לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הצגת זווית ראיה אחרת על המושג "צדק חברתי". על מי מוטלת האחריות למימושו של "צדק חברתי" ? האם גם לנו האזרחים יש אחריות כל שהיא ? ואיך בכוחנו להשפיע על יוקר המחיה שלנו !

Avatarכינוי: 

בן: 47





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2012

מה זה צדק-חברתי ?


מזה מספר חודשים לאחר ההפגנות הגדולות שהיו במדינה שלנו ולצערי ללא כל תוצאות אמיתיות שמשפיעות על יוקר המחיה של כלל האוכלוסייה במדינה,

התחילו להתהוות אצלי מספר מחשבות :

 

   מה הם באמת הבעיות העיקריות שלנו במדינה ?

                               ומה הפתרון הנכון על מנת לטפל בהם מהיסוד.

 

האם זה נכון שכל הבעיות שלנו הם מסוג בטחוני או שזה רק כסות לבעיות האמיתיות שיש לנו ובמקום לטפל בהם אנחנו בוחרים לפחד ולטאטא אותם כל ארבע שנים מתחת למיטה.

 

לאחר התלבטויות רבות החלטתי לשתף אותכם הקוראים ברעיונות אישיים שלי על מנת לנסות לפתח דיון מזווית אחרת ולהעלות את זווית הראיה שלי לאחד האירועים הגדולים של השנים האחרונות במדינתנו :

 

                        העם דורש - "צ ד ק - ח ב ר ת י"

 

מה זה צדק-חברתי ?

מי בדיוק אחראי על מימושו ? רק הממשלה ...

מה התפקיד שלנו ? (האזרחים)

 

והכי חשוב איך ניתן במדינה כמו שלנו שרצה ממלחמה לסבב ולאירוע ביטחוני כל שהוא

לשכנע את האזרחים שחובה שסדר היום שלנו יהיה חברתי כלכלי ולא ביטחוני.

ושכן יש פיתרון ליוקר המחיה והוא נמצא בחלקו הגדול גם באחריותנו.

 

נתחיל...

 

לאחר ששקלתי ובחנתי מספר רב של נושאים שבאים להגדיר את הבעיות שלנו כחברה מצאתי שיש להתרכז בשלושה נושאים עיקריים שטיפול נכון בהם בשיתוף פעולה מלא בין הממשלה והציבור יגרום לכך שיותר כסף יזרום לקופת הציבור וככל שהזרימה תגדל כך ירד באופן ישיר יוקר המחיה.

 

הנושאים שאותם אני מעוניין להעלות לדיון ולהציע את זווית הראיה שלי לפתרונם הם :

  1. מלחמת חורמה בהון השחור בכלכלת המדינה.
  2. שילוב אוכלוסיית החרדים בצבא ובשוק העבודה, הפיכתם ליצרנים וצרכנים.
  3. הגדלת שילוב בני מיעוטים בשוק העבודה.

 כל אחד מהנושאים האלו הוא ההגדרה האמיתית לצדק-חברתי, רק שילוב של כל חלקי האוכלוסייה בעשייה ביחד עם ממשלה שלא תהיה פחדנית ושיהיה לה האומץ לבצע את השינויים שיוצעו בהמשך נוכל להגשים את המטרה של הורדת יוקר המחיה.

  

הכי חשוב להבין בנקודה זו שצדק-חברתי זה לא רק מה הממשלה עושה למען האזרחים אלה איך האזרחים ממלאים את חלקם בהסכם הלא כתוב בינם לבין הממשלה, והאם אנחנו מוכנים לקבל עלינו יותר אחריות ?

מצד הממשלה - תפקידה לממש את הרגולציה והפעלת הפיקוח על חוקי המדינה.

מצד האזרחים - קיום חוקי המדינה במלואם ולא רק מה שנוח ומתאים לנו.

 

כדי שממשלה תוכל לממש צדק-חברתי היא צריכה שתהיה לה "עוגה גדולה" כדי שתוכל לקיים ממנה את כל צורכי המדינה, "עוגה גדולה" צריכה להיות ממיסים ישירים ולא ממסים עקיפים.

מיסים ישירים - אלו מיסים שמשולמים על הכנסה מעבודה ופעילות עסקית שזה :

                      מס הכנסה , מע"מ וביטוח לאומי.

מיסים עקיפים – אלו כל מני המצאות של הממשלה על מנת לסגור חורים "בעוגה" בקלות    

במקום לבצע את מה שמוטל עליה שזה לא לפחד ולממש את הפיקוח על החוקים שלה,

מה זה כולל : מע"מ , דלק (מס הבלו) , חשמל (מס הבלו על האנרגיה), מחירי מים , ארנונה , דיור (מחירי האדמות) ועוד.

 

המס העקיף משפיע על כולם בצורה שווה (הסכום זהה) אך מאוד לא הוגנת מכוון שאת המיסים האלו אנו משלמים לאחר המיסים הישירים משכר ומי שמשתכר יותר משלם כמובן אחוז קטן יותר מהשכר שלו.

לדוגמא מי שמשתכר 10000 ₪ ומשלם 500 ₪ בחודש ארנונה זה יוצא 5% מס נוסף משכרו ומי שמשתכר 5000 ₪ ומשלם 500 ₪ בחודש ארנונה זה יוצא 10% מס נוסף משכרו.

זהו בדיוק העיקרון של חוסר ההגינות של המיסים העקיפים, הם לא מבדילים בין היכולות של האנשים ומכבידים מאוד על יוקר המחיה.

ממשלה פחדנית, זו ממשלה שעוזרת לחזקים ע"י הפחתת המיסים הישירים במקום הפחתת המיסים העקיפים.

מיסים עקיפים אלו מושתים באותה הדרך גם על עסקים קטנים וגדולים ומשפיעים בצורה ישירה על עלויות הייצור ומחירי המוצרים בסופו של דבר.

 

הפחתת המיסים העקיפים = הורדת יוקר המחיה.

 

לכולנו ברור מדברים אלו (כך אני מקווה) שהבעיה העיקרית שיש לנו זה כמות הכסף שיש לנו ולממשלה לבזבז בכל חודש.

כדי להגדיל את העוגה ממיסים ישירים יש :

  1. להגדיל באופן משמעותי את כמות העובדים במשק.
  2. להגדיל את הכנסות המדינה ממלחמה בהון השחור.

וכדי שלנו יהיה יותר כסף פנוי הממשלה חייבת להקטין את יוקר-המחיה.

  

נושא מספר 1 לדיון : מלחמת חורמה בהון השחור.

 

ראשית מה זה הון-שחור ? ואיך הוא נוצר ?

 

מה שמדהים לומר, הוא שבאופן אינטואיטיבי רוב האנשים יגידו שאת ההון השחור מייצרים עסקים שאינם מוציאים חשבונית על כלל התקבולים שלהם או שמעסיקים עובדים ללא תלושי שכר. על פניו זה נשמע מאוד הגיוני, אבל מזווית הראיה שלי את ההון השחור מייצרים דווקא אותם צרכנים שמוכנים לשלם "קצת פחות" ולקבל חשבונית על חלק מהתשלום שלהם או לוותר בכלל על החשבונית.

 

בגדול מניסיוני התהליך ברובו קורה כך :

אדם מזמין אל ביתו בעל מקצוע ומבקש הצעת מחיר עבור עבודה מסויימת.

בעל המקצוע מכין הצעת מחיר ומגיש אותה לרוב כך שאינה כוללת את המע"מ.

המזמין ינסה להתמקח ולוודא שהמחיר כולל מע"מ ומה שבעל המקצוע לרוב ישכנע זה לוותר על החשבונית (או חלקה) וכך ישכנע את המזמים לחסוך לו את המע"מ.

 

מה שרוב האנשים לא יודעים כאן, זה שהם מפסידים הרבה יותר ממה שהם חושבים שהם מרווחים. זה שהם ויתרו על החשבונית המדינה הפסידה 17% מע"מ ו-14.5% ביטוח לאומי  ו 15%-35% (בממוצע) מס הכנסה. זאת אומרת שעל כל 1,000 ₪ שוויתרנו על החשבונית אנחנו חסכנו 170 ₪ והמדינה הפסידה 395 ₪ (בממוצע).

ולבעל המקצוע יש ביד 1,000 ₪ שהם הון-שחור שהוא ימשיך לגלגל אותם ככזה בשוק, שזה אומר לרכוש גם כן מוצרים ללא חשבונית או הזדהות כדי שלא יעלו עליו.

מזה יוצא ש"העוגה קטנה" והמדינה ממציאה לנו מיסים עקיפים ואז זה פוגע ביוקר המחיה שלנו, נו אז מי לדעתכם הרוויח יותר מהמהלך הזה ...

חשוב גם לומר שחשבונית זה אחריות וביטוח על השירות שקיבלנו כך שהנזק בעתיד יכול להיות הרבה יותר גדול אם יתגלו בעיות.

 

אז איך נוצר הון-שחור שאינו מדווח למדינה ופוגע בכולנו ? לדוגמא :

  • קניית מוצרים עם חשבונית חלקית/ללא חשבונית.
  • קבלת שירות מבעל מקצוע (נגר, שיפוצניק, עו"ד ועוד) עם חשבונית חלקית/ללא חשבונית.
  • מזמינים אירוע באולם ומצהירים רק על חלק מהמנות שהוזמנו.
  • קונים בשווקים ללא מערכות רישום מסודרות.

 

וכמובן חוסר הפיקוח של המדינה יצר עם השנים נורמה שזה בסדר ל"דפוק" את המדינה, המדינה עוצמת עין אחת ועם השנייה "דופקת" בחזרה את כווווווולם עם מיסים עקיפים.

 

איך בכל זאת אותם אנשים שצוברים הון שחור משתמשים בו ?

  • מגדילים קצת את הקניות "המוצהרות" השוטפות לבית.
  • הולכים יותר למסעדות.
  • מבלים בבתי מלון ובחול.
  • קונים ביגוד יקר.
  • מתנות לאירועים.
  • שומרים דולרים מתחת לבלטות.

בקיצור כל מה שאפשר לקנות במזומן ובלי להזדהות, וכל זה על חשבונכם יפראיירים.

  

אז מה הפתרון ?

 

מדינה שלמה צעקה "צדק-חברתי" אבל אף אחד לא שאל מי אחראי על אותו "צדק חברתי". 

זאת אומרת ש "צדק-חברתי" זה שילוב ידיים בין הממשלה ובין אזרחיה בפעולות משותפות וקבלת אחריות הדדית.

האזרח חייב לדעת שהממשלה לא פועלת משיקולים של "לא נעים לי" או שיקולי פחד בחירות ופריימריז, האזרח רוצה לדעת שאם הוא ממלא את חלקו אז גם הממשלה תמלא את חלקה באכיפה וזה מה שיקל על יוקר-המחיה שלו בסוף.

 

הפתרון המוצע שלי מורכב מהפעולות הבאות :

  

1. החלפת כל תעודות הזהות במדינה לתעודות דיגיטליות/ביומטריות וכל רכישה בסכום שמעל ל-50 ₪ יחויב הקונה להציג את התעודה ויתבצע רישום שידווח לרשויות על הרכישה.

  • כל עסק ידווח שמית על כל הרכישות שבוצע אצלו כך יהיה פיקוח מלא על תנועת הכסף המזומן החשוד כהון-שחור ברחבי המדינה.
  • פעולה זו תגרום לצמצום ניכר ביכולתם של מחזיקי ההון השחור להשתמש בו.

2. הרחבת האחריות על החשבונית הן לנותן השירות והן למקבל השירות, לדוגמא :

  • לאחר שאדם השלים שיפוץ בדירתו יגיעו לביקור בביתו וידרשו לראות חשבונית מתאימה על כלל מרכיבי השיפוץ והעבודות.
  • חוגגי אירועים יידרשו למסור רשימת אורחים + סכומי מתנה.
  • עם אי הימצאות של חשבוניות מתאימות תטיל המדינה קנסות גל על מקבל השירות.
  • כל נותני השירות יחוייבו לדווח לפי ת'ז דיגיטלית למי נתנו שירות.

3. יש לשנות את שיטות הדיווח והמעקב מול המדינה – זה כבר לפוסט מורחב אחר.

  

4. כתוצאה מהצלחה של פעולה זו אני מציע לבצע שינוי בחישובי המע"מ ולהחיל אותו בצורה דיפרנציאלית על תחומים שונים. ולהוריד את המע"מ בחזרה ל 15%.

  • על שירותים, רכבים, דירות, נופש, מסעדות וכד' זה בסדר לגבות 15%.
  • מוצרי בשר, עופות ודגים מע"מ בשיעור של 10%.
  • מוצרי חלב מע"מ בשיעור של 5%.

5. יש להתחיל לגבות מע"מ גם על פירות וירקות, אני בטוח שבתחום זה נגלה עוד הכנסות על הפעילות בתחום זה.

  • יש לגבות מע"מ בשיעור של 5% על פירות וירקות – זה לא ייקר את המוצרים וייספג במחיר ללקוח.
  • לחייב את כל המוכרים בשוק לעבוד עם משקל המשולב בקופה רושמת, כך שיהיה דיווח מלא על כל ההכנסות שלהם.

 

אני יודע שזה נשמע אולי מסובך וקשה ומפחיד, אבל התוצאה של כל זה היא שלמדינה יהיה יותר מיסים ישירים וכך היא תוכל לצמצם את המיסים העקיפים ורק זה יגרום ליוקר המחיה סוף סוף לרדת ולהקל על החיים של כולנו.

 

 

נושא מספר 2 לדיון : שילוב אוכלוסיית החרדים בצבא ובשוק העבודה.

 

יש הטוענים כי הם בוחרים מבחירה אישית שלא לעבוד ולחיות בעוני !

האם זו זכותם בחברה דמוקרטית שוויונית לבחור בדרך חיים זו ?

האם זה מחייב שמישהו אחר יעבוד במקומם וישלם יותר מיסים גם עבורם ?

 

בוא ננתח ביחד את תקציב המדינה לשנת 2012 :

התקציב עומד על 366,000,000,000 ₪ לכל שנת 2012.

מזה יוצא שהמדינה צורכת 30,500,000,000 ₪ לחודש , אם נחלק אותו במספר התושבים במדינה

(7,859,300 נפש) נקבל שבכל חודש כל אחד מאיתנו צריך לייצר מיסים ישירים, עקיפים ועסקיים בסך של 4,516 ₪ לחודש לכל תושב.

 

שכל אחד יבדוק עכשיו כמה נפשות יש לו בבית ? כמה מיסים ישירים המשפחה משלמת בחודש ? לנסות ולחשב כמה מיסים עקיפים המשפחה מייצרת בחודש ? כמה מיסים *עסקיים ייצרנו החודש ? כמה תוצרת ייצרנו החודש (שהיא המנוע למשק כלכלי בריא)  ?

 

עכשיו יש לחבר את כל הנתונים ולחלק במספר הנפשות במשפחה, לכל מי שיוצא מספר הקטן באופן משמעותי

מ-4,516 ₪ לכל נפש במשפחתו, כדאי שיעשה עם עצמו חשבון נפש עמוק. כי כנראה הוא חי כאן על חשבון מישהו אחר שנידרש לייצר במקומו את המיסים שלו.

 

קצב הגידול של האוכלוסייה החיה מקצבאות גדל ביחס לא ישיר לגידול הכנסות המדינה ממיסים וברור לכולם שנקודת הקיצון קרבה אילנו מאוד.(ואולי כבר עברנו אותה)

 

אז איך מתמודדים עם תופעה זו ומתחילים בשינוי ?

  1. צמצום קצבאות – הגברת החשק וחוסר הברירה לבחור בשילוב של חיי עבודה ותורה.
  2. שינוי תוכניות הלימוד ופיקוח הכולל סנקציות על מוסדות.
  3. המסר חייב להיות שעוברים משלב חלוקת הדגים לחלוקת החכות – מפסיקים להאכיל אותכם ומלמדים אותכם לחיות נכון בעולם.
  4. גיוס לצבא – לעבור את כור ההיתוך הישראלי להכרת כל רובדי האוכלוסייה במדינה, תהליך זה יגרום לכל הצדדים להכיר אחד את השני ויקל לאחר מכן גם את השילוב בחיי עבודה משופים.
  5. הרחבת ההכשרה המקצועית והקניית כלים להתמודדות בשוק העבודה.
  6. סיוע מיוחד לקליטתם בשוק העבודה ע"י מענקים לעסקים.
  7. הקמת מקומות עבודה ייעודים (כמו חברות הייטק בישוב אלעד).

 

התוצאה שנקבל :

יותר עובדים זה יותר מיסים ישירים ופחות קצבאות וזה יותר משפחות עם כסף פנוי שזה יותר צרכנים שהולכים לחנויות שזה מאפשר הפחתה של מיסים עקיפים והתוצאה החשובה שזה הפחתה של יוקר המחיה לכולם.

 

 

* מיסים עסקיים – אני מנסה להגדיר פה מושג שכולל הכנסות של המדינה מעסקים שונים כמו: בתי-מלון, שיפוצים , מסעדות , אולמי אירועים ועוד. זאת אומרת כל מה שאנו צורכים אך לא באופן קבוע וסדיר בכל חודש וצריכתו מושפעת באופן ישיר מגודל ההכנסות שלנו, והצריכה הנוספת שלנו.

  

נושא מספר 3 לדיון : הגדלת שילוב בני מיעוטים בשוק העבודה.

 

דווקא כאן הפספוס שלנו גדול יותר.

מדובר באוכלוסיה שכן רוצה לעבוד וחל קידום גדול מאוד בשנים האחרונים בפניה ללימודים אקדמאים אך עדיין כ-25% מהגברים מובטלים וכ-75% מהנשים.

 

ייתכן שעדיין אין אנו מצליחים להתגבר על כל החששות ויש הרואים בבני המיעוטים חלק מהפלסטינים בשטחים ומערבבים את הכול בשלום שלא מגיע וזה גורם לרתיעה ואי הצלחה בשילוב ההעסקה מעורבת בין יהודים ובני מיעוטים.

 

אני מאמין שבמצב שלא מצליחים להתגבר על נושא הסכסוך האזורי בצורה מדינית ייתכן שאם "נתקוף" אותו בצורה כלכלית כן נוכל להשיג תוצאות טובות יותר.

זאת אומרת שהגדלת ההשקעות בחינוך, הכשרת עובדים ובייצור מקומות עבודה ימשוך יותר אנשים לחיים מערביים מתקדמים המבוססים על צריכה מאשר לחיים המבוססים על פחד וייאוש שמובילים לדברים אחרים.

 

יש להגדיל את מרכזי התעסוקה ועידוד חזרה של אקדמאים לעבודה באזורי מיגורי הים מה שיפתח עם השנים כלכלה מקומית חזקה יותר.

 

אני מודע לרגישות הנושא אך מדובר בכ-20% מהאוכלוסייה במדינה וכל שקל שנשקיע שם יכניס בסופו שדבר למדינה הרבה יותר.

 

עד כאן.

 

אני מקווה שקראתם הכול והצלחתי לעורר אצלכם דברים חדשים וקו/זוית מחשבה נוסף.

אני יודע שכדי לבצע את הדברים האלו צריך ממשלה אמיצה שתעמוד מול האוכלוסייה בגב זקוף ותסתכל לנו בעיניים ותומר שהגיע הזמן לעבוד ביחד כדי שלכולם יהיה קל יותר.

 

אשמח לקבל תגובות , הערות , שאלות ובקשות להרחבה של דברים.

נכתב על ידי , 29/11/2012 00:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHalmoni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Halmoni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ