לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Make it rain Oh, make it rain



Avatarכינוי: 

בן: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2017

הפצוע מצוק איתן


אני זוכר כשעוד הייתה לי רק שנה וחצי הצבא, במהלך טקס לזכר נופלי חטיבה 188, בהשתתפות כל החיילים והקצינים של החטיבה, המ"פ שלי ביקש ממני בסוף הטקס לקחת אישה מבוגרת, מרמת הגולן, חזרה לביתה בבאר שבע. מסתבר שהיא הייתה אשתו של המג"ד הראשון של הגדוד, סא"ל משולם רטס, שנפל במלחמת יום הכיפורים.

בהתחלה חשבתי שזאת הולכת להיות נסיעה משעממת ופשוטה, בלי יותר מדי דיבורים. לקחתי חבר מהגדוד וביחד יצאנו לנסיעה.


האישה המבוגרת ביקשה מאיתנו דבר קטן, היא רצתה לעצור לבקר משפחה שגרה בקיבוץ נוב בדרום רמת הגולן למי שמכיר. הגענו לשם ופגשנו משפחה מקסימה, הם דיברו ודיברו, והסתכלתי ואני רואה הרבה תמונות של בחור צעיר, הבן שלהם. מ"פ בגדס"ר צנחנים. שאלתי איפה הוא היום, ואז האמא סיפרה לי שה"יחידת דיור" הזאת בחצר (עוד בית) זה הבית שלו. הוא נפצע אנושות בצוק איתן ונותר צמח. 


בתור אחד שנלחם בצוק איתן נשארתי חסר מילים. עד היום המלחמה הזאת נראת לי שלא הבנתי מה באמת קורה מסביבי ומה קורה שם. פשוט הייתי בבלאקאאוטים מטורפים, כאילו אני לא אני, ונורא קשה לי לזכור מה היה שם.


נהנתי לדבר עם המשפחה, והמשכנו לכיוון באר שבע. לפני כמה ימים גלשתי באינטרנט וגיליתי שהוא הלך לעולמו


הרבה רגשות מעורבים, לא יודע מה להגיד, לא יודע על מה לחשוב..

נכתב על ידי , 20/3/2017 12:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




71,499
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Martian אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Martian ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ