לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  .May.

בת: 22

MSN: 



מצב רוח כרגע:


קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2017

מה שטוב


ימי שישי שלי לאחרונה הם הימים בהם אני בוכה הכי הרבה. לא יודעת למה אפילו, איכשהו תמיד האלרגיות תוקפות יותר מהרגיל והעור שלי בוער ומקבל צבע אדום מבהיל ומכוער, כזה שגורם לאחמ"ש שלי לשלוח אותי הביתה באמצע העבודה בלי להתווכח אפילו. גם תמיד בימי שישי אני מרגישה הכי לבד וזה גם כן מוזר כי תמיד יש לי את השיחות הכי מוצלחות עם אמא שלי ביום הזה ואת האכזבה הכי גדולה מהרבה אנשים אחרים. אז החלטתי לנגב את הדמעות ולכתוב את מה שכן טוב בחיים שלי:

 

-עשיתי הסכם עם מיש, ידיד טוב שלי מהעבודה שיש לו קצת אספרגר והוא ממש אוהב להתמרמר-הוא כותב לי בכל יום חמישה דברים טובים שקרו לו (האמת שהרעיון בא לי מבלוג שהיה כאן פעם) וככה אולי הוא ירגיש פחות כאילו כל העולם נגדו. בשביל לא להרגיש כמו המורה שלו הבטחתי שגם אני אכתוב לו. זה כבר שבועיים וחצי עובד מצויין והוא לא מפספס אף יום, אני מרגישה שזה ממש עוזר לו והאמת שזה עוזר גם לי לחפש דברים טובים שקורים גם בימים שמרגישים הכי גרועים שיש, שנינו הרווחנו. 

 

-סוגרים את פוראבר 21 בקניון מלחה אז עשיתי שופינג מטורף, משהו כמו 15 דברים במצטבר (מ3 ביקורים שם בשבועיים האחרונים) שעלו לי ביחד פחות מ-200 שקל. חוץ מזה, עכשיו כשאני כבר לא בשנת אבל אני יכולה ללבוש דברים חדשים בלי שיצטרכו ללבוש לי אותם קודם וזה משמח אותי ממש.

 

-הצלחתי לשמח קצת את אמא שלי-אחרי משמרת ערב כלשהי השבוע פתאום החלטתי שבא לי לקחת קינוח הביתה ממה שנשאר במסעדה (מותר לנו לקחת כי ממילא זורקים את כל מה שאנשים לא אכלו באותו יום), אנשים עושים את זה הרבה אבל אני אף פעם לא התלהבתי מספיק מהקינוחים, אז הפעם שמתי שתי חתיכות של עוגת שוקולד בקופסת טו גו והבאתי הביתה. מסתבר שברגע שנכנסתי הביתה עם הקופסא (בשעה 1 בלילה) אמא היתה באמצע לכתוב לי הודעה שאני אביא משהו טעים ועדיף עם שוקולד (מי אמר מנטליסטית ולא קיבל), היא ממש התלהבה מזה ואני התלהבתי לראות אותה שמחה. עוד בעניין-אחרי שקניתי לעצמי מלא דברים החלטתי לפנק גם את אמא במתנה שממש שימחה אותה ולראות אותה כלכך שמחה עשה לי ממש נעים

 

-אני פחות צריכה מייקאפ עכשיו-כלומר, כשאני מגיעה לעבודה או כשמתקרב אלי משהו שאני טיפה אלרגית אליו אני מתכסה בכתמים אדומים ומציקים-אבל זה שיפור רציני מכל הקילופים והפצעים שהיו לי שעברו כמעט לגמרי. 

 

-אני מוצאת את עצמי מתחברת לאחלה אנשים וזה נחמד, אבל אני עדיין צריכה ללמוד מי באמת חבר טוב שלי ומי פחות ובזה אני עדיין קצת תמימה הרבה פעמים. 

 

פסדר נו, יהיה בסדר.

נכתב על ידי .May. , 16/6/2017 19:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נשמה תוהה ב-16/6/2017 19:42
 



קצת יותר שמח


הייתי בים היום וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות בשביל עצמי, נסענו ארבע חברות מהעבודה בספונטני ובדרך קניתי משקפי שמש ואכלתי גלידה ואבטיח, כה כיף 

לא תמיד רע ליכמו שנשמע לאחרונה בבלוג, אפילו נחמד קול

נכתב על ידי .May. , 13/6/2017 20:11  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .May. ב-16/6/2017 20:03
 




אין לי כוח לכתוב, אין לי כוח לדבר על זה כבר, אני לא יודעת להסביר אפילו עד כמה זה בלתי נסבל ומה זה משנה כי מי יבין בכלל ומילא מה שקורה בחיים שלי, העור שלי נקרע מרוב שהוא שורף ומגרד וכל שריטה מתנפחת לגודל מפחיד ואני נראית כמו מצורעת והראש שלי כואב כבר מרוב דמעות כי כמה אני יכולה להמשיך להתעלם מזה.

אני עושה כלכך הרבה דברים כדי לטפל בזה וכל הכדורים והמשחות והסטרואידים והכסף שנזרק על זה לא עוזרים מספיק וכשאני לא שמה כלום ולא לוקחת כלום זה ממשיך להחמיר ואני משנה את התזונה שלי וגם זה לא עוזר ואני עדיין לא יורדת במשקל וכל כמה שבועות מישהו אחר מוצא לנכון לנסות לנשק אותי, כאילו יש לי קעקוע על המצח שאומר "היי המצב בזבל אז בואו תנשקו אותי כי למה לא" (כי ככה לא). 

 

ולא שאני לא מנסה לשפר, אני מנסה. לקחתי יומיים חופש, נסעתי לחברה והייתי במעיין והסתפרתי וקניתי בגדים והיה לי כיף וחזרתי לעבודה בכוחות מחודשים אבל שום דבר לא נעלם באמת ובסופו של דבר כלכך הרבה קורה וכלכך הרבה לבד. לא יודעת איך להתמודד עם זה, יכול להיות שמחר אני אהיה בסדר ואצחק ואחייך ואהיה מלאת אנרגיות כמו שהייתי עד לפני שלוש שעות, יכול להיות שזה יקרה מחרתיים או עוד שבוע אבל כרגע הכל מרגיש לי רע.

 

הבלוג הזה הפך למקום שבו אני מכריחה את עצמי לכתוב רק כשרע לי בצורה בלתי נסבלת, אני לא אוהבת את זה, אבל עם הציור והצילום גם הלך הרצון לכתוב. מה נשאר ממני בכלל

נכתב על ידי .May. , 9/6/2017 19:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תקראו לי קורדיליה ב-10/6/2017 13:49
 





146,342
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , האופטימיים , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.May. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .May. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ