לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני וחיי-יש עליות ויש ירידות אבל בסופו של דבר אתה תחיה עם זה


Boring life that make me crazy

כינוי:  לילי בלו

בת: 17

Google: 

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2017

יום השואה שלי


יום השואה הזה מוזר יותר. אחרי שהייתי בפולין אני לא יודעת איך לקחת את היום הזה. זה קשה לקחת את היום הזה ככה בצורה יבשה יותר. אני חשבתי מה לעשות היום? לקרוא על שורדים, לראות סרט, אבל לא הצלחתי להניח על זה את האצבע. אז אני הייתי בפייסבוק רוב היום קראתי על חוויות של אנשים אחרים מהיום הזה. פרסמו את מה שכתבתי בפולין בפייסבוק בעמוד מצליח והאמת שהתרגשתי קצת. כבשה קצת הרס לי תמוד היום באולי פינת באסה כזאת של "אני טועה.

 

ראיתי יהום סרט דוקומנרטי על אישה שהלכה לחפש את בעלה. נתקלתי בז בפייסבוק והתחלתי לראות את זה עם כמה ילדים. זה היה מרגש, סיפור אהבה גדול שהסתיים עם המלחמה והמסע בעקבותיו. אני שמחתי שראיתי את זה. חשבתי על איך אפשר לאבד המון דברים וגם עכשיו כשאנחנו מפרסמים הכל באינטרנט זה לא כמו הספר האמיתי. 

 

אני יוצאת עם היום הזה עם מסר מחודש. לשמר. לזכור אני אזכור לתמיד ואמשיך להזכיר וכמובן אמשיך לחיות ועם חיוך על כישלון הנאציפ. אבל צריך לשמר את הזיכונות שלי ואת זיכרונות העבר שלי.

נכתב על ידי לילי בלו , 24/4/2017 19:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טור דעה שבועי- שונה לבד


 

לא מזמן נתקלתי בסרטון של אלוויז על בריונות "אל תעמדי מהצד קחי צד" חשבתי על כך ונזכרתי בכמה ילדים נתקלתי בחיי אשר מעלים את עצמם על חשבון אנשים אחרים.

 

אנו יכולים לראות ברוב בתי הספר תמיד תהיה קבוצה שהיא תהיה יותר מבודדת, יותר סגורה שרבים ממנה לא מרגישים שייכים לאותם הכלל. אנשים תמיד ידאגו לעצמם ולחבריהם אך לפעמים בשביל זה יש כאלה שידרכו על ילדים. יש ילדים אכזרים לפעמיים לא ירצו לאפילו לתת יד לילד שאינם כמוהם. ומה נוצר מכך? רק עוד ריחוק בין אותם הילדים לילדים אחרים.

 

כל שנה הפערים בין הילדים רק גדלים וגדלים אך מי  שבאמת חסר לו יכול לאט לאט למצוא עוד אנשים כמוהו דרך רשתות חברתיות הבעיה היא כאר אין מספיק אומץ לקבל את זה שאתה שונה או שהופכים אותך לשונה כי לאחרים נמאס מעותקים.

 

המקום הזה, מה שגורם לבני נוער ללכת למקום שלא מכירים אותם ם יכולים להיות עצמם מה מונע מאיתנו להיות אנחנו בשאר החברה  כפי שאנחנו פה.

אני חושבת שבגלל שהם שונים ומרוחקים ונורא לא כמו הילדים בסביבתם הם מחפשים את המום שהם יהיו שייכם וככה הם מגיעים לכאן. לישרא בלוג אל האם כאן אנחנו מה שאנחנו רוצים להיות? 

 

אם ילדים לבד הם יכולים לגלות את עצמם יותר טוב. להבין מה מעניין אותם ומה הם רוצים לעשות עם התחביבים המוזרים והלא שיגרתיים שלהם. מה שיכול להיות מעניין בסופו של יום. אבל לאנשים שהם לבד יכול להיות דרייב שגוי להצליח להיות מו כולם וכאל שלא יצליחו למצוא את עצמם ואת התחביבים שלהם. אותם הילדים שהם לבד אם הם מצליחים לשים בצד את האחרים שלא כמוה הם יכולים להשיג את מה שירצו ויעוו ע זה בכל הכוח כי שונה המצליח הוא יחיד ומיוחד ועליו לנצל אותו. את השוני היחודי לו. אם אתה נער שקורא את וזה ומרגיש שונה, תפסיק לנסות להיות מיהו אתה לא, אם את לא טוב במשהו שהאחרי טובים תנסהס דברים אחרים ואל תעשה תטעיות שהגדולים עשו, אלו שקיום עדין מחפשים את עצמם כי הם ניסו להיות כמו כולם.

 

 

 

נכתב על ידי לילי בלו , 21/4/2017 12:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזרה לשגרה


חזרנו לפנימיה והאמת שאם נסתכל רגע על הדברים הכל בלאגן ושעמום. בגלל הרגל אניכרגע מוותרת לעצמי להשתתף בדברי הפנימיה וקצת להיות עם עצמי אבל כל הפינה שלי סמטוחה אחת גדולה. וגם החדר שלי כולו מבולגן. מחר דרו יגיע לעזור לי קצת הוא יעזור לי להחליף מצעים, אני תמיד מחליפה את המצעים שלו. אני רוצה לסדר את החדר ולהתחי דף חדש שבו אני מסיימת את כל המטלות שלי היום  אני עוד נותנת לעצמי מנוחה אני אסדר תחדר ואסרוג קצת ומחר כבר אתחיל ללמוד למגמה ולשאר הדברים. אני מצפה לראות את דרו מחר. לא ראיתי אותו כל החופשה ואני ממש שמחה לפגוש אותו אני תגעגעתי מאוד. מכיוון שאני גם רוצה להתחי לקדם את הבלוג שלי יותר בשביל עצמי וליתוח האישי שלי אני הולכת לעלות לכאן כל שבוע טור דעה שבועי בנושא אני אבחר אני מקווה לעמוד על כך. בימי שבת אני אכתוב על הווי השבוע ובימים אחרים אני כבר אראה. אני מקווה באמת לעמוד במטרו שלי לקראת סוף שנה ולסיים עוד פרק בחיים שאני לא אתחרט עליו.
נכתב על ידי לילי בלו , 19/4/2017 19:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה אני יעשה?


עוד יומים נגמרת חופשת הפסח אני רוצה עוד זמן אבל אני יודעת שאין והוא נעלם. 

מה נאי לוקחת להשך השנה הזו עד הסוף? אני רוצה לעשות דברים בשביל עצמי.

אני אומרת את הז כל פעם אבל באמת אני רוצה לעשות משהו שאני אשקיע, מחוייבות כלשהי.

מה נעשה אבל עוד רשימת ציפיות שלא יתגשמו? אני עוד צריכה לחשוב על זה ועל איך אני עושה את זה. אני רוצה להיות יותר כאן זה עושה לי טוב. בחופשה הייתי כאן רוב הימים וה עשה לי טוב לבוא ולסתכל ולהיות מחוברת למקום שהוא בהחלט שלי. עכשיו רק אסור לי להרוס את זה. הכבשה התחילה לדבר עם עוד ידיד שלי ואני מפחדת שהז ירחיק אותי ממנו כמו שזה הרחיק את ילד, אחלה, ריקוטן, עוד כמה ילדים מהכנסים ואני מניה שגם את הדוב הכחול שלי. אני צריכה לכתוב לספר מחזור של הפנימיה ולספר מחזור של הבית ספר. אני צריכה היום לעשות מינימום מבן אחד בספרות וזה אומר שלוש שעות בלי הפסקות של לסיים את זה. לבוד אחר כך על העבודה באזרחות ואז כבר נלך למימונה או משהו. צריך לראות בכלל מה אני יעשה. אני לא יודעת גם לאן ללכת אני חושבת ללכת אולי לכבשה וזהו. צריך לראות

נכתב על ידי לילי בלו , 17/4/2017 13:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שגרה עכשיווית ועתידית


בוקר טוב 

היה אתמול לאחותי התקף. היה לי קשה ואני יותר עייפה היום אני לא יודעת להסביר את זה אבל זה משפיע ג עלי. זה התקף חרדה או לא אני לא יודעת להסבחר את זה אבל אני יודעת שהיא צעקה שהיא ביקשה עזרה שהיא בכתה עד שהורים הכריחו אותה לקחת כדור. הם חושבים שאני משקרת להם אבל לצערי אני באמת לא אם אני הייתי משקרת להם יותר אולי אני הייתי יכולה לקבל עוד מהחיים האישים שלי וככה אני לא יכולה לעשות כלום או לפחות מספיק בשביל להיות אני. אני לא בטוח עם קמתי עם כאב ראש או שזה הסירחון שעולה ממני. אני יודעת שכרגע אני מאוד מסריחה. אני כל כך רוצ כבר חדר ושירותים ומקלחת נורמלים. שאני אוכל לקום בבוקר להתקלח לשטוף פנים לצחצח שיניים להסתרק לשים קרם לחות. לשתות כוס תה על המרפסת ולהתלבש. זה יהיה יום שישי בבוקר לקחת אוטו של ההורים (ברגע אמן שיהיה לי רישיון) ללכת לבקר מישו אולי לצאת בערב לבר עם המושב אני בעיקר אהיה רגוע יותר כשיהיה ל חדר לבד זה יתן לי פרטיות שלא היתה לי מעולםואני רוצה את הפרטיות הזו. קצת לעצמי זה בהחלט לא יזיק אני מדמיינת גם את החיים שלי למעלה. כשגם דרו יוכל לבוא לישון אצלי ע עדין נהיה יחד. מפחיד אותי שנה הבאה כי אם לא נוכל לתחזק את היחסים שלנו? מה אז נעשה? 

when Iwas your man?

זוכר את זה הדוב הכחול שלי? טוב כרגע אני שומעת אותו. מצחיק ששנה הבאה אני אחיה קרוב אלי ואנחנו אפילו לא נדבר וחלמנו על הרגעים האלה שנחיה קרוב ונבוא אחד לשני ונראה סרטים ונאכל ונעשה שטויות. זוכר את זה? מצחיק שבקטע מסוים פשוט נעבר לי השיר למשהו שאני אהיה שמחה בלעדיך לא נורא אני צריכה לעבור הלאה ולדעת דלא תהיה יותר בחיים שלי אני מנסה באמת לקבל את זה השאלה איך אני יעשה את זה? אשמור הכל בפנים או אשחרר כאן? איך אני אשכח יותר טוב?

 

אני צריכה ללכת לעשות את המטלות האישיות שלי:

להתקלח

להתלבש

ללמוד למתכונת

לעשות עבודת סיום

לראות סדרה אחרי שאני אסיים מינימום את החומר של היום  

נכתב על ידי לילי בלו , 14/4/2017 12:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חופשת הפסח מנוחה שלי


שברתי את הרגל. אני חושבת משום מהשזה עשה לי טוב לחופש שלי. אני נחה קצת אני מוצאת את עצמי המון במיטה או לידה ובבלוג בעיקר אני כותבת את מה שאני חושבת שזה מעודד. פספסתי אתמול ערב שתיב שערב שתיה אולי היה עוזר לי לא לחשוב על דברים ובעיקר לקום עם כאב ראש טוב שעם תה לא הייתי יכולה חשוב על דברים מה שהיה נותן לי אקסטרה מנוחה כי לא הייתי מתעסקת בשיט. 

 

אני צריכה ללמוד אבל לא באלי לשבת ולהתחיל אפילו לפתוח תסיכומים.אבל אני ממש צריכה. משהו גרם לי לחזור לבלוג אני חושבת שזה גם חזרה למקום הבטוח כשאני מפחדת. כרגע אני מפחדת שבקרוב אני יעזוב את הנימיה ואת העיר שלי ואז מה אני יעשה? אני לא שומרת טוב על קשרים בווטצאפ אז מה אני אעשה אז? 

 

אני אוהבת לצאת ואני אוהבת לעשות ואני האמת עכשיו שומעת שירים מ2010 מרגיש לי שוב ילד בת 10 ואני שמחה על כך. אחלה ילדה הייתי. באלי לשבת עם תה באלי לרקוד אה שיט רגל את לא יכולהללכת בלי קבים. אבל נחמד לרקוד גם רק עם הידיים ולי יש דימיון מפותח מאוד אני אבלה את כל שאר השבוע בין השולחן למידה לבין טוסט וכוס ת. אבל בעיקר אני מניחה שאני ארגע ביחד עם עצמי.

נכתב על ידי לילי בלו , 12/4/2017 16:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עד סוף שנה


עד סו שנה אולי כדאי שאתרכז במה שאני עוד רוצה לעשות השנה ואולי הגיע הזמן לבדוק ולעשות עוד דברים ויש לי עוד לימודים להשלים ולא לזנוח.
אני רוצה ללמוד אני רוצה לסיים ע הכל אני רוצה לצאת לשנת שירות, לדאוג למשו ואז לצהל לדאוג לעצמי.

בזמן האחרון אני ודרו יותר קרובים או לפחות ככה אני מרגישה.ואני שמחה מזה. הוא שלי. פשוט שלי. 

טוב חזרה לעניין מה אני רוצה לסיים השנה? מה אני רוצה לעשות עוד השנה

נכתב על ידי לילי בלו , 11/4/2017 13:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך אתה מרגיש הדוב הכחול שלי?


כל כך רציתי שתגיב לי. ועוד איך הגבת לי? קראת לי בכינוי שלי. מה איך הכל הסתבך ככה? אתה לא מבין כמה מתגעגעת לשיחות עם אדם קרוב. אפילו לא לשיחה עמוקה רק שמישו יהיה אכפת ממני ושהוא לא יהיה החבר שלי. באלי שוב לדבר איתך שישלחו לי תמונות שלך לשלוח לך תמונות שלי. אחרי כל תקופה אני מסתכלת על השיחות שלנו ומנסה ללמוד לעתיד ומנסה כמה שיותר לא להתקע בעבר. עכשיו השיעור שלי הוא לשחרר. אבל איך אפשר? לא בגדת בי פשוט אני הייתי לפעמים אגואיסטית ואתה גם כן לא חסכת בסוף במילים או לפחות בקור הרוח שלך. באלי לדבר איתך, באלי שתחזור להיות החבר הכי טוב שלי הנה עכשיו יש לך גם חברה אתה יודע שאתה אוהב אותה אז מה כואב לך לדבר איתי? אני רוצה לשלוח לך בוקר טוב בבוקר לספר לך שאני מתחילה את הבוקר עם כוס תה שבשיעור משעמם ואני קוראת חומר לבגרות. שאני לא יודעת מה לעשות עם צהל ובעיקר רוצה לדעת מה שלומך... מה עשית היום? איך בשיעורי נהיגה? איך בבית? איך החברה? איך אתה מרגיש...? הדוב הכחול שלי אני רוצה לדעת איך אתה מרגיש מבפנים ולא את כל הקור שאתה מוציא לבחוץ לא את כל האני לא בוכה אלא מה אתה מרגיש מבפנים. לכולנו קשה ואנחנו אותו ראש ואתה יודע את זה. ואני רוצה לדעת מה שלומך. 
נכתב על ידי לילי בלו , 10/4/2017 21:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קעקוע וחיפוש עצמי


אני רוצה לעשות קעקוע האמת שחשבתי על זה כמה זמן יש לי מקום שאני רוצה שזה על הראש אצבעות בידיים אבל לא באמת ידעתי מה. רציתי משהו שייצג אותי, את הקיצוניות שלי כי אני בנאדם קיצוני עם מצבי רוח מתפרצים אני יכולה לבכות את חיי ומישו יצחיק אותי בכזאת קלות. אני יכולה להיות הכי רגוע ובשניה תעצבן אותי וההפך. יש את כל העולם שלנו ואת עצמי בעולם. התחלתי עכשיו לראות אווטאר וככול שהזמן עובר אני נהנת מהסדרה הזאת יותר. יש איזון בעולם שנובע מקיצוניות מים ואש הם קיצוניות אוויר ואדמה הם קיצוניות. (פרק 29) וחשבתי על זה אבל זה לא מספיק כי אני רוצה רוצה למצוא סמל שיסמן גם את עצמי בתוך כל זה ואיפה אני בתוך כל הסיפור הזה. האמת שאני עדין לא בדיוק יודעת ואני עוד מחפשת את זה בתוך עצמי. אני אבודה בגלל הזהות שאני לא יודעת מי אני אז אני עוד מחפשת מה אני ומי אני ומה אני צריכה לעשות כדי שאני באמת ארגיש בנוח עם הכל והכי חשוב הכי בנוח עם עצמי.

 

אתם מה היןפי בבלוג הזה? שאני אני ואף אחד לא יאמר לי כלום. למה? כי אתם פאקינג לא יודעים מי אני או לפחות לא רוצים שאדע שאתם קוראים את זה ובעיקר אתה הדוב הכחול שלי כי אתה לא ריצה לדבר איתי. אם בכלל אתה קורא את זה שמצד אחד זה הגיוני כי הייתי הרבה בחיים שלך מצד שני יש לך יש מצב שיש לך אגו שאתה מנסה לשמור השאלה כמה הוא חזק


נכתב על ידי לילי בלו , 9/4/2017 23:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ציפיות ודי


סוף סוף חזר לי הווי פי בבית. בטיול פנימיה מתחתי תגידים ועכשיו כואב לי. הלכתי לסבתא שלי ודי באה אליי כמה פעמים ואני הבנתי שאני מתה עליה... היא החברה הטובה שלי לנצח. עם אנשים אחרים לפעמים צבועעים אליך, משקרים, חולפים היא תמיד נשארת. היא מישי שאני דבר איתה אראה איתה סרט יחד וסבתא וסבא יחשיבו אותה כבת בית ויעלבו עם לא תישאר לארוחה, ידאגו ויסתכלו מהחלון כל פעם עד שתגיע הביתה וזה לא רחוק, כי היא גרה בניין ליד. היא הבנאדם שאני יואהב לנצח ושהילדים שלי ישחקו עם שלה ואז החברות שלנו תהיה בעצם שושלת. 

 

המיטה שלי מיוחדת במינה מדהים כמה היא לא תאכזב ותמיד תיקח אותי אליה כמחבקת. אני איתה מאז שאני בת 3 ואני והיא זה נצח או פחות עד שאגדל עוד. יהיה לי קשה להיפרד ממנה כ זה חפ שניקשרתי אליו. בימים הקרובים אני ויא נבלה יחד בגלל הרגל.

 

יש לי המון פרפרי ניר מעל היטה שכתבתי עליהן ציפיות בתחילת שנה ואני רוצ לראות אם הגשמתי את כ מה רציתי ומה אני לא גשים עוד לעולם ומה הגשמתי ומה עוד יש לי לעשות. אני חושבת שאני גם מפחדת לפתןח אותם. 

 

אני מוקפת במוזיקה שלי ופשוט נהנת ונרגעת כשאני יודעת שבערב אני אכין סוי ויהנה מאוד

נכתב על ידי לילי בלו , 9/4/2017 17:29  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,514

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללילי בלו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לילי בלו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ