לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פשוט ליהנות מהדרך

ההסבר החשוב ביותר-שמי. קמה. לא "קמה מהכיסא", אם כי קמה כמו השיבולים שבשדה. ככה זה כשנולדים לקיבוצניקים. בוקר אחד קמתי-ורציתי להשתנות. בלוג זה הוא חלק מהשינוי. (:

Avatarכינוי:  קמה

בת: 31

Skype:  Kama_sh26 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

10/2017

סיפור דרך 3-נובמבר 2015: ברוכים הבאים למשפחת ריאל מדריד.


עליו פניו, היה נראה שנובמבר הולך להיות חודש שקט ורגוע. והוא היה. סוג של.

 

הכל התחיל מהזמנה ליום הפתיחה של הפקולטה. חלק ראשון-באולם ה- VIP (או יציע הכבוד בתרגום מספרדית) באצטדיון סנטיאגו ברנבאו. הנאום המרכזי? אמיליו בוטרגניו. אמיליו פאקינג בוטרגניו. הנוף? מרהיב היישר למגרש. האנשים? ברובם חדשים. השוס? אמיליו בוטרגניו סוגר את הנאום בכך שאנחנו באופן רשמי חלק ממשפחת ריאל מדריד. מה צריך יותר מזה? אני אגיד לכם מה. בוטרגניו מודיע לנו שהוא דואג לכל מי שרוצה לכרטיס חינם למשחק ליגת האלופות הקרוב של ריאל בבית. תודה שבאת ושיהיה לך המשך יום נפלא. שלי כבר. אחרי האצטדיון עלינו על אוטובוסים ונסענו לקמפוס השני של הפקולטה, באלקובנדס. קמפוס חביב, בלי ספק בניין מרשים ומתקנים שווים, אבל בשום צורה לא משתווה לפארק שלנו, שלוקח כל קמפוס בסיבוב.


 

שבוע לאחר מכן אנאיסה ואני החלטנו לקחת רכבת לטולדו. חצי שעה נסיעה, בתנאים מעולים. הגענו לעיר קצת אבודות, בלי תכנית מראש. בתחנת הרכבת לקחנו מפה, ומהר מאוד גילינו שהיא לא שווה כלום. בטולדו צריך פשוט ללכת לאיבוד, וככה סביר להניח שתמצאו את מה שחיפשתם. הלכנו לאורך הנהר, ואחרי קצת עליות מצאנו את הכניסה לעיר העתיקה, שזה בעצם כל הקטע בלהגיע לטולדו. משם פשוט התחלנו להסתובב. לעלות, לרדת, ושוב לעלות. בעיקר לעלות. הלכנו המון! ניסינו להימנע מכל מקום שהכניסה אליו הייתה בתשלום כי שתינו כבר הבנו שיש לנו עוד שנה שלמה לתחזק בספרד. מה שכן מצאנו זו כנסיית מנזר קטנה ויפה, מוזיאון עם שרידי בניינים עתיקים והמון המון חנויות של מזכרות. וכשאני כותבת מזכרות, אני מתכוונת לממרוביליה של שר הטבעות בכמויות אסטרונומיות. כשחזרתי לשם עם החברה הכי טובה כמעט שנה אחרי, היא תיארה את זה באופן מושלם: "זה כמו כנס מד"ב ופנטזיה רק בלי ההרצאות". צהריים אכלנו במסעדה איטלקית (סוג של)- La Malquerida, שם מצאנו את הפיצה והלזנייה הכי טעימות בטולדו (החלטה אישית שלנו בלי ניסיונות במקומות אחרים כמובן). החיבור עם אנאיסה היה נפלא, זרמנו בשיחות ספנגליש קורעות מצחוק וככה חווינו יחד את תחילת הדרך שלנו בספרד.

 




 

תכלס, אני בטוחה שקרו עוד דברים בנובמבר, כי הלימודים בדיוק התחילו, ובכל הכוח, אבל כנראה שהם היו שגרתיים מדיי כדי לזכור... שלא כמו דצמבר, שהיה כל-כך גדוש באירועים שאני לא יודעת איך אדחוף אותו לפוסט אחד. Wish me luck.

 

*היו הרבה יותר תמונות מטולדו אבל הן נמחקו יחד עם הדיסק הקשיח ):

נכתב על ידי קמה , 5/10/2017 19:08   בקטגוריות סיפור דרך: מדריד 15/16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: ספורט , שונות , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ