים אבל סך הכל אותו הדבר. 

כעת אני משנה את הצורה ממש, חושף ומחזק שרירים שלא ידעתי שהיו קיימים.

יש מצב שהייתי מנופח ככה גם בתקופת התיכון.. לא בטוח.

הקטע הוא שהשינוי ימשיך, מי יודע אולי עוד אהפוך לסופר סאיה.

 

אני רוצה להכריז בזאת על סגירת פרק בחיי: מטבחים.

כשהגעתי לתל אביב לפני חודש וחצי התחלתי לעבוד בבית קפה מעולה.

לאחר שבועיים קיבלתי הצעה עם כמעט כפול כסף בקפה לנדוור שבשרונה.

חייב לציין שאני תותח במטבח. אני מהיר, חד, מדוייק, נקי ויצירתי.

זה ללא ספק התחום הכי חזק וותיק בחיים שלי.

אהבתי את המקום, לא רציתי לעזוב.. אבל כסף.

קפה לנדוור זאת קפיצת מדרגה משמעותית. מטבח קשוח ומדויק.

ביום הראשון רק הסתכלתי ולמדתי כמו ספוג את המטבח החדש.

ביום השני נכנסתי לעמדת צ'אקר ואמרתי למנהל מטבח "צא צא לי מהמטבח"

הוא אשכרה יצא והתחלתי לנצח על הצוות.

זה עבד יופי.. הפתעתי את עצמי חח

המנהל רק עבר והציץ מידי פעם לראות שהכל עובד קשורה.

הוא היה ממש גאה בי.

אבל..

ויש אבל..

...

אני אנימטור... מטבחים היה אמור להיות עבודה זמנית תוך כדי הלימודים עד שאסיים.

וסיימתי..

אז למה אני במטבח?

כי אני לא מוצא עבודה באנימציה וגם חדשים בתחום מקבלים מינימום.. זה חצי ממה שאני עושה!.. זה לא פשוט.

נכנסתי מזה לדיכאון.. המטבח קשוח ודורש ריכוז, דיוק ומהירות.

מצאתי את עצמי שונא את החיים שלי בזמן העבודה.

כאילו.. אני כבר לא ילד, כוח ההוויה נמצא בידי. איך זה הגיוני שאני לא עושה את מה שאני רוצה?!

בגלל כסף?.. אני עובד כל החיים וכסף יש לי? לא! אז למה לעזאזל אני פה?!

יצאתי להפסקה ובדיוק חמור התקשרה. היא בפאניקה מוחלטת, רוצה שאבוא מהר מהעבודה, התפוצץ צינור בבניין.

חתכתי מוקדם, כשאני פותח את דלת הבית.. 

הכל מוצף, גשם סוריאליסטי יורד במרכז הסלון, כל הרהיטים בפינה של הבית וחמור בר מבוהלת.

הקדשתי כמה שעות לתפעול האירוע עד לאיתור הבעיה וסגירת המים לכל הבניין..

מאוחר בלילה, מותש, התיישבתי בין כל הבלאגן, בין מקרר לשולחן, בוהה באוויר.

הרגע הזה שאתה מרגיש שהחיים מחרבנים עלייך.

החלטתי לשבת שם ולעשות קצת כלום איזה שעה שעתיים.

והפלא ופלא, בקבוק ערק וכוסית מונחים מימיני.

 

הגב שלי שבור.. אין לי דיי אנרגיה לחיים המשוגעים האלה וגם למטבחים.

"כשהאמצעי אוכל את המטרה" התהדהד בראשי

למחרת בבוקר התפטרתי.

 

יום ראשון הזה, חמור בר חזרה הביתה עם הפתעה בתיק. 

הגישה לי את התיק ובפנים אני מוצא תחת אפור.. גוש של חמידות אין סופית. 

היא מצאה גור חתולים באמצע הכביש הכי סוען במדינה והצילה אותו..

מלוכלך קטן.. מבוהל עד אינסוף מהעולם המתרחש סביבו, מפחד מרגליים ומכל דבר בעצם.

אמבטיית מים פושרים וזה חשף פרווה ג'ינג'ית. לקחנו אותו לוטרינר, הפיצפון רק בן חודשיים.

בימים שעברו השבוע הערמנו עליו אינסוף אהבה ותשומת לב.

בהתחלה הוא נרגע, לא הבין מה זה כל הטוב הזה שנפל עליו..

מסכן קטן, אכלת מלא חרא הא.. מעתה ואילך חייך יהיו דבששש

עכשיו הוא ממש נפתח, היום לא יצאתי מהבית ועשינו הרבה בונדינג, כל היום שיחק והשתולל.

כשחמור הביאה אותו צוטטי את נד סטארק

"You will train them yourselves, you will feed them yourselves and if they die, you will burry them yourselves"

עכשיו אני מאוהב באושינושימושיקטןשלי

הרקולס זה שמו

 

סך הכל זה סוגר את המשפחה:

אני וחמור בר ששוכרים את הדירה ביחד.

רוןרון שמזמן עברה לגור אצלנו.

יער, אולי האדם הכי מדהים ששנמצא בנתינה שיצא לי לפגוש בימי, החבר הכי טוב של אחי, שנדלק על רוןרון והם ביחסים אפלטונים-פוליאמורים מאוד מעניינים, נמצא פה גם הוא, יום כן יום לא.

זוג הגייז, השכנים המאוהבים שלנו, ים ועידו שאיתם אנחנו נפגשים כמעט כל ערב

והרקולס הקטן D=

כל ערב אני מתייצב במטבח להכין ארוחת גורמה.

כמעט שחכתי כמה שאני אוהב לבשל 3>

 

אני מרגיש שאני משתנה למשהו אחר עכשיו

בתקופה הזאת החיים שלי ממש ממש טובים.

מאוד אינטנסיבים, מהירים, מפתיעים ואוהבים..

קצת נראים קצת כמו הסדרה "חברים" 

ואני פה רק חודש וחצי.

שרק ימשיך,

אמן.

נכתב על ידי , 1/12/2017 02:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
22,045
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , האופטימיים , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGod is a Woman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על God is a Woman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ