לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  לא מספיק שנונה

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2017

פסיכו ועוד


לומדת לפסיכומטרי. כמו בכל דבר, אין לי הרגלי למידה טובים או אפילו סבירים ועל כן אני משתדלת מידי פעם לעשות תרגילים במתמטיקה (כשאני יודעת שזה הנושא שאני ממש לא צריכה בו תרגול) ולומר לעצמי שאין במילא דרך להשתפר באנגלית. סתם.

הסימולציות שלי טובות באופן מחשיד ואני תוהה אם הן אכן יכולות להשתפר או שהגעתי למיצוי העצמי של עצמי. כולם אמרו שהשיפור האמיתי קורה במרתון ואני מסוקרנת לראותו. מצד שני, עכשיו התחיל הלחץ האמיתי בתיכון ואני משתדלת נורא לא לעמוד בו בחינניות. לא התחלתי עבודה 1 ועבודה 2 צריכה להיות מוגשת ביום ראשון (לא מאמינה שמישהו יגיש) וכן יש לי עוד שני מבחנים השבוע: ספרות בראשון (לא התחלתי ללמוד אבל מי לומד יותר מיום לפני) ותושב"ע, כשבתושב"ע בפעם האחרונה היה כישלון שכבתי וקיבלנו פקטור. (כולם חוץ ממ' שקיבלה 100. מ' כרגיל - מושלמת וזה אפילו לא הקטע של הקיצור) 

 

מבחינת מיונים, אני נמצאת במקום מעולה. מסתבר שלא הועפתי (עדיין) ממסלול מסויים במודיעין ולכן אני מתמיינת כרגע לארבעה מסלולים במקביל, עוד לפני שמיליתי את שאלון ההעדפות (לא שיש משהו בשאלון ההעדפות שאני יכולה להעדיף האהא). אומנם בשל היותי ילדת דצמבר אני בשלבים מוקדמים בכל המיונים, אבל אני מאמינה שאני סבבה. מה שכן, מפחיד אותי להימצא בנק בחירה כלשהיא.

 

מבחינת טסטים, אני במצב חרא. כמו שכולנו יודעים (אני יודעת ואתם לא, כלומר), אני ממתינה לטסט שלישי. הסיבות שאני מבואסת:

1. אני חושדת שהמורה שלי שכחה אותי כי היא לא מתקשרת איתי בכלל

2. נסיעות התחילו ממש להפחיד אותי. מאז שלמדתי נהיגה אני יותר מידי מודעת לכל תנועה על הכביש, קשה לי עם מהירויות ואני תמיד רוצה לצעוק על הנהג באוטובוס שהוא לא שומר מספיק מרחק

3. אף על פי שיצאתי מהטסט השני בתחושה שאני יודעת לנהוד והתחרבש לי רק בגלל החניה, לא לעבור טסט שני די מוריד את הביטחון. 

4. וגם, כמובן, חניה. אני רואה את עצמי נופלת בזה שוב - זה מפתיע כי תמיד היו לי חניות סבבה אבל בטסט עשיתי כל טעות אפשרית. 

 

מבחינה חברתית, אני משתדלת לנשום עמוק ולאהוב את עצמי הכי הרבה. אם יש משהו שהשנה הזאת הוכיחה לי היא שהחיים שלי טובים. אם אלו הבעיות שלי, הכל סבבה. אני מקובלת, יש לי חברות, וגם אם לפעמים הייתי רוצה שדברים ייראו בצורה שונה, אני צריכה להבין שלא כולם מיוצרים עפי אותו דגם ושכן, גם אני לפעמים טועה. 

 

התפתחות בתחום היחסים עם בנים בחיי (תחום לא קיים בכלל כמובן): הצעתי למישהו את המספר שלי במיונים. 

זה היה די מביך לרגע, ואז לקחתי מספר ממישהי אחרת אז זה היה סבבה, ודי שכחנו מזה כי המשכנו לדבר כרגיל. בסוף בסוף הוא ביקש את המספר כדי שנוכל לעדכן אחד את השני במיונים. כמובן שהוא לא שלח הודעה חחח 

הסיבות שאני לא מוטרדת מזה:

1. הוא חושב שאני דתייה כי אמרתי שאני לומדת בבית ספר דתי ולא אמרתי כלום על היותי אתאיסטית 

2. הוא חנון (כמו כולם שם) ואני בטוחה שהוא מובך לא פחות ממני מעצם לקיחת המספר

3. זה מוזר לנסח הודעה אחרי מיונים. זה לא כמו להכיר במקום נורמלי

מה יש לשאול כבר? אולי הוא ישלח הודעה אחרי שיתקבלו תשובות

4. אני מתלהבת מעצם יצירת הקשר. בתכלס ידעתי שכלום לא יתפתח

 

 

נכתב על ידי לא מספיק שנונה , 17/3/2017 16:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,817
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , סיפורים , בלוגים קצרי מועד
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללא מספיק שנונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לא מספיק שנונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ